ועידת האקלים בגלזגו הוגדרה ככישלון, אבל אל תמהרו לזלזל בפורמט

לאחרונה נחתמה ועידת האקלים בגלזגו עם תחושת אכזבה כללית, לא נעשה מספיק ולא התקדמנו. אחרי שנה נוספת של שיטפונות, טמפרטורות קיצון, גלי חום בחלקם גם קטלניים ושריפות ענק שכילו יערות שלמים, בשרפות אשר פקדו את אוסטרליה לבד שלושה מיליארד בעלי חיים נהרגו ו-50 מיליון דונם נשרפו.

בחדרי הוועידה עלה החשש האמיתי כי השפעות משבר האקלים העולמי מדביק את צעדינו ואנו לא עומדים בקצב. כולם הסכימו שיש לעשות יותר. המנהיגים התחייבו בשנית על אמנות, חלקן עם סעיפים חדים וברורים יותר ואחרים נתונים לפרשנות, אבל מעבר לסיכומי הועידה, היה מסר מרכזי וברור שיצא ממנה והחל בעצם השתתפותם של אנשי העסקים, בעלי ההשפעה הגדולה בעולם כמו ביל גייטס וג'ף בזוס וכן במסרים שעברו יום יום בוועידה והופנו לכל חברה וענף תעשייה מוביל בעולם.

המפגש הבלתי אמצעי בין ראשי התאגידים הכלכליים הגדולים בעולם, שלא מפחדים להשקיע בפרויקטים לטווח הארוך ובין המנהיגים שביכולתם להוביל החלטות חוצות יבשות ולהקצות משאבים, הוא השילוב המדויק ליצירת פתרונות מהותיים ומשני מציאות.

אנחנו במצב מלחמה וצריך להבין שהפתרון חייב להגיע משיתוף פעולה בין מקבלי ההחלטות ובין המגזר העסקי. גם בישראל ניתן לראות שמהלכים חד צדדים לא מייצרים אפקט. כך לדוגמה הרגולציה בארץ שמחייבת יבואנים ויצרנים לאסוף ולמחזר את הפסולת האלקטרונית שנוצרת מהמוצרים שנמכרים על ידם, אך בפועל אין במדינת ישראל מפעל למחזור פסולת אלקטרונית כגון מקררים ומזגנים.

ראינו רגעים כאלו לאורך ההיסטוריה, בהם נפתח חלון הזדמנויות לעשות שינוי, אלו רגעים שמורכבים ממשברים עמוקים, ושאם לא נתפוס אותם, ונבין אותם רק בדיעבד, יגבו מכולנו מחיר יקר מאוד וכנראה הרסני מאוד.

משבר האקלים הינו אחד המשברים הדרמטיים שידעה האנושות וקיים צורך מהותי בשינוי מיידי, בנייה מחודשת של הרגלי הצריכה וההתנהגות שלנו. אך מעבר להשפעה הרבה שיש לצריכה הפרטית, נפתח בפנינו אותו חלון צר, לשינוי ולקיחת אחריות של החברות המובילות במשק המקומי והגלובלי, שביכולתם לייצר שינוי רחב היקף באמצעות השקעת משאבים בתשתיות, במחקר ופיתוח, בטכנולוגיות ובהעברת מסרים לציבור הרחב.

ועידת האקלים בגלזגו הוגדרה על ידי רבים ככישלון, אבל אל תמהרו לזלזל בפורמט. מנכ"לים מובילים בכל העולם הבינו כי האחריות שנישאת על כתפי ראשי המדינה שלהם, נחה גם על כתפיהם ולחברות הגדולות בישראל יש המון מה ללמוד מכך, וכי עליהם לבצע שורה של שינויים מרחיקי לכת שישפרו ולו במעט את המשבר הזה.

בשנה הבאה, כך לפי ההסכם בגלזגו, יתכנסו המנהיגים פעם נוספת, במטרה לבחון מה נעשה ולהציג התחייבויות משמעותיות יותר לצמצום הפליטות עד 2030. כולי תקווה כי לצידם יעמדו (גם אם מרחוק) חברות מובילות נוספות במגזר העסקי שהבינו כי חלון ההזדמנויות הולך ונסגר, ומחובתם לפעול בשיתוף עם הממשלה ולקחת יוזמה.

הכותב הוא מנכ"ל אלקטרה מערכות אקלים ואנרגיה