המס שנועד להילחם בדלק הפיראטי למכוניות יהפוך לנזק של מיליונים בהייטק

בין המהלכים שאושרו לאחרונה בחוק ההסדרים ניצבת הטלת מס הבלו על חומרים ממיסים המשמשים בין השאר למהילת דלק ומכירתו באופן פיראטי (ראו תיבה), פעילות עבריינית שגורמת לא רק לפגיעה במנוע הרכב, אלא גם לאובדן הכנסות למדינה. אבל המיסוי החדש לא יפגע רק בכיס של ארגוני הפשע. רשות המיסים מעריכה שגביית המס הזו תגיע לכ־1.2 מיליארד שקל בשנה. הסיבה היא שמדובר בשמן שמשמש עסקים בכל הגדלים. ממאפיות, דרך מפעלי מתכת ועד מפעלי הייטק כמו HP וישקר. עם משבר השינוע העולמי והתחזקות השקל, מדובר במכה לתעשיינים. היא עלולה להתגלגל לצרכן, אבל הנזק נגרם בראש ובראשונה למפעלים שעשויים לשקול מחדש את פעילותם בישראל.

ביום שלישי יתקיים דיון בוועדת הכספים של הכנסת בנושא ובו יוחלט, האם לאשר את מס הבלו החדש.

1.5% מהיצוא הישראלי

המהלך, שמשמעותו ייקור של 4 שקלים לכל קילו של חומר ממיס, משפיע על מפעלי תעשייה ומזון העושים שימוש בחומרי סיכה וניקוי מכונות, והוא צפוי לפגוע, למשל, במאפיות ובמפעלי ייצור כבדים. הטווח נע מתוספת מס של כמה אלפי שקלים במאפיות קטנות, או מפעלי מתכת קטנים, ועד ל-1.5 מיליון שקל בשנה למפעלים הגדולים. יש לו גם השפעה על יצוא ההייטק הישראלי: אחד המפעלים שיושפעו מהמס החדש הוא מפעל הייצור של חברת הדפוס אינדיגו, הנמצאת בבעלות חברת HP האמריקאית. המפעל הוא אחד היצואנים הגדולים בישראל ויש לקיבולת הייצור שלו השפעה ישירה על יצוא ההייטק, וכלל היצוא מהמדינה.

היקף היצוא השנתי של HP עומד על למעלה מ- 1.5 מיליארד דולר בשנה, עם צמיחה שנתית שנעה בין 10% ל-20%. לבדה, אחראית HP על כ-1.5% מכלל היצוא הישראלי ועל 4% מכלל יצוא ההייטק הישראלי. מפעל אינדיגו בקריית גת של HP הופך את החברה האמריקאית לאחת מחברות ההייטק היחידות שמחזיקות בישראל מפעל ייצור יקר, נוסף על אינטל שמחזיקה אף היא מפעל בקריית גת, וטאוור, לה מפעל ייצור שבבים במגדל העמק. סך הכל מעסיקה HP-אינדיגו בישראל 2,500 עובדים, ועוד 650 עובדי קבלן.

HP אינה לבדה. מפעל ישקר בגליל עשוי לספוג נזק כלכלי תחת הרגולציה החדשה, כמפעל שצורך שמנים לניקוי ושימון מכונות חריטה. לפי ההערכה, הנזק השנתי למפעלים קטנים, כמו מאפיות למשל, עשוי לעמוד על כמה אלפי שקלים בשנה, ואף להתגלגל לצרכן במחירי המאפים. עבור מפעלים גדולים נטל המס יכול גם להגיע לכמיליון שקל בשנה.

פטור רק לייצור

כיצד נקלעת חברת הייטק מעמק הסיליקון למהלך שנועד להילחם במשפחות פשע בישראל? HP עושה שימוש בחומר הן לצרכי ייצור במפעל בקריית גת, והן לצרכי מחקר ופיתוח במשרדי החברה בנס ציונה. בתהליך הייצור, עושה אינדיגו שימוש בחומר ממיס בשם אייזופר L לייצור דיו למדפסות, לתחזוקת המכונות ולייצור מוצרים מתכלים נוספים הנדרשים לתהליך הדפוס. גם בתהליך המחקר והפיתוח עושים הכימאים והמהנדסים של אינדיגו שימוש באיזופר, לצרכי שיפור המוצר ותהליכי ייצור חדשים.

עם הטלת המס החדש, נקבעו ברשות המסים מסלולי פטור המיועדים למפעלי התעשייה השונים. עבור שימוש בחומרים ממיסים המדוללים במוצר עצמו - כמו צבעים או דיו - ניתן פטור מלא. אלא שעבור שימוש נפוץ יותר בתעשייה, כמו ניקוי מכונות ייצור ושימונן - הפטור אינו קיים. לפיכך, חברות כמו HP, טמבור או נירלט זוכות אמנם לפטור ממס על שמנים שמהם מיוצרים הצבעים, אך על שימוש בשמן לצרכי תחזוקת המכונות הן נדרשות לשלם.

מאידך, HP נבדלת מחברות אלה בכך שהחומרים הממיסים משמשים גם לצרכי מחקר ופיתוח, גם הוא צורך שאינו זוכה לפטור. לגלובס נודע כי החברה נפגשה עם גורמים מרשות המסים ומשרד הכלכלה על מנת לדון בפטור למפעל, אך זה לא התקבל וחוק ההסדרים כבר אושר.

מערך אכיפה אימתני

המיסוי בפועל יחל רק החל מ־1 בדצמבר, ועד אז ייתכן כי רשות המסים ומשרדי ממשלה נוספים יגיעו לעמק השווה עם החברות בדבר הרחבת הפטור. זאת, למרות שרשות המסים טרם פרסמה מסמך מסודר על השלכות התחום החדש על כלל התעשייה.

בתצורת הפטורים הנוכחית, המס החדש אולי יצמצם את פעילות מוהלי הדלקים, אך גם ייצור מערך ביורוקרטי אימתני ברשות המסים של דיווחים ואכיפה. זו תידרש מעתה לדיווח של כל מפעל המייבא שמנים לתעשייה. גם המפעלים יידרשו למערך דיווח על כל שימוש, על זהות ספק השמנים ועל הכמויות. ואם זה לא מספיק, יידרשו המפעלים להפקיד ערבות בנקאית בסך של 10% מסכום המס הצפוי ולדווח על כך מדי שנה.

אנשי רשות המסים יידרשו לאכוף את החוק ולערוך ביקורי פתע במפעלים. אחת הסיבות לכך שתחום התחזוקה אולי חמק מפטור קשורה לפוטנציאל ההכנסה למדינה: אחרי הכל, ישנם הרבה יותר מפעלים שמשתמשים בממיסי דלקים לשימון ולתחזוקה מאשר לייצור מוצרים.

הבלו על שמן: חיפוי על פגיעה בהכנסות ממיסוי בשל מהילת דלק

המסים החדשים על משקאות קלים וכלים חד פעמיים זוכים לתשומת לב גדולה, אך יש מס נוסף. הבלו על שמן המנוע, שבעלי רכב מחוייבים לחדש פעם בשנה בזמן הרישוי (טסט), צפוי להניב למדינה הכנסות של כ-500 מיליון שקל בשנה.

הסיבה להטלתו היא ניסיון לחפות על פגיעה בהכנסות המדינה מענף אחר: הדלק. ישראל מטילה את אחד המסים הגבוהים במערב על דלק, ישראל ניצבת במקום החמישי ב-OECD במס האבסולוטי על סולר, ובשלישי במס על הדיזל. כדי לעקוף את המס הגבוה, ישנן תחנות דלק שמוהלות את הדלק שחייב במס בלו בשמן, שעד עתה לא היה חייב בבלו, וכך חוסכות בתשלום מסים. הן לא רק מוליכות שולל את לקוחותיהן אלא גם גורמות נזק ניכר לרכבים שמתודלקים בדלק מהול, נזק שקשה לראות אותו בהתחלה ועלול לפגוע ברכב רק לאחר שבועות או חודשים, במהלכם יפלוט זיהום ניכר. הפסדי המס למדינה הם תמריץ לסגור את הפרצה.

לפי משרד האנרגיה, תופעת מהילת הדלקים הולכת ומתגברת: המשרד מבצע שמונה בדיקות פתע בשנה לכל תחנת דלק, ובשנים האחרונות שיעור התפיסות בעלייה: מ-47 דגימות בלבד ב-2018 המספר עלה ל-70 ב-2019, ב-202 נרשמו כבר 81, ועד כה בשנת 2021 נתפסו 104 דגימות של דלק לא תקין. לכן, מתכננת הממשלה להטיל מס בלו זהה למס הדלק על שמנים לרכב ועל חומרים ממיסים הנדרשים בתהליך המהילה. המס יוחל הן על שמן מיובא והן על שמן מיוצר בישראל.

"זה יעלה את המחיר לצרכן של שמן לרכב בכ-100 שקל בשנה", מסביר שמחה רשף מפורום יבואני השמנים, שלטענתו "המס לא הגיוני: רשות המסים פוטרת שמנים זולים עם הבזקה (טמפרטורת המינימום לשריפה, ע"א) מתחת ל-120 מעלות צלזיוס, וממסים שמן איכותי עם הבזקה מעל 120 מעלות. זה אמור להיות בדיוק להיפך - השמן הזול הוא זה שמשמש למהילה". עוד אמר רשף, כי "הצו חל על שמן שמורכב ב-70% ומעלה משמנים מינרליים. לי כיבואן רציני אין אפשרות לשקר, אבל יבואנים פיראטיים יכולים לייבא שמן מחו"ל, להשיג הצהרה שהוא 69% שמן מינרלי, וכך לא לשלם את המס. אין אפשרות למעבדות לגלות את ההבדל".