איך הפך שוק הקריפטו מחזון על "כלכלת העתיד" לבור של הונאות?

בשבוע שעבר נעצר משה חוגג, יו"ר קרן ההון סיכון סינגולריטים, הבעלים של אליינמנט שפועלת בתחום הקריפטו והבעלים של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים. חוגג חשוד בשורה ארוכה של עבירות, כאשר החשדות מתמקדים בפעילותו בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים, שהפך לתחום לוהט שמושך אליו כספים רבים בשנה האחרונה. מה בדיוק קרה שם ומה אפשר ללמוד מהפרשה? הנה ארבע נקודות.

1. על שימוש בכספי המשקיעים

על פי בקשת המעצר: "תחום הקריפטו, שנמצא תחת הרדאר של גורמי האכיפה, נוצל על פי החשד על ידי החשודים ושותפיהם, באמצעות מצגי שווא, באופן שיטתי ומתוחכם, כלפי משקיעים". איך זה עבד? על פי החשד, למשקיעים הוצגה תוכנית סדורה להשקעת כספים ופיתוח המיזמים בתחום הקריפטו, תוך פרסום שקרי של השקעות שביצעו מובילי דעת קהל. כך, הם שוכנעו להשקיע את מיטב כספם בסדר גודל של מיליוני דולרים במיזמים. בבקשת המעצר נכתב כי הכסף לא הושקע בהתאם לתוכנית שהוצגה, אלא נגנב לאחר השקעת הכספים בפרויקטים, והועבר לכיסם של חוגג וחשודים נוספים שנעצרו איתו.

על חלק משמות החשודים ועל חלק מפרטי הפרשה ישנו עדיין איסור פרסום, אולם הסיפור עצמו גלוי וידוע משלל תביעות פרטיות שהוגשו נגד חוגג. על פי התביעות ועל פי החשד, למרות חדשנות תחום הקריפטו, הטריק שבוצע לכאורה הוא העתיק ביותר בספר: גיוס כספים ממשקיעים ושימוש בהם לצורך אחר לגמרי מהתחייבות מגייס הכספים. זה נעשה בכל תחום, רק שבתחום הקריפטו זה הרבה יותר קל.

האנשים שמשקיעים היום בקריפטו הם כל מי שחולם על התעשרות מהירה. ולמשקיעים כאלה קל למכור חלומות. כמה מהם באמת מבינים במה הם משקיעים? מה בעצם מייצג המטבע שהם רכשו? כמה מהם קראו את הקוד של הפרויקט שהמטבע מייצג? מעטים. הרוב פשוט מחפשים לעשות 400% ומבקשים טיפים ממי שכבר השקיע במטבע שעשה 400%.

תעשיית הקריפטו היא תעשיית חלומות והכספים זורמים אליה ללא הפסק: מהקרנות הגדולות של הסיליקון ואלי, ועד המשקיעים הקטנים שלא רוצים להישאר מאחור. מאחוריה עומדת טכנולוגיה חדשנית שבבוא היום תשפיע על כולנו כמעט בכל תחום. בינתיים - היא בעיקר אוסף גדול מאוד של פיילוטים. חלקם יצליחו, חלקם יכשלו, וחלקם ינוצלו על ידי אנשי עסקים שונים שיגייסו כסף ממשקיעים, וישתמשו בו לדברים אחרים.

רשות המיסים כבר הודיעה שיהיו מעצרים נוספים בתחום, ובתעשייה בכלל לא מופתעים. מי הם יהיו? כמו בפרשת חוגג, אפשר פשוט לחפש תביעות פרטיות נגד אנשי קריפטו בישראל ולחפש שם את הרמזים.

2. על הקו החמקמק בין הקריפטו לפורקס

צריך לדבר על תופעה מעניינת: עובר קו דק בין השקעות בקריפטו, להשקעות בפורקס - ששניהם בעצם מציעים מסחר אלטרנטיבי לבורסה. הפורקס, שהיה להיט ההשקעות התורן בעשור הקודם, נוכח גם בפרשת חוגג. חלק מהדמויות שקשורות בפרשה קשורות גם לעולם הפורקס, לחוגג עצמו הייתה חברה בתחום הפורקס שפורקה, ולאחרונה אף נעצרו חשודים מחברת פורקס בחשדות להונאה בקריפטו.

הפורקס והקריפטו - בשלב הנוכחי בו הוא נמצא - עובדים על אותם רגשות של משקיעים: הרצון בריגוש, התנודתיות הגבוהה, האפשרויות למינופים אדירים, והחלומות על התעשרות מהירה. לכן, לא פלא שמבין העולמות שפיתח הקריפטו אחת הבולטות היא ה-DeFi (Decentralized finance): פלטפורמות מסחר מבוזרות עם מכשירים פיננסים מתוחכמים מאוד. מהו שכר הלימוד של הפיתוח הפיננסי החדשני? חברת ניהול הסיכונים elliptic הוציאה השבוע דוח לפיו ב-2021 משקיעים איבדו 10.5 מיליארד דולר בהונאות שבוצעו במיזמי DeFi. ב-2020 הסכום עמד על 1.5 מיליארד דולר.

בואו ננסה להבין למה אנחנו בכלל צריכים מיזמי דיפיי. הרי הרעיון מאחורי הקריפטו הוא להחליף את מה שלא עובד כאן. לפתח מערכת שנמצאת מחוץ לשליטת הבנקים.

חסידי עולם הביזור טוענים גם שאין באמת צורך במגבלות. למה רגולטור מגביל את המינוף? שיהיו על המדף מוצרים במינוף אינסופי - ושהקונה ייזהר. כלומר, מי שלא מבין - שלא ישקיע. יש הרבה היגיון מאחורי הדברים. המערכת הבנקאית אכן כבדה ולא יעילה, ומערכת טכנולוגית שמאתגרת אותה מבחוץ היא דבר טוב. אבל האם הצרכנים בתחום הפיננסי בנויים להתמודד עם המורכבות של העולם שנבנה בדיפיי? רובנו לא מבינים את סוגי העמלות שקרן הפנסיה שלנו גובה, אז איך אנו אמורים להתמודד עם עולם חדש של מוצרים פיננסיים ללא פיקוח, שיחליף את הבנקים? כרגע, מדובר פחות בכלכלה של מחר ויותר בעולם של תנודתיות וריגושים שמהווה כר פורה לניצול.

3. היתרונות בביזור, וגם החסרונות

בניגוד למה שאולי ניתן לחשוב, לעולם הקריפטו יש ערך עצום. למעשה מדובר בהשקעה בשורה של חברות טכנולוגיה. החברות האלו מפתחות טכנולוגיה שנקראת בלוקצ'יין - בה הרישום נעשה בשרשרת ולא ניתן לשנות או למחוק אותו והטכנולוגיה הזו רלוונטית לכל תחום בחיינו.

למשל: אם מרשם הטאבו יעלה על הבלוקצ'יין, לא תהיה עמימות באשר לבעלות על קרקעות. הפרויקטים האלו עובדים על פי חוזים חכמים שכתובים בקוד ויוצאים אל הפועל ברגע שתנאי החוזה מתקיימים.

הפרויקטים האלו מנפיקים מטבעות, שלהם ערך כספי לפי היתכנות ההצלחה של המיזם, והם גם מעניקים זכויות הצבעה. כך שהשקעה במטבעות דיגיטליים היא למעשה השקעה סוג של ניירות ערך של סטרטאפים טכנולוגיים. בתוך כל העולם הזה, יש גם את קונספט הביזור - אין מי ששולט בטכנולוגיה והיא לטובת הכלל. זה רעיון מהפכני, וכשמדברים עם אנשים מקהילת הקריפטו על איך בכלל זה יכול לעבוד, התשובה היא אחת: אמון. את הרגולציה והפיקוח יחליף קוד עם חוזה חכם, וקונספט של אמון. וצריך לזכור, שאמון גם ניתן לניצול, בטח ובטח בעולמות ההשקעה הפיננסית. 

4. ההיסוס של הרגולטורים ועל מי הוא משפיע

רגולטורים, ובכלל יד מכוונת, הם קונספט מנוגד לעולם הקריפטו. על כן, משקיעים שפועלים בעולמות האלו ובחרו לפעול בעולמות לא מפוקחים צרכים להיזהר שבעתיים.

אבל בסוף הממשק של התעשייה עם הרגולטורים הוא בלתי נמנע, ונקודות ההשקה העיקריות הן הלבנת הון ומיסוי. הרוב המוחלט של המשקיעים בתחום הם כאלה שרק רוצים להשיג תשואה בעולם של ריבית אפסית, שדוחף אותם לקחת יותר ויותר סיכונים. הרגולטורים מהצד השני של נקודות ההשקעה מסתכלים על עולם הקריפטו, לא יודעים איך לאכול אותו, ומהססים.

ההתקדמות איטית הרבה יותר מקצב השוק, והאיטיות הזאת משחקת גם לרעת המשקיעים, שלא יודעים להבדיל בין הגופים שפועלים לפי הכללים, לאלו שלא. צו איסור הלבנת הון על הפועלים בתחום כבר נכנס לתוקף, ותהיה רגולציה נוספת ומעצרים נוספים. אבל כרגע הרגולטורים נמצאים הרחק הרחק מאחור.

***חזקת החפות: משה חוגג ויתר הנחקרים הם בגדר חשודים בלבד, לא הוגש נגדם כתב אישום, ועומדת להם חזקת החפות.