המגמות העולמיות לא ייעצרו והמחירים צפויים להמשיך לעלות

תיאמו או לא תיאמו מחירים? אכן שאלה מעניינת, אבל את זה נשאיר לרשויות החוק. אאלץ לאכזב אתכם, בין אם היה או לא היה תיאום, מדובר באירוע נקודתי שלא ישפיע לאורך זמן על רמת מחירי המזון במשק. כוחות השוק המשפיעים לאורך זמן חזקים לאין שיעור ממניפוצליה כזו או או אחרת - היתה או לא.

את הגורמים ארוכי הטווח ניתן לחלק לשלושה: אקסוגניים, שאינם קשורים לשוק המקומי בהכרח, ומקומיים המתכתבים האחד עם השני. ננסה להדגים זאת באמצעות שלושה מוצרי בסיס: שמן קנולה, עגבניות וחלב. הפעם נתרכז בגורם הראשון והגלובלי עם שמן הקנולה שישמש כדוגמה מייצגת.

שמן הקנולה לסוגיו במקרה שלנו, מייצג את הגורמים האקסוגניים למשק הישראלי, משמע תהליכים גלובליים שיש להם השפעה ישירה על חלק ניכר מהמדינות בעולם, בכלל זה ישראל. המחסור בשבועות האחרונים בשמן הקנולה לסוגיו נובע בראש ובראשונה משלוש מגמות גלובליות שהולכות ומתחזקות, ולצערינו למדינת ישראל אין כל יכולת להשפיע עליהם וככל המדינות בעולם ניאלץ להיערך להשלכות.

הגורם הראשון היא העליה ההולכת וגוברת במחירי חומרי הגלם, בעיקר בשל מזג האוויר המתעתע באירופה, צפון אמריקה, בעיקר קנדה הנחשבת לאסם תבואה אחד גדול והבצורת ברוסיה. כולם יחדיו משפיעים על היצע ובהכרח על מחיר גרעיני החיטה, הסויה והקנולה מהם מייצרים את השמן לסוגיו. החדשות מוועידת האקלים בגלזגו בימים האחרונים לא מעידות על שינוי מגמה זו אלא להפך - עליה בטמפרטורת כדור הארץ ב-1-2 מעלות תשפיע ישירות גם בעתיד ואף עלולה להחמיר את המצב.

הגורם השני שחובט בכלכלה העולמית בשנתיים האחרונות הוא אותו וירוס חביב שהגיע אלינו מהעיר ווהאן בסין. הקורונה השפיעה על כמעט על כל דבר ובמקרה שלנו על שרשרת האספקה. תנועת המכולות בים הפכה בשנה האחרונה לפקק אחד גדול, זאת ללא קשר לתקלות בתעלת סואץ או תעלת פנמה שלעיתים מתרחשות. אין היגיון כלכלי לשנע תבואה באוויר בשל הכמויות והעליות האדירות.

ביקושים גואים

הביקוש העולמי להובלה ימית עלה באלפי אחוזים, בעיקר מסין שכלכלתה התאוששה בקצב גדול הרבה יותר משאר מדינות העולם והביא לביקושים גואים של סחורות, בעיקר בשל רכישות אונליין. במקביל, הסגרים בחצי המערבי של כדור הארץ יצרו צוואר בקבוק שיקח זמן רב לשחררו והשיבושים בפעילות הנמלים הביאו לכך שמכולות מתעכבות בשערי הנמלים לתקופה מאוד ארוכות, לעיתים שבועות אורכים. ללא ספק יצרניות המכולות בעולם נהנות מצמיחה מדהימה אבל הדבר אינו מסייע במהירות הנדרשת.

הפגיעה בשרשרת האספקה כפולה, שכן הנזק הכלכלי מהעיכוב מתווסף לנזק הכלכלי מעליית מחירי ההובלה שעלו בעשרות ואף מאות אחוזים - הן במכולות והן בצובר, שהיא ההובלה המקובלת לחומרי גלם דוגמת גרעינים, חיטה וכדומה.

נכון שניתן לנסות להיארך למחסור זמני בחומרי גלם ו/או מוצרים סופיים על ידי רכישת פוזיציה על חומרי גלם או רכישה מראש של סחורה, אך הדבר אינו יישים לאורך זמן. אכן היה ניסיון של השחקנים המקומיים לאגור או לתפוס פוזיציות אבל אין כל אפשרות או היגיון לעושת זאת לארוך חודשים ארוכים ואף שנים.

הגורם השלישי והמאיים מכולם קשור אף הוא לרוח המנשבת מגלזגו, רוח חיובית ללא ספק אך אינה נטולת מחיר. מזה תקופה ארוכה קיימת מגמה עולמית של ביקוש הולך וגובר לשמנים צמחיים ידי שלושה גורמי תעשיה ענקיים: תעשיית המזון, תעשיית האנרגיה ועולם התעופה (דלק סילוני בר-קיימא - SAF-Sustainable Aviation Fuel). האחרון זוכה לצמיחה מטאורית על ידי עליה דרמטית בביקושים מחברות התעופה שחלקן אף נכנסות להשקעות עתק בתחום.

על פי התחזיות, עד סוף העשור שווי השוק של ה-SAF יחצה את רף 6 מיליארד דולר כאשר כיום הוא נע סביב 70 מיליון דולר. העלייה החזויה בביקושים לתעופה בשנים הקרובות דוחפות את הביקושים לדלק החליפי רק בכיוון אחד ואת מחירי חומרי הגלם שממנו מפיקים את הדלק הזה לאותו כיוון. תוסיפו לזה את הביקושים הקיימים והגוברים בתעשיית האנרגיה והמזון. חברות האנרגיה והמזון הגדולות מרגישות הייטב את הלחץ ההולך והגובר, וכעת ירגישו ביתר שאת אחרי ועידת גלאזגו, את הצורך לעבור לשימוש בדלקים חלופיים שמקורם בצומח.

השפעות לא רצויות

אך גם למגמה הזו יש אתגרים שלא לומר מחיר. מכיוון שחומרי הגלם של דלק ביולוגי דורשים קרקע, מים ומשאבים אחרים, ייצור דלק ביולוגי עשוי להוביל למספר השפעות בלתי רצויות. כך למשל שינויים בדפוסי שימוש בקרקע שעלולים להגביר את פליטת גזי החממה, לחץ על משאבי מים, זיהום אוויר ומים. בנוסף, דלקים ביולוגיים נוטים לדרוש סובסידיות והתערבויות בשוק כדי להתחרות כלכלית בדלקים מאובנים וכמובן לסגור מעגל - עלויות מזון מוגדלות.

אז מה עושים? מנסים להעירך בכל המישורים: המדינה בגיבוש אסטרטגיה ארוכת טווח והמשך הגדלת ההשקעה בחדשנות היכולה להביא לפתרונות יצירתיים בעתיד. השחקנים במשק לטווח הזמן הבינוני בדמות הערכות למחסורים נקודתיים ואחרונים חביבים הצרכנים - לעליית מחירים מתונה ומתמכשת, שכן המגמות שצויינו לעיל אינם הולכים להשתנות אלא אך ורק להתעצם.

הכותב שימש כמנכ"ל משרד התמ"ת (כלכלה) ויו"ר ועדת המזון  (ועדת קדמי)