הממונה על התחרות לשעבר מתנערת מאחריותה ליוקר המחיה בישראל

שפשפנו עינינו נוכח מאמרה של עו"ד מיכל הלפרין (יחד עם פרופ' אבי וייס), שמסביר כי הסיבה לכך שמחירי המזון בישראל לא יורדים, היא היעדר תחרות. אנו מבינות שהלפרין נמצאת מזה שלושה חודשים בשבתון בהרווארד, אבל אין ברירה אלא להזכיר שעד אוגוסט האחרון הייתה הלפרין הממונה על התחרות במשך חמש שנים רצופות.

ההתנערות המוחלטת מאחריות לכך שבשנים האחרונות רשות התחרות לא הפעילה את הסמכויות והכלים הרבים והחזקים שיש לה בחוק כדי למנוע פגיעה בתחרות ואת עליית מחירי המזון, אינה פחות ממדהימה. הניסיון של הלפרין להיתלות ברפורמות היבוא שבאחריות הממשלה ולא באחריות רשות התחרות, כגורם מרכזי שישפיע על מחירי המזון בישראל, היא לטעמנו הסחה מהעובדה שהרשות '"ישנה בעמידה" בחמש השנים האחרונות.

פתיחת המשק ליבוא בתחום המזון והטואלטיקה אכן חשובה. אך בצד השני מצויים ענקי יצרני ויבואני המזון בישראל, האוחזים בכוח עצום, אינם מוכרזים כמונופולים ועלולים לדרוס באכזריות כל יבואן מקביל קטן שרק ינסה להתחרות בהן.

החלטה לא לפעול

לפני כשנתיים ישבנו עם הלפרין וצוותה בניסיון לשכנע אותה לפעול סוף-סוף נגד היבואנים הבלעדיים דיפלומט ושסטוביץ. טענו שכדי למנוע מיבואני הענק לסכל יבוא מתחרה ולפגוע בתחרות, הרשות חייבת להכריז על דיפלומט ושסטוביץ כמונופולים. הכרזה כזו הייתה מכניסה את ענקי היבוא הללו ל"מטריית הרתעה", מאפשרת לאכוף במהירות וביעילות ומאפשרת לציבור לפעול נגדם ישירות בבית המשפט למשל, ללא תלות בבירוקרטיה של רשות התחרות. ואולם למרבה הפלא, למרות שהרשות בעצמה טענה באותה העת כי שסטוביץ פעלה לחסום יבואן מקביל של משחות שיניים, ועל אף נתונים כגון שדיפלומט, יבואנית ג'ילט, מחזיקה בנתח שוק של 90% מתחום סכיני הגילוח והמחירים גבוהים מאוד בהתאם - הלפרין החליטה שלא לפעול.

הלפרין טוענת בטור ל"מצב טבע" בו חברות המזון בישראל מעלות מחירים רק כשעלויות הייצור עולות, אבל בניגוד למדינות אחרות בעולם (בהן המחירים גם יורדים), חברות המזון בישראל משאירות את המחירים גבוהים. נוח להלפרין להתעלם ממקור הבעיה, משום שלטעמנו, היא לא טיפלה בה כשהייתה אחראית לכך.

דוח מבקר המדינה, כמו גם דיווחים שמתפרסמים בשבועות האחרונים סביב חקירת רשות התחרות, מראים כי חברות המזון הגדולות מנצלות את היעדר האכיפה של חוק המזון על-ידי רשות התחרות, ונותנות לרשתות השיווק הגדולות הטבות תמורת העלאת המחירים לצרכן - דבר שעלול להתגלות כהפרה בוטה, לאור השמש, של חוקי התחרות.

הגברת הריכוזיות

התקוות שהלפרין תולה בפתיחת השוק ליבוא מתעלמות מהשפעת הריכוזיות היתרה בתחום המזון בישראל: מספר מצומצם של חברות ענק (תנובה, אסם ושטראוס) שולטות במדפי הסופרמרקטים, ולכן, אם הרשת תנסה לומר שהמחיר בו מוכרת לה חברת המזון את המוצרים יקר, למחרת אף "עלול" לא להגיע לסניפי הרשת מותג פופולרי של אותה חברת מזון (או כמות חסרה ממנו). הרשתות לא יכולות לקחת סיכון זה לאורך זמן, ודומה כי חברות המזון מנצלות את המצב, דוחקות מתחרים קטנים ודוחפות את המחירים כלפי מעלה.

במקום להתמודד עם בעיית הריכוזיות של ענף המזון, הלפרין לטעמנו רק הגבירה אותה. במשמרת שלה הרשות אישרה לשופרסל לרכוש את ניו-פארם, להפוך ליצרנית מזון גדולה (באמצעות מותג פרטי) ולהפוך למשווקת מוצרים למכולות. הרשות גם אישרה לאסם להפיץ בבלעדיות את מוצרי האגן דאז, ולתנובה לרכוש 51% מיצרנית הפסטות פסטה ריקו ואת יצרנית הטופו השנייה בגודלה בארץ.

במאי האחרון יצא מבקר המדינה בחריפות נגד התנהלות רשות התחרות בתחום המזון והמליץ לה "להשתמש בכלים שהעניק לה המחוקק". זאת לאחר שהדוח הראה כי הלפרין בתקופתה כממונה על התחרות, לא הפעילה את הכלי הפלילי, ומיעטה בשימוש בכלים אחרים מול הקבוצות הגדולות בענף המזון.

עשייה ולא ייעוץ

בשבוע שעבר התגאתה הלפרין בראיון עיתונאי בקנסות מינהליים שהטילה על קוקה-קולה ועל תנובה. תזמון הריאיון היה מעניין במיוחד, כי בסוף אותו שבוע, יו"ר ה-FTC (רשות הסחר הפדרלית) החדשה בארה"ב, לינה קאן, הוציאה מסמך רשמי האומר כי טיפול בעיצומים אינו מועיל, מכיוון שחברות ענק רואות בקנסות המינהליים חלק מ"העלויות העסקיות" של הפירמה. על כן, מסבירה קאהן, הטיפול הנכון להפרות חוקי התחרות הוא פלילי.

בשנים האחרונות דומה כי רשות התחרות שכחה להשתמש בכוחה כרגולטור עצמאי שתפקידו המרכזי הוא אכיפת חוקי התחרות. הניסיון להצדיק מדיניות כושלת באמצעות כתיבת מאמרים והמלצות חייב לפנות מקום לדבר הנדרש באמת: בחירת ממונה אוכף, שלא חרט על דגלו להיות "יועץ" אלא לעשות, בניגוד למדיניות ששלטה בשנים האחרונות ברשות התחרות.

עו"ד לינור דויטש היא מנכ"לית ומרב דוד היא סמנכ"לית לובי 99 - הלובי הציבורי