"זו תקופה מאד סמלית לוועדה המוניטרית של בנק ישראל", אומר אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל ומנהל חטיבת השווקים, בראיון לגלובס אחרי הודעת הריבית אתמול. "אנו מסיימים את תוכנית רכישות האג"ח שהפעלנו כדי לעזור למשק הישראלי להתמודד עם הקורונה, ובפרספקטיבה של השנה וחצי האחרונות אפשר להסתכל על התוכנית הזו בגאווה".
בנק ישראל הותיר אתמול את גובה הריבית במשק, כצפוי, ללא שינוי, ויסיים את תוכנית רכישות האג"ח שנועדו לסייע למשק בחודש דצמבר - מה שמסמן את תחילת צמצום המדיניות האולטרה מרחיבה. באותה נשימה, בבנק ישראל משאירים פתח להמשיך עם המדיניות המרחיבה, למרות שתנאי המשק השתנו לטובה מאז המשבר, בזמן שהשקל התחזק בשיעור החד ביותר בעולם בשנה החולפת.
"יצאנו ממשבר הקורונה עם נתוני צמיחה גבוהים בקרב העולם המערבי. בהסתכלות מול מדינות אחרות יש לנו לוקסוס לגבי האינפלציה", אומר אביר. "יש מדינות שבהן האינפלציה גבוהה מהיעד, ואצלנו יש צמיחה גבוהה ותעסוקה שעוד לא חזרה לרמות של לפני המשבר, אך העובדה היא שהאינפלציה נמוכה אצלנו בזמן שמדינות אחרות נאלצות להתמודד עם אינפלציה הרבה מעבר ליעד וכבר החלו להעלות ריבית".
"צופים ירידה באינפלציה בעוד שנה"
אביר אומר כי "יש לנו עין אחת פקוחה על האינפלציה", ומוסיף כי בבנק צופים ירידה באינפלציה בעוד שנה כאשר חלק מהסיבות הן טכניות: "אנו לא רואים את המשך עליות המחירים בשוק האנרגיה בשנה הקרובה, כך שהשפעות שוק האנרגיה יצאו מהמדדים. גם הקשיים בשרשרת הייצור בעולם צפויים להשתפר, אם כי זה ייקח יותר זמן ממה שחשבנו. לאט לאט נראה הקלה מהכיוון הזה. העלויות ליצואנים של חומרי גלם יירדו ועלויות התובלה ירדו. מה שכן, הסחר העולמי התאושש יפה מאז המשבר, אין קושי של ביקושים בעולם אלא הקושי הוא לספק את הביקושים ואלה חדשות טובות ליצואנים שלנו", הוא מסביר.
"מדיניות שער החליפין - הישג"
מאז שהנגיד הכריז על סיום תוכנית הרכישות משהו השתנה? שכן בנק ישראל חזר להתערב.
"כשאני מסתכל אחורה בעשור האחרון רכישות המט"ח אפשרו למשק להתמודד עם התיסוף של השקל. התיסוף היה הדרגתי ולא במכה אחת, תוך כדי תעסוקה מלאה ברוב התקופות, אני חושב שזה הישג של מדיניות שער החליפין שלנו. לגבי תוכנית רכישות המט"ח שעליה הודענו בינואר 2021, זו תוכנית חריגה לימים חריגים אך גם הנגיד ציין שזה לא סוף השימוש בכלי של התערבות בשוק המט"ח. זה לא סוד שהיינו פעילים בשוק בחודש האחרון. לא יכול להגיד באילו סכומים אך תראה זאת בדוח היתרות הבא.
"חלק ניכר מהגורמים שמאחורי התיסוף היה הגידור של המוסדיים, תוצאה של עליות חדות של שוק המניות ב-2021. מדד S&P 500 עלה ב-30% בשנה וזה גרם לעלייה בגידורי המוסדיים. לגבי ההמשך, קשה לחשוב שהשווקים שוב יעלו ב-30% כמו בשנה האחרונה, ולכן אנו לא צופים שיהיה ביקוש של שקלים מצד המוסדיים בשנה הבאה. נהיה פעילים בשוק אם נחשוב שיש שערי חליפין שלא תואמים למצב המשק. וזה לא משהו שאנחנו בוחנים ביום אחד או שבוע אחד אלא לאורך זמן, כי בסופו של דבר מה שחשוב זה לא שער החליפין ב-31 בדצמבר אלא בשנה או בשנים הבאות, ולכן לא צריך להתרגש בהכרח משינוי של חודש אחד, לנו יש פרספקטיבה לתקופה ארוכה".
עד כמה לדעתך מדיניות הריבית משפיעה על שערי החליפין?
"בוודאי שלשינויי ריבית יש מקום לשיקולים של האנשים שפועלים בשוק המט"ח, אבל הריבית שלנו יותר נמוכה מזו של ארה"ב, אז אני לא חושב שהריבית היא בעיה כשאנו מסתכלים על הזרמים בשוק המט"ח. לרוב אלו נבעו מגורמים כמו הגופים המוסדיים, ייבוא הון לחברות ההייטק, או בעודף בחשבון השוטף".
מה יותר מדיר שינה מעיניכם, שוק התעסוקה כמו בעבר או האינפלציה?
"שני היעדים העיקריים שלנו הם גם אינפלציה - לדאוג שתהיה בתחום היעד, וגם לשמור על הצמיחה במשק. אנו מסתכלים על שוק התעסוקה ומעריכים שחסרים 150 אלף משרות כדי לחזור לתעסוקה מלאה. אנחנו לא רואים סיבה למה שלא נחזור לכך. אם כדי לחזור לרמה זו נצטרך להמשיך עם המדיניות המוניטרית המרחיבה שלנו - אנו יכולים לעשות את זה.
"אחת הסיבות שאנו יכולים לעשות את זה היא כי בגלל האינפלציה הנמוכה יחסית למדינות אחרות. אנו לא במצב של מדינות כמו פולין וצ'כיה עם שיעור אינפלציה של 5%-6% ולכן כבר החלו להעלות ריבית. האינפלציה שלנו בתוך היעד וכשמסתכלים על הציפיות, וגם לפי הערכת חטיבת המחקר שלנו, אנו צופים שהאינפלציה בישראל תרד בשנה הקרובה. לכן זה מאפשר לנו להיות יותר סבלניים עם המדיניות המוניטרית שלנו, להמשיך עם המדיניות המאד מרחיבה שלנו. הריביות הריאליות בארץ נמוכים גם בטווחים הארוכים, אז לפחות בנושא האינפלציה יש הקלה בשכלול הוועדה המוניטרית. אין לנו את הדילמה של ארה"ב של לתמוך בתעסוקה באינפלציה של 6%".
בעבר הזכרתם ניהול שער חליפין דינמי. השתנו התנאים בנושא זה? אולי כי השקל ממתן את האינפלציה?
"זה לא סיפור של מיתון אינפלציה. אנחנו לא חייבים להיות כמו מדינות אחרות וזה מאפשר לנו להתמקד בצמיחה. וזה נכון גם לשוק המט"ח. אנו מכוונים לכיוון של תעסוקה מאשר לאינפלציה נוכח נתוני האינפלציה הנמוכים. אנו לא מתרגשים מנתוני מדד המחירים לצרכן של אוקטובר כי אנו חושבים שהכוחות במפה הגדולה היא התמתנות ב-2022. לא נראה המשך עליות כמו שראינו ב-2021. מדדים גבוהים שנבעו ממחירי אנרגיה ירדו מהמדד וגם הקשיים בשרשרת הייצוא בעולם לאט לאט ייפתרו ונראה פחות לחצים משם".
איפה עדיין צריכים להיות עם יד על הדופק?
"בנושא הסכמי שכר. בינתיים ההסכם של ההסתדרות עם המעסיקים נתן ודאות בנושא. אנו בוודאי מסתכלים בנושא ההתפתחויות מכיון של שכר ולחצי האינפלציה".
"אני לא חושב שפרופ' גרונאו מתגעגע לדיוני הוועדה"
פרוטוקול הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מישיבתה הקודמת (הלפני האחרונה), חשף כי חבר אחד מבין ששת חברי הוועדה הצביע בעד העלאת הריבית. חבר הוועדה סבר שנתוני המשק מאפשרים זאת לנוכח נתוני הצמיחה והעלייה בסביבת האינפלציה. ככל הנראה היה זה חבר הוועדה ראובן גרונאו שהצביע בעד העלאה בישיבה שלפני הריבית האחרונה בהשתתפותו לפני שפרש לאחר שתי קדנציות.
האצבע של פרופ' גרונאו היתה חסרה בישיבה הזו של הוועדה המוניטרית?
"אחרי עשר שנים עם תרומה מאד חיובית לדיונים של הוועדה המוניטרית. אני לא חושב שהוא מתגעגע לדיונים של הוועדה על כל מילה בתוך ההודעה. הוא יכול ליהנות מדברים אחרים בשנים הבאות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
