בחודשים האחרונים, חברות טכנולוגיה ישראליות ציבוריות דיווחו על רכישת חברות בהיקף מצטבר של למעלה מ-4 מיליארד דולר. היום מצטרפת למגמה גם חברת המלצות התוכן אאוטבריין , שרוכשת את Video Intelligence (vi), חברת פרטית שוויצרית, שפיתחה פלטפורמה של שילוב תוכן ופרסום וידאו רלוונטי בפלטפורמות דיגיטליות ובטלוויזיות חכמות. היקף הרכישה הוא כ-55 מיליון דולר, כאשר רכיב המזומן עומד על 46.75 מיליון דולר, והיתר ישולם ב-412,500 מניות אאוטבריין (למעשה, שוויין בעסקה נקבע לפי שוויה של אאוטבריין בהנפקה; שווי המניות כיום נמוך יותר ומשקף היקף רכישה של 53.1 מיליון דולר). העסקה צפויה להיסגר ברבעון הראשון של 2022 ולתרום לרווחי אאוטבריין.
לפי הודעת החברה, הטכנולוגיה של vi, מבוססת בינה מלאכותית, מאפשרת לאתרי תוכן להגדיל מעורבות גולשים ומוניטיזציה על-ידי הוספת תוכן וידאו רלוונטי קונטקסטואלית לכל כתבה, ובין היתר יש לה שיתוף פעולה עם Samsung TV+.
אאוטבריין, בניהולם של המנכ"לים המשותפים ירון גלאי ודיוויד קוסטמן, נסחרת בנאסד"ק בשווי 856 מיליון דולר. בסוף הרבעון השלישי היו לה בקופה 482 מיליון דולר לאחר שגייסה בקיץ 160 מיליון דולר בהנפקה, ועוד קודם גייסה 200 מיליון דולר באג"ח להמרה מקרן באופוסט.
"העסקה מגדילה לנו פי 6 את שוק הווידאו"
"זו רכישה ראשונה שלנו כחברה ציבורית", אומר היום קוסטמן לגלובס. "אנחנו מאוד מפוקסים על הליבה העסקית שלנו ועל תוכניות הגידול שעליהן דיברנו בזמן ההנפקה - להגדיל את הערך המוסף לפבלישרים הגדולים ולאפשר עוד ועוד פתרונות למפרסמים. הרכישה מצד אחד מגדילה מאוד את מה שאנחנו נותנים לפבלישרים. כמו שאנחנו עושים לתוכן ולמאמרים, VI עושים לווידאו - הם נותנים ווידאו שרלוונטי לאותו מאמר, ועושים מוניטיזציה דרך וידאו. למשל אם יש כתבה על ספורט ניתן וידאו על ספורט ובתוכו מוניטיזציה של וידאו לפני או אחרי. זה מגדיל לנו פי 6 את השוק של הווידאו".
קוסטמן מסביר כי ישנם שני סוגי וידאו - outstream, כשהגולש קורא כתבה באינטרנט ונתקל בווידאו שהוא רק פרסום; ו-Instream - וידאו של תוכן שבמסגרתו (לפני, באמצע או אחרי) משולב פרסום. לדבריו, vi מאתרים את הקונטקסט של המאמר ומנגישים וידאו מותאם; לדוגמה, אם התחום הוא תיירות, ישלבו וידאו שרלוונטי לקורא. המחירים, בהתאם, גבוהים יותר. בשוק ה-outstream שבו אאוטבריין פועלת היום (ומהווה כ-10% מעסקיה), היא פונה לשוק של כ-10 מיליארד דולר. השוק אליו היא נכנסת כעת גדול פי 6.
"העסקה לא גדולה, אבל היא עסקה משלימה, שגם נותנת לנו דריסת רגל ראשונה ב-CTV (טלוויזיות חכמות). ב-vi יש אנשים מאוד מנוסים בתחום הווידאו", מוסיף קוסטמן.
יש עוד רכישות על הפרק?
"אנחנו כל המן מסתכלים אבל מאוד ממוקדים בהגדלה של הליבה העסקית, אין לנו צורך היום להיכנס לתחומים חדשים עם עסקאות מאוד גדולות".
חברות ציבוריות ישראליות עושות הרבה רכישות בזמן האחרון, למה זה קורה לדעתך?
"קודם כל, מגייסים בשביל בעיקר בשביל זה. אנחנו למשל חברה מאוד רווחית, אנחנו לא צריכים את המזומן לממן את הפעילות השוטפת. כחברה פרטית עשינו 3 רכישות ב-4 שנים, שימרנו את המנכ"לים והיום הרכישות הן חלק משמעותי מהפעילות שלנו. כחברה ציבורית זה הרבה יותר קל, יש גם מזומן וגם מניה, אז זה לא מפתיע.
"יש גם סיבות שונות לכל אחת מהרכישות. אנחנו מאוד מפוקסים ומחפשים האצה אסטרטגית למה שאנחנו עושים. אחרים עושים רכישות מסיבות פיננסיות, או לצורך גיוון העסק וכניסה לשוק חדש. אנחנו לא צריכים רכישות בשביל לגדול מהר או לקנות חברה עם הכנסות בשביל זה, לכן אנחנו לא שוקלים לעשות רכישה שתכניס אותנו לשוק חדש. השוק שלנו מאוד אטרקטיבי".
מאז ההנפקה איבדה מניית אאוטבריין כ-23% מערכה; החברה הונפקה לראשונה לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר. לדברי קוסטמן, "אנחנו מאוד ממוקדים בלהציג תוצאות ולפעול בהתאם לאסטרטגיה שלנו. המניה בסופו של דבר 'תדאג לעצמה'".
הישראלוית רוכשות במאות מיליוני דולרים
כאמור, אאוטבריין מצטרפת למגמה ההולכת וגוברת של רכישות חברות (מהארץ ומחו"ל) על-ידי חברות הטכנולוגיה הציבוריות מישראל. אם בעבר חברות ישראליות היו בעיקר נמכרות, בחודשים האחרונים נדמה שהן נמצאות בקדחת רכישות. חלק מהרכישות בוצעו בהיקף של מאות מיליוני דולרים. כך לדוגמה, Kape, חברה העוסקת בתחום אבטחת הסייבר ונסחרת בלונדון, הודיעה לאחרונה על רכישה בשווי 936 מיליון דולר (העסקה טרם הושלמה).
טאבולה , חברת המלצות תוכן (שמתחרה באאוטבריין), הודיעה זמן קצר לאחר שהפכה לחברה ציבורית בנאסד"ק על עסקה גדולה של 800 מיליון דולר במסגרתה נכנסה לתחום המסחר המקוון. חברת הביטוח הדיגיטלי למונייד הודיעה לפני שבועות ספורים על רכישת חברה אמריקאית מתחום ביטוחי הרכב הדיגיטליים לפי שווי של 500 מיליון דולר לחברה הנרכשת, וגם איירון סורס ופלייטיקה ביצעו בתקופה האחרונה רכישות, כל אחת ב-400 מיליון דולר. ויש כמובן יש גם רכישות בהיקפים קטנים יותר.
המשותף לחלק גדול מהרכישות שבוצעו הוא שהחברות הודיעו עליהן לאחר שהשלימו גיוס כסף. טאבולה, איירון סורס, אוטונומו וסלברייט הן חברות טכנולוגיה מישראל שמוזגו לחברות SPAC והפכו כך לחברות ציבוריות, תוך שהן מגייסות כסף מה-SPAC ובמסגרת PIPE (חברות SPAC הן חברות ללא פעילות, שמגייסות כסף מהציבור במטרה לרכוש חברה קיימת תוך פרק זמן מוקצב מראש; לעסקה כזאת מתלווה PIPE, הנפקה פרטית). ז
מן קצר לאחר שגייסו כסף הן מצאו לו שימוש בדמות רכישת חברות בתחומי הפעילות שלהן או בתחומים משיקים. במקרה של ג'יי פרוג ופלייטיקה, הרכישות הגיעו מספר חודשים לאחר ההנפקות הראשונות שלהן בוול סטריט. במקרים אחרים, כמו באודיוקודס או נובה , מדובר בחברות ותיקות בוול סטריט, שביצעו בחודשים האחרונים גיוסים (אודיוקודס עשתה הנפקה משנית ונובה גייסה באג"ח להמרה).
לאחר גיוסים כאלה, ובתקופה שבה מניות רבות נסחרות במחירים גבוהים היסטורית, ויכולים לשמש גם הם כמטבע לצרכי רכישות, אך טבעי שחברות שמבקשות להאיץ את שיעורי הצמיחה שלהן או להרחיב את השוק אליו הן פונות יעשו זאת באמצעות רכישת חברות. מהצד השני, של היצע החברות לרכישה, גם אם השוויים של יעדי הרכישות עלו, נראה שיש עדיין הזדמנויות. כפי שאמר לאחרונה לגלובס איתן אופנהיים, מנכ"ל נובה: "הקורונה גרמה לכך שמצד אחד, מי שהצליח להתמודד בצורה טובה, נהיה יותר חזק. אבל יש רשימה של חברות שלא הצליחו, והן יותר פנויות לדבר היום על רכישה".
עניין נוסף שיכול להסביר את הרכישות הוא העובדה שהיום החברות הישראליות גדולות יותר ומגיעות לשוק בשווי גבוה יותר; הן בוגרות יותר מבעבר, ובמקרים רבים היזמים/מנכ"לים שואפים להוביל אותן להפוך לחברות ענק בתחומן. חלק מהעניין הוא רכישת חברות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
