הגברים החרדים הם המאגר הלא מנוצל שההייטק משווע לו

מגזר ההייטק מהווה אחד ממנועי הצמיחה של המשק, עם תוצר לעובד ושכר חודשי כפולים לעומת יתר ענפי הכלכלה. אולם, במשך קרוב לשני עשורים נצפית יציבות יחסית במשקל התעסוקה של מגזר ההייטק, 8-10%. בהיבט זה גברים חרדים יכולים להוות מאגר חדש ונוסף דרכו יוכל מגזר ההייטק להרחיב את משאבי כוח האדם. לגברים החרדים יכול נתיב זה לספק תעסוקה איכותית ומאתגרת שתשפר משמעותית את רמת ההכנסה של משק הבית.

במחקר שערכנו לאחרונה סקרנו תוכניות ההכשרה להייטק המיועדות לגברים חרדים וניתחנו נתוני למ"ס אודות שילובם של גברים חרדים במגזר ההייטק. מהמחקר עולה כי נכון ל-2019 רק 3,088 גברים חרדים בגילים 25-64 מועסקים במגזר ההייטק, עם גידול של 250-150 מועסקים בשנה. הגברים החרדים היוו 1% בלבד מכלל השכירים בהייטק ו-3% מכלל הגברים החרדים המועסקים. שיעורים אלו נשארו יציבים לאורך השנים האחרונות, למרות השקעה ציבורית מסיבית, ולמרות הממצאים כי החזר ההשקעה בהכשרה כזו מהיר מאוד - כשנתיים עד ארבע שנים. על מנת לצמצם את הפער עד שנת 2030, נדרשת פעולה רחבת היקף שתביא לשילוב של 700 (בשנת 2021) עד כ-3,500 (בשנת 2030) גברים חרדים בשנה.

תלוי במסלול

מהנתונים עולה כי סיכויי הגברים החרדים להשתלב בהייטק תלויים במסלול הלימודים. בקרב גברים חרדים ללא בגרות וללא תואר אקדמי (כפי שמאופיין רוב ציבור הגברים החרדי) - אחוז המשתלבים בהייטק מבין המועסקים נמוך מאוד, 2.5% בלבד. אחוז המועסקים בהייטק בקרב בעלי תואר STEM [1] גבוה יותר, 42% בקרב הלומדים לבגרות לא מדעית ו-64% בקרב הלומדים לבגרות מדעית. לעומת זאת, אחוז המועסקים בהייטק בקרב גברים חרדים שעברו הכשרה טכנולוגית בצבא הוא הגבוה ביותר, כ-95%.

שאלנו מעסיקים בחברות הייטק: מה צריך כדי להרחיב את שילובם של הגברים החרדים? נענינו כי נדרשת בעיקר הכשרה ממוקדת, שתספק עובדים בעלי רמת מיומנויות גבוהה, כולל ידע באנגלית ובמתמטיקה. נדרש גורם מכשיר וממיין אשר יפנה למעסיקים את המתאימים ביותר. כמו כן נדרשים מסלולי חניכה והתמחות במסגרת החברות עצמן (בליווי מנטורים) או במסגרות ציבוריות ובאמצעות חברות למיקור חוץ פרטיות, כאשר לבסוף נדרש ליווי אישי ומקצועי של העובדים, במיוחד בשלבים הראשונים של השתלבות בעבודה.

תיאום ציפיות

נראה כי מסלול ההכשרה למקצועות הטכנולוגיים בצבא, עונה על דרישות אלו ואכן כולל תהליך הכשרה ארוך, ואינטנסיבי, בליווי אישי ועם הדמיית השדה. תהליכי המיון וההכשרה בצבא כוללים לימודי ליבה, לימודים טכנולוגיים בסיסיים, לימודי מקצוע טכנולוגי, הקניית כישורים אישיים ובין אישיים רלוונטיים ועוד. כפועל יוצא - בסיום מסלול ההכשרה והשירות הצבאי, רוב הבוגרים (כ-95%) משתלבים בענף ההייטק. לאור תוצאות אלה, אנו ממליצים על בניית מסלול הכשרה מובנה עם שלבים ברורים בתהליך ההשתלבות בעבודה (מיון, הכשרה, התמחות, ליווי, השמה). עוד חשוב תיאום ציפיות עם הגברים החרדים והבנה כי פערים במקצועות הליבה ולימודי המקצוע הטכנולוגיים אינם ניתנים להשלמה תוך חודשים ספורים. נראה כי נדרשות כשלוש שנים אינטנסיביות (דומה למשך הזמן לרכישת תואר ראשון) בשכר נמוך (כשנה של הכשרה וכשנתיים של התמחות), על מנת להגיע לרמה הנדרשת מצד חברות ההייטק.

ד"ר הלה אקסלרד היא חוקרת בכירה ומנהלת את המרכז למדיניות כלכלית של החברה החרדית במכון אהרן למדיניות כלכלית, אוניברסיטת רייכמן

ד"ר סרגיי סומקין הוא חוקר בכיר במכון אהרן למדיניות כלכלית, אוניברסיטת רייכמן