המהפך החרדי בהתמודדות עם פגיעות מיניות

הקהילה החרדית בישראל מתמודדת בימים אלו עם אתגר קשה במיוחד, בעקבות תחקיר שפורסם בעיתון "הארץ" על הסופר החרדי חיים ולדר, שנחשד בפגיעה בנערות ונשים מהקהילה החרדית לאורך שנים.

ולדר הוא סופר, מחנך, איש תקשורת ופובליציסט מחונן, שמהווה כבר שנים רבות סמל להצלחה בקהילה החרדית. ספריו, הרצאותיו, ומיזמיו החינוכיים, זוכים לתפוצה רחבה ביותר. עשרות ספריו (המפורסמים שבהם הם סדרת "ילדים מספרים על עצמם") תורגמו לשפות שונות, והם נמכרים גם בחו"ל וגם בקרב הציבור הדתי הרחב.

זו איננה הפעם הראשונה שהקהילה נדרשת להתמודד עם פרשיות מסוג זה, לפני כמה שנים הורשע משגיח באחת הישיבות החרדיות בפגיעה חמורה בבנות משפחתו, כולנו שמענו על החשדות שיוחסו ליהודה משי זהב, וגם הרב אליעזר ברלנד הורשע בעברות דומות, אולם נראה שהפעם מדובר במאורע שונה לחלוטין.

רעידת אדמה

ולדר הוא דמות מופת בקרב הזרם המרכזי החרדי, הוא מוכר ומוערך כאיש חינוך ובעל דעה משפיעה. ספריו נמצאים כמעט בכל בית חרדי, ואת טוריו והרצאותיו קוראים ושומעים עשרות אלפים בכל שבוע. לכן הסיפור הזה נתפס אצל רבים וטובים כרעידת אדמה וכדבר בלתי אפשרי. מנגנוני ההדחקה וההכחשה עובדים כאן ביתר שאת, בשעה שחבריו ואוהדיו הרבים עושים כל שביכולתם להזים את החשדות ולתלות את הכל בקנאה שנאה ותחרות, שהביאו לעלילות שווא.

הקהילה החרדית מנסה בכל כוחה להיות חברת מופת, ולשם כך היא נמנעת מדיבור על מעשים שאינם ראויים כדוגמת פשע, רצח, אונס וכיו"ב, בתקשורת החרדית לגווניה. בשל כך, המודעות לנעשה מתחת לפני השטח, לסכנות הקיימות, לזהירות הנדרשת, ולעובדה שישנם דברים שקורים במחשכים, היא נמוכה מאוד. במציאות כזו, עלולים אנשים שפועלים בדרך לא ראויה ליהנות מחומות של שתיקה ולהמשיך לאורך שנים במעשיהם.

לקהילה החרדית אין אמצעי תקשורת שיבצעו ויפרסמו תחקירים בנושאים אלו, וגם אין בה מנגנונים של חקירה והתמודדות עם סוגיות מסוג זה. החשדנות וחוסר האמון בתקשורת הכללית, במערכות הסדר החוק והמשפט, מקשים גם הם על טיפול ראוי.

תיקון המצב

אולם כעת נראה שישנן כמה התפתחויות חיוביות בתוך הקהילה, שעשויות לסייע לתיקון המצב:

1. אנשי מקצוע חרדים: בשנים האחרונות ישנם הרבה חרדים וחרדיות שנכנסו באופן מקצועי לתחום הטיפול, עו"סים, פסיכולוגים, יועצים חינוכיים, מטפלים וכיו"ב. הם העלו את המודעות בקהילה לצורך בזהירות, לחשיבות הדיווח והטיפול, ולכך שישנם דברים שאינם נראים על פני השטח.
2. חרדים בתקשורת הכללית: כניסתם של אנשי תקשורת חרדים לעיתונות הכללית ולערוצי תקשורת כלליים, איפשרה להעלות את העיסוק בסוגיות אלו ע"י אנשים מתוך הקהילה, בשפה המתאימה וברגישות הנדרשת.
3. הרשתות החברתיות: הנוכחות של חרדים רבים ברשתות החברתיות, והשימוש הנפוץ בקהילה החרדית בוואטצאפ, מאפשר שיח ציבורי פתוח שאיננו נתון בידיה של הברנז'ה התקשורתית החרדית שמבקשת למנוע כל פגיעה במבנה הישן והטוב.
4. החרדים בחו"ל: הקהילה החרדית בחו"ל נמצאת במקום הרבה יותר מודע לכל הדברים הללו, ולדוגמה בעניינינו כבר בימים האחרונים הודיעה חנות הספרים החרדית הגדולה בברוקלין על הוצאת ספריו של ולדר מהחנות, והיא עשויה להשפיע לטובה גם על הקהילה בישראל.

נראה שעדיין דרך ארוכה לפנינו, בשביל לדאוג למוגנות הנדרשת עבור כל בני ובנות הקהילה החרדית, אבל יחד עם זאת חשוב לשמוח על הדרך הארוכה שכבר עשינו.

הכותב הוא ראש ישיבת חכמי לב לשעבר וכיום ראש בית המדרש אנשי חיל למנהיגות תורנית