במאי 2018 התפוצצה פרשת שחיתות בעיריית בית שמש. דמויות מוכרות בקהילה החרדית של העיר נעצרו, ואיתם גורמים בכירים בעירייה, יזמי נדל"ן מקומיים ומאכערים. החקירה, שנערכה על ידי היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית בשיתוף רשות המסים, זכתה לכינוי "הולילנד בית שמש". באוגוסט 2020 הודיעה פרקליטות מחוז ירושלים כי תעמיד לדין שורת חשודים בכפוף לשימוע. וכעת, משהסתיימו השימועים וחלק מטענות החשודים התקבלו, יוגשו בקרוב כתבי אישום נגד המעורבים.
במוקד החקירה חשד כי הקמת פרויקט נדל"ן בשווי מיליוני שקלים ברחוב שפת אמת בעיר לוותה בעבירות שוחד, מרמה, הפרת אמונים, עבירות מס ותכנון ובנייה. עובדי הציבור החשודים הם: משה מונטג שהיה יו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה וסגן ראש העיר; דני צרפתי שהיה מהנדס העירייה; ומרדכי ברקוביץ שהיה היועמ"ש של הוועדה המקומית לתו"ב, (מ-2017 הוא מכהן כיו"ר דירקטריון רמי לוי).
על פי כתב החשדות, הקבלן מיכאל בן דוד, והיזמים מרדכי קניג ועו"ד אירית מרציאנו תכננו להקים בניין למסחר ולמגורים ולקדם את הפרויקט באמצעות מוסדות התכנון המקומיים, כדי להימנע מדרישות הכרוכות בשינוי תב"ע. לפי החשד, היזמים הציגו מצג שווא לפיו ייבנה מוסד תורני, בהתאם לייעוד על פי התב"ע. בשלב השני תיכננו לבנות ולמכור דירות.
ב-2016 נמכרו הזכויות בשטח ליזם לייב ולדמן, שלפי החשד הקים את המבנה בניגוד להיתר, ותוך מכירת דירות יחד עם עו"ד אייזנשטיין לחסידי סאטמר.
העסקן יצחק רבר נחשד בתחילה במתן טובות הנאה, שלא בקשר לפרויקט בשפת אמת, לצורך קידום פרוייקטים בהם טיפל. לאחר השימוע שונה החשד והוא צפוי להיות מואשם בהחזקת חותמת של מונטג כיו"ר ועדת המשנה.
שוחד? סיוע בדמות קניית שעון וחולצות
מבנה המחלוקת המשתרע על 2,500 מ"ר ניצב בימים אלו נטוש במרכזה של הקרייה החרדית השקטה בבית שמש, לאחר שבנייתו הופסקה בצו שיפוטי. במקום "מרכז תורני" לתועלת תושבי השכונה, תוכנן קומפלקס בן שמונה קומות, הכולל שלוש קומות של מרכז מסחרי וחמש קומות בהן 60 דירות מגורים, שנמכרו על פי החשד, על ידי ולדמן ואייזנשטיין כדירות מגורים בניגוד לחוק.
כעת חושף גלובס את תמלילי החקירה של מי שהיה מהנדס עיריית בית שמש במשך 21 שנים - דניאל צרפתי והיזם לייב ולדמן שהקים את המבנה. צרפתי (69) נחקר למעלה מעשר פעמים על ידי חוקרי היאל"כ. הוא גורם מרכזי בפרשה בשל תפקידו כמהנדס העירייה לצד משה מונטג - הבוס שלו, שהיה יו"ר ועדת המשנה לתו"ב. צרפתי חשוד כי קיבל שוחד מהיזם בן דוד, שביקש לשנות את הייעוד של המבנה. בחקירה סיפר צרפתי על מערכת יחסים ארוכת שנים עם משפחתו של בן דוד. הוא אישר שבן דוד סייע לו לקבל הנחה לרכישת דירה לבתו. הוא גם סיפר על שעון שקיבל מאחיו של בן דוד, סיימון, לבקשת מיכאל. בהזדמנות אחרת קיבל ממיכאל שלוש חולצות ומכנסיים בשווי של 150-200 שקלים כל אחד ממנו ובקבוקי יין. לצד זאת, צרפתי מכחיש בתוקף כי קיבל שוחד. בן דוד טוען כי המתנות התקבלו לאחר שיצא מהפרויקט ולא ניתנו כטובת הנאה.
חוקר לצרפתי: "אתה לא רואה משהו פגום, שקיבלת עזרה ממיכאל, עבורו פעלת להפוך שימוש תב"ע?".
צרפתי ענה כי העזרה של בן דוד בהנחה לדירה הסתכמה ב-60 אלף שקל בלבד. בחקירה מאוחרת טען שמדובר ב-50 אלף שקל.
הקרקע יועדה להקמת מוסד תורני
במקור הוקצה המגרש על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לעמותת "בית ומנוחה" לצורך הקמת מוסד תורני ל"תועלת הציבור". בסופה של הפרשה הוקם פרויקט נדל"ני הכולל מרכז מסחרי ועשרות דירות מגורים. הפער הדרמטי בין ייעודו המקורי של המגרש על פי התב"ע לבין פרוייקט הנדל"ן שהוקם בו - הושג, על פי החשד, באמצעות שורה מתוחכמת של מעשי מרמה של החשודים.
חלק מרכזי בחקירה הוקדש לברר איך "מוסד תורני" הפך להיתר ל"דירות פנימיות" בוועדה המקומית בבית שמש. כאשר בפועל לא תוכנן מוסד תורני הקשור לאותן הפנימיות, ולא תוכננו פנימיות.
לפי ההיתר שנתנו מונטג וצרפתי מטעם הוועדה המקומית בשנת 2014, על השטח ניתן לבנות "אולמות, מרפאות ודירות פנימיה". השימוש בביטוי "דירות פנימיה" הוא שאיפשר לבנות דירות שימכרו בהמשך לחסידי סאטמר. צרפתי אמר בחקירה כי הוא לא יודע איך צץ המונח "דירות פנימיה" שהוא עצמו אישר. לדבריו, מונטג סיפר לו כי הרבי מסאטמר במנהטן ביקש ממנו לקדם את הפרויקט. ואז הוסיף - "בעצם אני זוכר. האישור של ההיתר מותנה באישור של מנהל מקרקעי ישראל. הוא חתם בסופו של דבר על ההיתר והוא כתב שם דירות פנימיה. מונטג כופה את דעתו".
צרפתי הודה בחקירה שהמילים "דירות פנימיה" סותרות. כלומר, ש"אין אפשרות חוקית לאשר דירות פנימיה באותו משפט". למרות זאת, ההיתר ניתן והמבנה הוצג כמוסד ציבורי למנהל.
חוקר: אתה בעצמך נתת הכשר וחתמת על היתר.
צרפתי: "כולם הבינו ומבינים שאלה הן דירות פנימיה ורק דירות פנימיה, אני הבנתי שזה פנימיה ורק פנימיה".
לכולם גם היה ברור כי במבנה לא מתוכננת ישיבה או מוסד תורני הזקוק לפנימיה. צרפתי סיפר שתהה מדוע צריך להקים פנימיה אם אין ישיבה - "אמרתי למונטג שזה לא ישיבה, ומה אני צריך דירות פנימיה אם זה לא ישיבה. הוא אמר שזה יכול להיות ישיבה מחוץ לבניין, שיכולה להשתמש. הנושא לא נבדק". דירות הפנימיה אושרו.
על הרצון של מונטג לשנות את הייעוד, אמר צרפתי בחקירה - "אמרתי למונטג שבדרך כלל כשאתה עושה שינוי ייעוד אתה צריך להפריש משהו לעירייה. כלומר, על היזם לתת מבני ציבור לטובת העיר באותו המבנה. לא משהו שעובר ככה בחינם. ככה מבחינת החוק".
חוקר: ומה שאתה מתאר זה ע"פ החוק? שיזם מקבל אישור לבנות פנימיה לתועלת הציבור והופך אותן למטרד ציבורי כדירות למכירה, ואז משנה את הייעוד באמצעות תרומה לבניית מעונות יום?
צרפתי: "זו לא תרומה. כאשר אתה בונה קרקע ומשנה את הייעוד, אתה חייב לפתור את תוצאת הלוואי שיוצרות הדירות הנוספות, ופותרים זאת באמצעות מעונות יום, בתי כנסת, על ידי הפקעה של חלק מהמבנה לטובת הציבור".
חשד לניגוד עניינים משולש
מונטג חשוד כי היה בניגוד עניינים חריף ומשולש - כיו"ר ועדת המשנה לתו"ב הוא היה הגורם המאשר היתרי בנייה ודחף לקידומו של הפרויקט. במקביל, הוא עמד על פי החשד, בראש עמותה שנתנה הלוואות לאברכים לקניית דירות בפרויקט אותו אישר כעובד ציבור. ניגוד עניינים נוסף בו היה מצוי מונטג, לפי החשד, הוא הקשר שקיים עם עו"ד אייזנשטיין, חבר קרוב שלו, שפעל לקבלת היתרי הבנייה בפרויקט. מהחקירה עלה כי מעורבותו של מונטג הייתה כה עמוקה עד שהוא טס לניו יורק ונפגש עם הרבי מסאטמר שנתן את ברכתו לפרויקט שנועד לסייע לחסידי סאטמר.
לאחר שבניית הפרויקט החלה, בראשית 2018, מונטג והעמותה ניסו להכשיר בדיעבד את התב"ע כדי שיוכלו למכור את הדירות. הם ידעו שהדרך היחידה היא לשנות את התב"ע בוועדה המחוזית מדירות פנימיה לדירות רגילות.
מחומר החקירה עולה כי מעורבותו של מונטג הייתה חריגה עד כדי שסירב להוציא צו להפסקת העבודה גם כשהתגלו חריגות בנייה משמעותיות. הוא "היה מעורב עד עמקי נשמתו בנושא הזה", אמר צרפתי.
שיטת מכירת הדירות: דמי חבר לעמותה
היזם לייב ולדמן (70) שהמשיך לקדם את הפרויקט, רכש את הזכויות בשטח בשנת 2016 ופעל כנאמן עמותה של חסידי סאטמר. בחקירה מסר כי הוא חי מכספים שהרוויח מתקופת מגוריו בארה"ב בעת שהיה יזם בנייה וכי לא קיבל כל תמורה מהפרויקט.
"בספטמבר 2016 האדמור מסאטמר ביקש ממני שאגבש קבוצה של אנשים שהוא רוצה שיהיו להם דירות. יש בעיה גדולה בציבור הזה. הרבי הבטיח שאם הם יכולים לארגן סכום כסף מהבית, מהגורן או מן היקב, אז הוא גם עומד לשלוח כסף שיוכלו לגור בדירה".
ולדמן קנה את הזכויות בקרקע בסכום של כ-27 מיליון שקל. לדבריו, מי ששילם בפועל היו האברכים של סאטמר, שהיו אמורים לגור בדירות. הכספים הועברו לעו"ד אייזנשטיין שהחזיק חשבון בנאמנות. כך פעלה השיטה על פי עדותו של ולדמן: האברכים משלמים דמי חבר לעמותה בסכום ממוצע של 400 אלף שקל. סכום זה שימש לבניית הפרויקט. את הסכום השיגו מהלוואה מגמ"ח (אותו מנהל מונטג על פי החשד). "הכסף נכנס מהגמ"ח, מהאברך או ששולחים כסף מארה"ב לחשבון נאמנות של עו"ד אייזנשטיין", הסביר ולדמן. "הדירה נשארת של חסידות סאטמר עד שהאברך משלם את ההלוואה שקיבל. הדירה עוברת על שמו כשהוא מסיים את התשלומים".
ולדמן הדגיש שלא מדובר במכירה של הדירות. אך אישר שהדירות היו אמורות לעבור לבסוף על שם הרוכש אם ביקש. כאמור, לא ניתן להעביר את הדירות על שם אחר כי ההיתר ניתן לצורך בניית דירות פנימיה. כך כל עוד לא משנים את התב"ע - מהלך שניסו לעשות בדיעבד לאחר שהמבנה כבר היה בבנייה מתקדמת.
ולדמן נעצר במאי 2018 ובחקירתו הכחיש את החשדות נגדו למרמה, הלבנת הון ותיווך לשוחד. "אין לי מושג איך אני קשור", אמר. הוא חזר על כך שכאשר הגיע לפרויקט היה היתר בנייה לבנות את הדירות. "ידעתי שיבוא יום ותהיה חקירה פה. רק קיוויתי שאני לא הכתובת, כי אנחנו פה שנה ומשהו. כל העבירות שהם אומרים - קרו לפני שנים".
בחקירה סיפר כי תושבי השכונה, המורכבת מליטאים התנגדו למגורי חסידי סאטמר - "השכונה שייכת ליהדות הליטאית. התברר שהם מתנגדים שחסידים יגורו שם. כן, גזענות... הם חשבו שהקרקע מיועדת לשטח ציבורי. אנשים יעשו שם בתי כנסת ותלמודי תורה לציבור שלהם, פתאום סאטמר נכנס וקונה את הקרקע ועושה דירות לסטודנטים - זה לא מה שהם רצו".
כשנשאל איך המוכרים קיבלו אישור לבנות דירות במקום ציבורי השיב - "מאיפה אני יודע. אף אחד לא דיבר איתי. הרחש בחש היה שהם כנראה שילמו שוחד, לא יודע למי, ובגלל זה קיבלו".
תגובות
עו"ד עודד סבוראי, ב"כ של דניאל צרפתי: "הוא לא היה שותף לקשר השוחד, שככל שהתקיים, התנהל שלא בידיעתו. הוא נפל קרבן לגורמים בעלי אינטרס כלכלי שהוסווה בפניו כאילו שהם נציגי עמותה המשרתת את הציבור, ושל הממונה עליו בעירייה, שהסתיר את האינטרס הכלכלי שלו-עצמו בפרויקט. הם ניצלו את מצבו הרפואי ואת היותו טרוד בקבלת טיפולים רפואיים קשים, הציגו בפניו מצגי שווא, וקיבלו ממנו - גורם נטול עניין בפרויקט - אישורים שניתנו תחת אותם מצגי שווא. כשהתגבש אצל צרפתי חשד שהתנהלה מאחורי גבו אופרציה מרמתית, הוא פנה ופירט את הדברים בפני יועמ"ש העירייה ובפני מבקר המדינה.
בכל הקשור לדירות פנימייה, נועץ צרפתי בזמן אמת ביועמ"ש העירייה ופעל לפי חוות דעתו. את המתנות שקיבל היה על צרפתי לדחות. אולם אלה אינן קשורות בשום אופן לפרויקט הבנייה הנדון או לפעילותו כעובד ציבור".
עו"ד בועז בן צור, ב"כ לייב ולדמן: "החלטת הפרקליטות ביחס לטענות שהועלו בשימוע טרם התקבלה. אין בכוונתנו להתייחס להדלפות של חומרי חקירה המציגות את גרסת מרשנו באופן מסולף וחלקי".
עו"ד עמית חדד ונועה מילשטיין, ב"כ של משה מונטג: "אנו שמחים שבתום שימוע ארוך, קיבלה הפרקליטות את טענותינו שמרשנו מעולם לא קיבל שוחד. אשר לטענות בדבר ניגוד עניינים, מדובר בטענות שגויות ובאירועים שלא עולים כדי עבירה פלילית".
עו"ד דרור מתתיהו, ב"כ של יצחק רבר: "הפרקליטות קיבלה חלק ניכר מטענותינו בשימוע והסירה ממרשנו את החשדות המרכזיים. אנו סמוכים ובטוחים כי שמו ינוקה לחלוטין".
עו"ד אורי קורב וסיון רוסו, ב"כ עו"ד שלמה אייזנשטיין והיזם מרדכי קניג: "מהחלטת הפרקליטות עולה כי הטענות בשימוע התקבלו בחלקן. כך למשל, אין כיום מחלוקת כי לאיזנשטיין לא היה כל קשר למעשים שנעשו עד לסוף שנת 2016. כיוון שכתב האישום טרם הוגש לא נוכל להתייחס מעבר לכך ואולם אנו משוכנעים כי חפותם המלאה תוכח בבית המשפט".
עו"ד ד"ר איתן פינקלשטיין, ב"כ של עו"ד אירית מרציאנו: "עו"ד מרציאנו הייתה אחראית אך ורק על ליווי הפרוייקט מהבחינה המשפטית, שאין חולק שלא נפל בליווי זה כל רבב, ולא היתה לה כל מעורבות בנושאים התכנוניים, שעליהם היו מופקדים אחרים ובכללם אנשי מקצוע מהשורה הראשונה".
מעו"ד אייל בסרגליק המייצג את מיכאל בן דוד יחד עם דניאל אלבז ממשרדו נמסר: "זה עתה קיבלנו את הודעתה המצערת של הפרקליטות בדבר הגשת כתב אישום חרף השימועים הארוכים שבוצעו והשלמת טיעון בכתב. אין לנו כל ספק ראייתית כי לא היה שום בסיס להגשתו. הפרקליטות מודעת היטב לכך שוועדות תכנון ובניה אישרו את הפרוייקט וגם בתי המשפט האזרחיים בערכאות משפטיות ואנו נוכיח כי לא נפל רבב או חלקיק רבב במעשי מרשנו במסגרת התיק".
***חזקת החפות: טרם הוגש כתב אישום. החשודים לא הורשעו ועומדת להם חזקת החפות.