המוסדיים יחויבו להתייחס לשיקולי ESG שישפיעו על ביצועי ההשקעות

רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון פרסמה אתמול חוזר המחייב את הגופים המוסדיים להתייחס לשיקולי ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי) ולהיבטים הקשורים לסיכונים מתפתחים מהותיים (כגון סיכוני סייבר וסיכונים טכנולוגיים), ככל שהם עשויים להשפיע על ביצועי תיק ההשקעות, לרבות סיכונים הנובעים משינויי אקלים, להם השפעה משמעותית על ביצועי הגופים המוסדיים בטווח הארוך.

רשות שוק ההון מצטרפת כעת למגמה עולמית באיחור. בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההכרה בשיקולים הנוגעים להיבטים סביבתיים, חברתיים ובעלי היבטי ממשל תאגידי, מתוך הבנה כי אלו משפיעים באופן מהותי על ביצועי תיקי החוסכים. גופים פיננסיים מתייחסים לכך ברחבי העולם, ומגבשים מדיניות בהתאם למציאות המשתנה. כעת, מבקשת הרשות מהגופים המפוקחים להתייחס לשיקולים הללו - ככל שהם משפיעים על ביצועי תיק ההשקעות, ולהתייחס אף היבטים טכנולוגיים וסיכוני סייבר.

הגופים הנתונים לפיקוח רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, יחויבו להתייחס לשיקולי ESG, וכן ידרשו להציג נהלים ומתודולוגיה בנושא. קביעת מדיניות הגופים המוסדיים בנושאים אלו תובא לידיעת החוסכים במסגרת פרסום מדיניות ההשקעות, אותה יחויבו הגופים לפרסם אחת לשנה. יתרה מכך, הגוף המוסדי יגבש כללים ונהלים של פיתוח מומחיות ללא תלות בגורמים חיצוניים. בתקופת הביניים עד לפיתוח מומחיות, יוכל הגוף המוסדי להתקשר עם נותני שירותים חיצוניים בעלי מומחיות ב-ESG ובלבד שלא יתקיימו ניגודי עניינים בין השירותים אותם מעניק המומחה לגוף המוסדי לבין פעילויותיו האחרות.

דוגמאות לשיקולי ESG בולטים שעשויים להיכלל בשיקולי השקעות הגופים המוסדיים הם נושאים סביבתיים - הכוללים למשל התמודדות עם זיהום אוויר, מים וקרקע, וקידום תשתיות אנרגיה נקייה, ככל שהם עשויים להשפיע על תשואת ההשקעות והסיכונים הגלומים בהן. גם נושאי ממשל תאגידי - הבוחנים את אופן התנהלות החברות וכוללים התייחסות לניהול סיכונים, מדיניות תמרוץ וניגודי עניינים, והגנה על ענייני בעלי המניות והמשקיעים, נחשבים על פי הספרות המחקרית ועל פי עמדת הרשות כגורמים העשויים להשפיע על תשואת ההשקעות והסיכונים הגלומים בהן.

עו"ד אורלי אהרוני, יועצת מדיניות אקלים ורגולציה, מציינת כי "עדיין חסרה מתודולוגיה ופרמטרים אחידים לבחינת סיכוני האקלים. נכון היה להפנות בחוזר למתודולוגיה בינלאומית מקובלת של ה-TCFD, המחייבת התייחסות ובניית אסטרטגיה לטווח קצר בינוני וארוך, וגילוי מלא של חשיפה להשקעות בדלקים פוסיליים, כולל תכנון כיצד מפחיתים את ההשקעות האלה. בלי פלטפורמה אחידה, אי אפשר לדעת איך נמדדים 'סיכוני האקלים', ומשקיעים לא יוכלו להשוות באופן מושכל איזו השקעה מסוכנת יותר או פחות״.

ברשות שוק ההון לא קבעו פרמטרים אחידים, כדי להימנע מקביעת האנליזה עבור המוסדיים, וכדי לאפשר להם לקבוע מתודולוגיות לפי השיטה המיטבית לראות עיניהם. ברשות רואים את הנושא כ"אבולוציה", וייתכן כי בהמשך, לאחר שיבחנו את האנליזות הראשוניות שיבצעו המוסדיים, אף יכווינו את הגופים באמצעות מתודולוגיות מומלצות.

"אי אפשר לנהל היום השקעות בלי להתייחס לסיכוני אקלים"

לאחרונה ביצעה רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון סקר סיכונים בקרב נושאי משרה בכירים בגופים המוסדיים, שהעלה כי מודעתם לסיכוני סביבה "אינה מספקת", כך לפי הרשות עצמה. לא מדובר בממצעים מפתיעים: לאחרונה, ננזפו הגופים הפיננסיים על ידי מבקר המדינה על חידלון ארוך שנים בנושא. לרשות שוק ההון היו הנחיות רפות בעניין, ללא הנחיות למתכונת הדיווח בדבר היבטי ESG, היא לא ביצעה ביקורות יעודיות לעניין הנחיות אלו ולא עסקה בהיבטי סביבה. נוסף על כך, לא נמצא כי רשות שוק ההון פעלה בנוגע לסיכוני אקלים בהיבטים נוספים שאינם גילוי, כמו הוראות למבטחים או לקרנות פנסייה לכלול סיכוני אקלים במדיניות ניהול הסיכונים שלהם.

עוד לפי מבקר המדינה, ההנחיות הרגולטוריות הפיננסיות כיום בישראל בכללותן אינן נותנות ביטוי לסיכוני אקלים. תחולתן היא על תאגידים מסוגים מסוימים (למשל, חברות ציבוריות) ותחת נסיבות מוגבלות (למשל ביצוע וולונטרי, או התייחסות לשיקולי ESG כמקשה אחת ללא ייחוד של שיקולי אקלים). נוסף על כך, ההנחיות לא כוללות אחידות בגילוי ודיווח, אף שיכולתו של מוסד פיננסי להתייחס במדיניות ההשקעות, המימון או הביטוח שלו להיבטים אקלים (ו- ESG בכלל) תלויה בגילוי מידע רלוונטי ואיכותי מצד החברות שבהן הם משקיעים או שאותן הם מממנים או מבטחים.

בישראל, ישבו על המדוכה כאשר ההשפעה של משבר האקלים כבר באה לידי ביטוי במערכות הכלכליות, וברחבי העולם ההכרה בכך גוברת. לא בכדי, מדינות, רגולטורים, גופים פיננסיים וארגונים בין-לאומיים ולאומיים ברחבי העולם סבורים כי משבר האקלים מייצר סיכונים כלכליים-פיננסיים למשק ולמערכת הפיננסית: לפי ההערכות, 2.5-18% מהתמ"ג ירדו לטמיון עד שנת 2050 בתרחיש שבו המדינות לא יתמודדו היטב עם סיכוני האקלים ויפחיתו את פליטות גזי החממה שלהן. באזור הים התיכון, מדובר בשיעורים גבוהים אף יותר: 8.5%-27.5%.

נגה לבציון נדן, מנהלת שותפה ב-Value^2 - הבית להשקעות אחראיות ומנכ"לית Greeneye, אומרת כי מדובר בצעד מבורך. לדבריה, "אי אפשר לנהל היום השקעות בלי להתייחס לסיכוני אקלים. הפחמן עולה יותר כסף, הסיכונים עצמם משפיעים על כל המגזרים - הנדל"ן, עלות הייצור, זמינות חומרי הגלם. אם אתה לא מתייחס לזה, אתה לא מתייחס לסיכונים של הפורטפוליו שלך. לכך מצטרפות השקעות בדלקים פוסיליים, שהופכות אטרקטיביות פחות בטווח הרחוק.

"הכנסת השיקולים האלו, תהפוך את התחום למנוהל ומנוטר, והחוסכים ידעו עד כמה התיק שלהם חשוף לדלקים פוסילים ומה הסיכונים הסביבתיים והחברתיים. מבחינת הזדמנויות, היום יש הרבה השקעות שהולכות לפתרונות לבעיות העולמיות הללו. אנחנו רוצים שהסיכונים בתיק שלנו יקטנו, ושמי שמשקיע את כספנו ישקיע בהזדמנויות. זה חייב להיות מנוהל, זה לא יקרה במקרה. אסטרטגיות ESG הן אסטרטגיות פיננסיות לכל דבר ועניין ולרגולטור יש תפקיד מוביל בנושא".

ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, אומר כי "האחריות המוטלת על הגופים המוסדיים בניהול כספי ציבור החוסכים היא אדירה, וצעד זה מוסיף נדבך נוסף בשיקולי ההשקעה של המוסדיים במטרה להבטיח את טובת החוסכים. בנוסף, לאחרונה ביצעה הרשות סקר סיכונים בקרב נושאי משרה בכירים בגופים המוסדיים, שהעלה כי מודעתם לסיכוני סביבה אינה מספקת, וצעד זה מתווסף לצעדים נוספים שעשינו להגברת המודעות של המוסדיים בתחום".

אלא שרק לאחרונה, דחתה רשות שוק ההון צעד שכבר מתרחש ברחבי העולם. ברקת החליט שלא יוקמו בישראל מסלולי השקעות בפנסי על פי עקרונות ESG, שכן לפי הרשות מדובר במסלולים "אידאולוגיים". בכך, דחתה למעשה הרשות בקשה של גופים מוסדיים שפנו אליה בנושא. בניגוד להשקעות סביבתיות או הסטת השקעות מאפיקים הפוגעים בסביבה, ברשות שוק ההון סבורים כי ישנו קושי רב ביישום אידאולוגיות חברתיות בניהול תיקי השקעות. זאת, כאשר מדובר בפרמטרים בעלי משמעות ערטילאית וגמישה, שעלולים להוביל את החוסכים להשקעות תחת הנחות שאינן בדוקות, ועלולות להסתכם בהשקעה שאינה משקפת את כוונתם המקורית.

לדברי לב ציון נדן, "בעולם מאפשרים לחוסכים כבר למעלה מעשור לבחור במסלולי פנסיה אחראיים. בעולם רבים בוחרים להבטיח שכספי הפנסיה שלהם, שמושקעים לטווח ארוך יושקעו בחברות שפחות חשופות לסיכונים שקרוב לוודאי שיקרו ולצאת מהשקעות בדלקים פוסילים כי בנוסף להפסד הכלכלי הצפוי הם לא רוצים להשקיע את הכסף שלהם בחברות שיהרסו את העתיד שלהם ושל ילדיהם. בישראל כרגע הדבר עדיין בלתי אפשרי, וחבל. כולי תקוה שלחוזר הזה תצטרף האפשרות לקדם חסכונות ארוכי טווח שמאפשרים לחוסכים להשקיע במוצרי ESG ייעודיים לאלה המעוניינים בכך".