מיסוי המשקאות הממותקים כבד עלינו - לטובה

מדינת ישראל העבירה בשעה טובה את תקציב המדינה. מבין ההסכמים השונים שהוביל משרד האוצר, סוכם על מס הסוכר ממשקאות קלים שכולל 5% מס על משקאות מעוטי סוכר, וכ-1.30 שקלים לליטר על משקאות עתירי סוכר. מדובר בהתייקרות משמעותית על משקאות אלו. הבשורה על המס מעלה תהיות האם מדובר בחמדנות של הממשלה החדשה או באסטרטגיה חשובה וסדורה של בריאות הציבור בשמירה, ובעיקר מניעה, של תחלואה מטבולית.

בעבר, המתקת משקאות נעשתה באמצעות סוכרוז שהוא הסוכר שאנו קונים בסופר. אולם, בעשורים האחרונים, בעיקר בגלל שיקולים כלכליים, משמש הפרוקטוז (סירופ סוכר המיוצר מתירס) כבסיס להמתקת המשקאות. המטבוליזם של הפרוקטוז נעשית בכבד, ובצריכה מוגברת מנותב באופן גדול יותר למסלול מטבולי של ייצור ואגירת שומנים בגופנו, ובכבד בפרט.

מחקרים קליניים מבוקרים שאנחנו ואחרים ביצענו מעידים באופן ברור וחזק כי הכבד הינו האיבר המרכזי באיזון מטבולי של גופנו, ושינוי קטן באחוז השומן הנאגר בכבד (Hepatic steatosis) עלול לפגוע באופן כרוני ביכולת של גופנו לסנתז שומן וסוכר ובכך להעלות את הסיכון למחלות מטבוליות, שהמרכזית בהן הינה סכרת. לכן, קיים קשר סיבתי בין צריכת משקאות ממותקים של ימנו לצבירת מאגרי שומן ברקמת הכבד, ובכך לעליה דרמטית בתחלואה מטבולית. מספיק לבחון את הנתונים העגומים על כך שמרבית המבוגרים בישראל חיים עם עודף משקל, וכי 25% מהעולם המערבי מסתובב, בידיעתו או שלא, עם כבד שומני, כדי להבין שצריכים לשנות פה את הכללים. במקרה הזה, צריך לשנות גם את החוקים, גם אם מדובר בחוקים שיפגעו בסל הצריכה של האזרח הממוצע. ויפה מס אחד קודם.

הנתונים הקיימים מצביעים על כך ששתיית משקה ממותק אחד ביום מעלה את הסיכון להיות עם עודף משקל ב-50%. אחת הסיבות היא שצריכת פרוקטוז כנוזל לא תורמת לתחושת השובע, ולכן הקלוריות נוספות לאלו שנצרכות במזון. מסקרים שנעשו בישראל, דווח כי 30% מבני הנוער צורכים משקה ממותק ביום. בחישוב מהיר, בפחית משקה יש 9 כפיות סוכר אשר מהוות 180 קלוריות. משקה ביום עשוי להוביל לעליית משקל של כמה קילוגרמים בשנה, לעלייה באחוז השומן בכבד ולשאר המחלות המטבוליות הנלוות לכך.

נשאלת השאלה האם אנחנו ממציאים מס חדש? ובכן, לא. מס על שתייה ממותקת קיים במדינות וארגוני בריאות שונים בעולם, והנתונים החלוקים מצביעים על ירידה מתונה בצריכה בחלק מהמדינות, אך גם בירידה משמעותית באחרות. בראייה צרה, ניתן לומר שמשקה שיעלה 2 שקלים יותר יביא לירידה בצריכה. אולם, על הממשלה למנף מיסוי זה, תוך ניתוב הכספים שייגבו לטובת מניעה והסברה לקידום בריאות וחינוך לבריאות באוכלוסייה. צעדים אלו צריכים לכלול צוות מקצועי שיסביר ויחנך ילדים במערכת החינוך (כן, כבר מהגן) על התנהגות בריאותית ועל ההשפעות השליליות של צריכת סוכר בצורה מוגזמת, צוותים ומרכזים רפואיים שישנו גישה בנושא, פרסום ממוקד במימון מהמדינה ופתרונות יצירתיים אחרים כדי להפחית את היקף מגפת המשקאות הממותקים.

המשקאות הקלים מכבידים מאופן ניכר על מערכת הבריאות בהווה, ובעיקר בעתיד. זה הזמן לשים לזה מס.

הכותב הוא חוקר בבית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה ומכון סילבן אדמס לספורט, אוניברסיטת תל אביב