השקל נחלש היום מול המטבעות המובילים על רקע הירידות מעבר לים, בעוד שבשוק המקומי נראה בנק ישראל מנסה לשדר רוגע לגבי לחצי האינפלציה והמט"ח.
הדולר עולה ב-0.7% לרמה של 3.11 שקלים ; האירו מטפס ב-0.4% לרמה של 3.498 שקלים.
בהמשך להחלטת הריבית של בנק ישראל אתמול, בה הותיר הבנק את הריבית ללא שינוי, כלכלני בנק ההשקעות האמריקאי גולדמן זאקס כותבים כי בנק ישראל עשוי להיות סובלני יותר לגבי התחזקות השקל כל עוד היצוא מציג ביצועים טובים. בהודעה אתמול מסר בנק ישראל כי התוכנית של 30 מיליארד דולר להתערבות בשוק המט"ח הושלמה, אך הוועדה הדגישה כי אין מדובר בגבול עליון והבנק ימשיך לפעול (להתערב בשוק המט"ח) לאחר התחשבות במצב המשק והמשך הפעילות הכלכלית. "מבחינתנו, זה מצביע על כך שבנק ישראל יהיה מוכן לתת לשקל להתחזק כל עוד היצוא לא נפגע", כתבו כלכלני גולדמן זאקס.
בגולדמן זאקס מעריכים כי בנק ישראל ישאיר את הריבית ברמה נמוכה לזמן ממושך. "אנו לא צופים העלאות ריבית כלשהן לפני 2023 כי להערכתו יש עדיין מקום להתאוששות בשוק העבודה, האינפלציה צפויה לרדת בשנה הבאה, והשקל עשוי להגביל את מידת ההידוק המוניטרי של בנק ישראל", כך כתבו כלכלני גודלמן זאקס.
לעומתם, כלכלני ג'יי.פי מורגן ציינו כי השווקים מתמחרים עלייה של 28 נקודות בסיס בריבית בנק ישראל ב-12 החודשים הקרובים, ושהריבית תעלה בסך הכל ב-72 נקודות בסיס ב-24 החודשים הקרובים.
אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל, אמר בראיון לגלובס כי הוא לא צופה שבשנה הבאה השווקים יעלו בשיעור תלת ספרתי כמו שקרה ב-2021, מה שצפוי למתן את הביקוש לשקלים מצד המוסדיים שנאלצים לגדר את השקעתם מעבר לים. כלומר, אביר רומז כי הלחצים שהביאו להתחזקות השקל צפויים להתמתן בשנה הבאה.
ברבעון השלישי של השנה המשק צמח ב-2.4% לאחר צמיחה נאה של 13.7% ברבעון השני. הצמיחה מתאפשר נוכח התאוששות הפעילות הכלכלית של המשק כש-44% מהאוכלוסייה קיבלו את המנה השלישית של החיסו והוסרו ההגבלות. בהתאם שיעור האבטלה הרחב ירד ל-7% באוקטובר. מעבר לכך, קצב האינפלציה הואט באוקטובר משיא של 8 שנים ל-2.3% ב-12 החודשים האחרונים.
"יצאנו ממשבר הקורונה עם נתוני צמיחה גבוהים בקרב העולם המערבי", אמר אביר. "בהסתכלות מול מדינות אחרות יש לנו לוקסוס. יש מדינות שהאינפלציה גבוהה מהיעד. אצלנו יש צמיחה גבוהה ותעסוקה שעוד לא חזרה לרמות של לפני המשבר, אך העובדה היא שהאינפלציה נמוכה אצלנו בזמן שמדינות אחרות נאלצות להתמודד עם אינפלציה הרבה מעבר ליעד וכבר החלו להעלות ריבית. אנו לא במצב של מדינות כמו פולין וצ'כיה עם שיעור אינפלציה של 5%-6% שכבר החלו להעלות ריבית. האינפלציה שלנו בתוך היעד וכשמסתכלים על הציפיות, וגם לפי הערכת חטיבת המחקר שלנו, אנו צופים שהאינפלציה בישראל תרד בשנה הקרובה. לכן זה מאפשר לנו להיות יותר סבלניים עם המדיניות המוניטרית שלנו, להמשיך עם המדיניות המאד מרחיבה שלנו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
