צרות נוסח נורבגיה: אם כל הנהגים בישראל יעברו לרכב חשמלי, מי ימלא את הבור בתקציב?

שוק הרכב הישראלי חדל השנה מלהיות "אי-בודד", שפועל פי חוקי משחק משלו. הוא הפך לחלק בלתי נפרד משוק הרכב הגלובלי עם השפעה ישירה של טרנדים כלל עולמיים על הביקוש וההיצע דוגמת המעבר המואץ לרכב חשמלי, מסע הכיבוש של טסלה, וקשיי האספקה.

אבל למרות זאת, היה בשנה האחרונה שינוי גלובלי בולט, שכמעט לא הותיר חותם על שוק הרכב הישראלי, והוא הזינוק במחירי הדלק. נזכיר, שמחיר הבנזין בתחנות עדיין משפיע על ההוצאות של כ-99% מבעלי כלי הרכב בישראל ושל כ-96% מרוכשי כלי הרכב החדשים. אבל למרות שמחיר הבנזין בתחנות טיפס מתחילת השנה בכמעט 20%, השוק המקומי הגיב באדישות מוחלטת.

האדישות הזו מחייבת אותנו לשאול שלוש שאלות: האם ומתי יחצו מחירי הדלק סף פסיכולוגי שיאלץ את הנהגים בישראל לחשב מסלול מחדש; איך זה ישפיע על הביקוש בשוק הרכב החשמלי; ומה תעשה הממשלה כדי להגן על הכנסותיה ממיסוי דלק, בהנחה שהרכב החשמלי יהפוך למפלט ממחירי הדלק עבור עבור ההמונים.

מחירי הדלק בישראל מתעדכנים ישירות ומדי חודש על פי מחירי הנפט בשוק העולמי ובתקופה האחרונה המחיר של חבית נפט מסוג "ברנט" נע סביב ה-80 דולר, קרוב כיום לשיא של 7 שנים. תורמות לכך סיבות שונות ובעיקר הביקוש הגואה לאנרגיה בכל העולם.
על פי הערכה עדכנית של "גולדמן זאקס", הביקוש העולמי לנפט עומד היום על כ-100 מיליון חביות ליום, נתון שהופך את הירידה בשנת הקורונה לזיכרון רחוק. כתוצאה, גם מחירי הדלק לתחבורה בעולם מטפסים לרמות שיא. בבריטניה, שבר המחיר של ליטר בנזין בחודש שעבר שיא של כל הזמנים; הממשל בארה"ב מנסה בימים אלה להשפיע על חברות הנפט כדי לרסן את מחירי הבנזין, שנסקו בכמעט 40% - ואלה רק קומץ מהדוגמאות.

  

הבלו: בלם הזעזועים הישראלי

בישראל מס הדלק הגבוה, ובמיוחד הבלו הקבוע, משמש כסוג של "בלם זעזועים", שממתן את ההשפעה בעליית הדלק בעולם. אבל גם כך המחיר של ליטר בנזין נמצא כיום בשיא של שלוש שנים וגבוה כיום ב-9% ממחירו באוקטובר 2019.

ניתן היה לצפות, ששינוי כזה ישפיע על היקף הנסועה ועל תמהיל הרכישות של רוכשי הרכב, אבל בינתיים אין לכך אינדיקציה בשטח. נהפוך הוא: הנסועה בישראל המשיכה לעלות השנה בקצב מהיר וההוכחה לכך היא העלייה המהירה בהכנסות המדינה ממיסוי דלק. הציבור הישראלי גם בורח ממכוניות קטנות וחסכוניות, שחלקן מסך רכישות הרכב החדש בארץ הולך וקטן, ואילו חלקם של רכבי הכביש-שטח הגדולים והצמאים לדלק גדל בקצב מואץ.

הלקוחות יעברו לחלופות?

בשורה התחתונה, נראה שמחיר של פחות מ-7 שקלים לליטר עדיין רחוק מסף התגובה של רוכשי הרכב בישראל, אבל הסף הזה עשוי להישבר די בקרוב אם להסתמך על התחזיות הגלובליות. אנליסטים בעולם מעריכים כיום שמחיר הנפט עשוי להגיע לכ-100 דולר לחבית כבר בחודשים הקרובים ולאחרונה נשמעות הערכות אפילו עוד יותר מרחיקות לכת.

התחזית האחרונה של מחלקת המחקר של "בנק אוף אמריקה", שפורסמה בתחילת נובמבר, צופה שהמחיר של חבית נפט מסוג "ברנט" יגיע עד סוף יוני 2022 לרמה של כ-120 דולר לחבית, כמעט 35% יותר מהמחיר הנוכחי. זאת, בשל משבר האנרגיה הגלובלי, שדוחף כלפי מעלה את מחיר הנפט הגולמי, הגז הטבעי ומקורות אנרגיה נוספים. הבנק מעריך שהביקוש לנפט ימשיך לעלות על קצב האספקה לפחות בשנה וחצי הקרובות.

אם תחזיות הקיצון יתממשו, מחירי הבנזין בארץ יתייצבו בחודשים הבאים בטווח של לפחוץ 7-7.5 שקלים לליטר.

אמנם לפני יותר מעשור כבר היינו ברמות מחיר דומות והצרכנים ספגו אותן בלי ברירה אולם אז לא היו אלטרנטיבות קבילות לרכבי בנזין או דיזל (למעט תחבורה ציבורית). היום הן קיימות בדמות הרכב החשמלי. לפיכך אפשר להניח שהמשך העלייה המואצת במחירי הדלק תדחוף יותר ויותר לקוחות "מיינסטרים" לרכב החשמלי, ממש כפי שקורה בימים אלה בבריטניה, בגרמניה ואפילו בארצות הברית.

יש מי שטוען שכבר אפשר להבחין בסימנים ראשונים למגמה. גורם בכיר בענף הרכב אומר שמחירי הדלק לא היו הסיבה המרכזית למעבר של לקוחות פרטיים לרכב חשמלי, אלא בעיקר החדשנות והטבות מס שונות, דוגמת אגרה שנתית נמוכה וצפי לעלויות תחזוקה נמוכות לאורך שנים.

לדבריו, הראשונים שמגיבים לעליית מחירי הדלק הם המעסיקים הגדולים בארץ, שעלייה במחיר משפיעה עליהם משמעותית בהוצאות על כלי הרכב הצמודים לעובדים. כבר היום מבצעים מעסיקים רבים מבחני עלות-תועלת של מכוניות חשמל מול בנזין בשאיפה להעביר מאסה מהותית של עובדים לחשמל ב-2022. מה שמעכב את התהליך כרגע הוא העדר מלאים זמינים של רכב חשמלי במחירים נגישים. אם אכן היקף ההיצע לרכב חשמלי בישראל יפגוש בשנה הבאה את הביקוש על רקע מחירי שיא של הבנזין, ייווצרו תנאים ל"סערה מושלמת". כזו, שתיקח את פלח החשמליות בישראל לפאזה חדשה עם נתח דו-ספרתי מכלל המכירות.

המיסוי על רכב חשמלי בדרך?

מי שעשויה להאט את המהלך היא דווקא הממשלה, שמתייחסת לדלק לתחבורה כמוצר עם ביקוש קשיח, שהמיסוי עליו הוא בור הכנסות ללא תחתית. בחודשים ינואר-אוקטובר השנה, למשל, הסתכמו הכנסות המדינה מבלו דלק ב-15.13 מיליארד שקל, עליה של כ-9.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ונתון, שנמוך רק ב־4% מהתקופה המקבילה ב-2019, טרום הקורונה. זאת, למרות העלייה המשמעותית במכירות כלי רכב היברידיים ופלאג-אין, שצריכת הדלק שלהם אמורה להיות נמוכה יותר.

ההכנסות מסעיף הדלק מהוות כמעט 10% מכלל הכנסות המדינה ממסים עקיפים והסיכוי שהמדינה תהיה מוכנה לוותר עליהן, או אפילו על חלק מהותי מהן, שואף לאפס. אמנם כרגע אחוז הכניסה של הרכב החשמלי בישראל (כ-4%) לא מהווה איום מהותי על ההכנסות, אבל אם עליית מחירי הדלק תאיץ את רכישות הרכב החשמלי, על חשבון הכנסות המדינה, ייתכן שנראה תגובה שתנסה לקרר את השוק.

את הדוגמה הטובה ביותר לתהליך הזה אפשר למצוא בנורבגיה, שנחשבת לחלוצה העולמית באימוץ כלי רכב חשמליים. "הבעיה" של נורבגיה היא שכיום הולכים ונעלמים ממנה כלי רכב צורכי הדלק, שניתן למסות. בחודש שעבר, למשל, הגיע שיעור מכירות החשמליות ל-77.5% מכלל המכירות. גורמים בממשלה מעריכים שהשינוי ייצור "חור" של 2.32 מיליארד דולר בתקציב השנתי של המדינה. לכן, הממשלה החדשה בנורבגיה שוקלת שורה של צעדים לצמצום הטבות המס על רכב חשמלי. אצלנו, כאמור, ה"חור" הפוטנציאלי בתקציב גבוה משמעותית ואם קצב האימוץ של הרכב החשמלי יעקוף את התחזיות בשל נסיקת מחירי הדלק, צעדים משמעותיים ל"פיצוי" על אובדן ההכנסות - הם בלתי נמנעים.