קונים חשמל, מוכרים מים: הסכם השת"פ מול ירדן נחתם

הקשרים האנרגטיים והכלכליים בין ישראל לירדן מתהדקים. שרת האנרגיה קארין אלהרר, שרת האקלים, המים והביטחון התזונתי של איחוד האמירויות, מרים אלמהירי, ושר המים והשבת המים של ירדן, ד"ר מוחמד אל נאג'ר, חתמו היום (ב'), בנוכחות השליח המיוחד לענייני אקלים של ארה"ב ג'ון קרי על מסמך הצהרת כוונות לשיתוף פעולה אזורי במאבק במשבר האקלים. במסגרת ההסכם תייצא ירדן לישראל חשמל "ירוק", שמקורו באנרגיות מתחדשות בהיקף של 600 מגה וואט ותוספת אגירה בשלב הראשון, וישראל תבחן ייצוא מים מותפלים לירדן בהיקף של עד 200 מיליון קוב.

החתימה התקיימה בביתן איחוד האמירויות במתחם האקספו שבדובאי.

בהודעת משרד האנרגיה נמסר כי "ההצהרה כוללת את ביצוען של שתי תוכניות בין לאומיות - הראשונה כוללת הקמה של מתקנים פוטו-וולטאיים ויכולת אגירת אנרגיה בירדן, והאנרגיה הירוקה שתופק בהם תיוצא לישראל. התוכנית השנייה היא בחינת הקמת מתקן התפלת מים בישראל, המים אשר יותפלו בו ייצואו לירדן. סיכום הפרטים ובדיקת היתכנות קונקרטית לביצוע הפרויקטים תתבצע במהלך שנת 2022".

"זהו מסר לעולם כולו"

שרת האנרגיה קארין אלהרר מסרה: "כל תושבי המזרח ירוויחו ממזכר ההבנות - לא רק ירדן וישראל. זהו מסר לעולם כולו על האופן בו מדינות יכולות לפעול יחד על מנת להיאבק במשבר האקלים. אני מודה לשותפינו מהממלכה הירדנית, ארצות הברית ואיחוד האמירויות שעבדו ללא הרף על מנת לסייע לנו לפתח ולקדם פתרונות יצירתיים להתמודדות אזורית עם השפעות משבר האקלים. ישראל וירדן הן שתי מדינות עם צרכים שונים ויכולות שונות אשר עוזרות זו לזו בהתמודדות עם אתגרים בדרך ירוקה, נקייה ויעילה יותר. ירדן השופעת שטחים פתוחים ואור שמש תסייע לקדם את המעבר של מדינת ישראל לאנרגיה ירוקה והשגת היעדים השאפתניים שקבענו, וישראל, בעלת טכנולוגיית התפלת המים המצוינת, תסייע להתמודדות עם מצוקת המים בירדן".

שר החוץ ושיתוף הפעולה הבינ"ל של איחוד האמירויות, שייח עבדאללה בן זיאד אל ניאן, מסר בהקשר לחתימה על מזכר ההבנות כי "כבר היום ניתן לראות את השפעות משבר האקלים על מדינות וקהילות במזרח התיכון. מדינת ירדן סובלת ממשבר מים חמור הדורש תיאום מהלכים. ההצהרה שנחתמה מדגישה כיצד מדינות יכולות לעבוד יחד על מנת להאיץ את המעבר האנרגטי ולבנות עתיד מקיים יותר עבור כולם, זאת בעוד איחוד האמירויות מתכוננת לאירוח COP28 בשנת 2023. איחוד האמירויות שמחה לקחת חלק במעמד זה בו ישראל וירדן מקדמות יוזמה שתחזק את הביטחון האקלימי והאינטרסים המשותפים של שתי המדינות. הצהרה זו היא תוצר נוסף של הסכמי אברהם המחזקים את השלום, היציבות והשגשוג של מדינות האזור ואת חייהם ועתידם של תושביו".

שר התעשייה והטכנולוגיות המתקדמות של איחוד האמירויות, המשמש גם כשליח המיוחד לענייני אקלים, ד"ר סולטן אל ג'אבר: "ההישג של היום הוא דוגמה משמעותית לדרך בה פעילות מתקדמת למאבק במשבר האקלים יכולה לא רק לחזק את הביטחון במשאבים, אלא גם לבנות גשרים בין אנשים ולחזק את היציבות האזורית. איחוד האמירויות שמחה לתרום ליוזמה שתסייע לישראל לעמוד ביעדי אנרגיה ירוקה שהציבה לעצמה בעודה משפרת את הגישה של ירדן למי שתייה נקיים".

נזכיר כי כבר כיום ירדן עושה שימוש בגז טבעי שמקורו במאגרים שבישראל, וכי מזה שנים מקבל ירדן מים מישראל, כאשר רק לאחרונה נחתם הסכם שמרחיב את היקף מכירת המים לירדנים.

יחזקאל ליפשיץ שמשמש כסמנכ"ל התשתיות והאנרגיה במשרד האנרגיה, התייחס בוועידת האנרגיה וכלכלה הבינלאומית ה-18, שנערכה היום (ושתוסיף להתקיים מחר) להסכם. לדבריו, "להסכם שני חלקים. ישראל תרכוש מירדן אנרגיה מתחדשת. מכיוון שהתחייבנו ל-30% אנרגיה מתחדשת ואין לנו נהרות, אנחנו תלויים באנרגיה פוטו וולטאית שנקבל ממנה. במקביל נתקין מתקן התפלה ייעודי לירדן. כי לירדן אין גישה לים באזור עמאן או בצפון המדינה, שם צריכת המים גדולה. לפני כמה שבועות הכפלנו את כמות המים שאנחנו מעבירים לירדן ל-100 מיליון קוב. המתקן יוסיף כמות נוספת של מים לירדן".

ליפשיץ חשף שהדברים בחוזה השתנו ברגעים האחרונים לקראת החתימה. "יש סיכוי שהם עוד ישתנו גם מאוחר יותר. אנחנו עושים מאמצים מאוד גדולים להשתמש בשטחים פנויים לאנרגיה פוטו וולטאית. לכן, אנחנו משתמשים בשטחים גדולים בירדן לצורך יצירת אנרגיה כזו. אנחנו עושים מאמצים גדולים לעמוד ביעד שקבעה הממשלה לאנרגיה מתחדשת, ומקווים שנעמוד ביעד הביניים של 2025. כל המשרד מוכוון למטרה הזו ואני מאמין שנעמוד ביעד הסופי ב-2030".

ברק גרבר, מנהל המחלקה המסחרית של מקורות אמר: "בנוסף להסכם עם ירדן, אנחנו עובדים על פרויקט גדול עם רשות המים של בחריין, שהתבשל באמצע הקורונה. זה שוק מאוד מוטה התפלה. עובדים עבורם על שני מתקני התפלה ממים מליחים וממי ים, ועושים להם דיגיטציה למערכת המים, לצד שילוב טכנולוגיות ישראליות במערכות. גם בהודו אנחנו מתרכזים בלבנות להם את משק המים בצורה טובה יותר ויעילה יותר".