בתחילת החודש הודיע במאי הקולנוע קוונטין טרנטינו כי הוא יציע למכירה קטעי NFT, ובכך יצטרף לשורה ארוכה של יוצרים שמשתמשים ברשת הבלוקצ'יין להפצת האמנות והיצירה שלהם, כמו למשל שחמטאי העל גארי קספרוב שהודיע החודש על השקת NFT.
טרנטינו אמנם נתקל במהמורות בבואו להפוך קטעים מהתסריט של סרטו "ספרות זולה", כולל קטעים שלא נכנסו לסרט ושינויים ומחיקות בכתב ידו, ל-NFT, כשנתבע על ידי חברת ההפקות של הסרט. אולם הוא עורר התעניינות רבה בשוק שהופך להיות האלטרנטיבה הלוהטת לאומנים, יוצרי תוכן, אך גם מושך אליו שרלטנים.
מי שאמורה להפיק את ה-NFT לטרנטינו היא חברת הקריפטו הישראלית של גיא וניר זיסקינד, SCRT LABS (מטבע SCRT), אשר פיתחה טכנולוגיה המאפשרת להצפין את התוכן שעל גבי ה-NFT, על אף שרשת הקריפטו במהותה היא פומבית וגלויה לכל.
"רציתי להשפיע על איך שהאינטרנט עובד"
גיא זיסקינד מנכ"ל החברה, הוא טכנולוג וכותב קוד מגיל צעיר. אחרי השירות הצבאי הוא למד הנדסת חשמל ומדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. "את הקריירה התחלתי בכלל כ-CTO בסטארט-אפ שעוסק בביג דאטה, ומהר מאוד עברתי ל-MIT למסלול ישיר לדוקטורט", הוא מספר בראיון לגלובס. "הייתי אמור לחקור ביג דאטה, אבל נמשכתי לבלוקצ'יין ולפרטיות. אני מאמין בבלוקצ'יין, לא רק ביישומים הפיננסיים שכרגע הם בחזית ההתפתחות של התחום, אלא בכך שזו תהיה בעתיד הטכנולוגיה השלטת ורוב המערכות שאנו עובדים איתן היום יתבססו עליה. נמשכתי לתחום כי רציתי להשפיע על איך שהאינטרנט עובד".
מה הבעיה עם איך שהאינטרנט עובד?
"כל מה שעושים היום נשלט על-ידי מספר מצומצם של חברות מונוליטיות (חברות בעלות זווית ראייה אחת, א"א), רחוק מלהיות מערכת שוויונית כמו שחשבו שהיא תהיה בתחילת הדרך. תמיד חשבתי שבלוקצ'יין יהיה הפתרון לכך, אבל יש בעיה עם הפומביות של הרשת. נניח שניצור אפליקציה על הבלוקצ'יין שתאפשר לנו להצביע בבחירות; אנחנו הרי לא רוצים שידעו איך כל אחד מצביע, אנחנו רוצים רק שידעו מי הצביע. כלומר נרצה שחלק מהמידע יהיה חסוי. תוך כדי עבודה על קריפטו ב-MIT הבנתי שיש לי פתרון טכנולוגי שיהפוך את האינטרנט למקום יותר פרטי ומזמין. העתיד הוא רשת ה-web3.0, אבל ברור שאם אני נכנס לחשבון הבנק שלי, אי אפשר שכולם יראו מה יש שם.
"פרסמתי כמה מאמרים בנושא ואת התזה שלי. זה תפס תאוצה רבה עוד בתקופת הלימודים, הייתה התעניינות רבה מכל מיני גורמים, אבל הבנתי שההמשך הוא בעסקים ולא באקדמיה. אז עזבתי את הדוקטורט, והקמתי את החברה ב-2016".
מה בעצם חשיבות הסודיות בעולם ה-NFT?
"ה-NFT הוא קונספט חדש של בעלות על נכס שהכוח שלו נובע בעיקר מכך שהבלוקצ'יין יהיה פה גם עוד 100 שנה, אי אפשר לזייף אותו, ותמיד אוכל להוכיח את הבעלות שלי. אבל מה אם אני לא רוצה לחלוק את היצירה עם כל העולם? מה הערך של הבעלות אם היא מחייבת שאת התמונה שאני מוכר למישהו, כולם יוכלו להוריד ברזולוציה גבוהה עוד לפני שהוא קיבל אותה? גם טרנטינו לא רצה סתם להעלות את התמונות לבלוקצ'יין. יש הרבה אומנים שרוצים שרק מי שרוכש יקבל את הגישה ליצירה. כמו שמכרו לך תמונה לתלות בסלון - והכוח הוא שלך אם להציג אותה או לא".
איך נוצר הקשר עם טרנטינו?
"יש לנו מכר משותף שייצר את הפגישה. טרנטינו היה תחילה סקפטי לגבי ה-NFT. יש לו את התסריט המקורי של 'ספרות זולה' בכתב יד, עם המחיקות, שאף אחד לא ראה אותו 25 שנה חוץ ממנו, אבל הרצון היה לממשק ישיר עם המוכר".
אז מה החשיבות לכך שזה יהיה על הרשת?
"NFT הוא התפתחות טבעית של הבלוקצ'יין. ב-MIT לימדתי בעבר קורס בלוקצ'יין, ואחד הפרויקטים היה לקחת את כל התעודות והדיפלומות ולייצר להן רקורד על הבלוקצ'יין. מ-2017 יש תעודה דיגיטלית על הבלוקצ'יין לכל בוגר MIT. אבל האוניברסיטה לא רוצה לחשוף את כל פרטי הבוגרים שלה באונליין, אז יש לה שרת פנימי עם המידע המלא, ועל הבלוקצ'יין יש חתימה לכך שהתעודה קיימת. זה מה שיישאר עוד 200 שנה, הרבה אחרי שלא יהיו יותר את השרתים של MIT, אני כבר לא אהיה, חברות הענק לא יהיו. מה שיישאר זו המערכת המבוזרת".
עובדות ומספרים על שוק הקריפטו
"לשחק לפי החוקים שטובים לכולם"
מהו הכוח של הביזור?
"זו מערכת הרבה יותר הוגנת. בואי נסתכל על כלכלת משחקי הרשת: זה לא דבר חדש, כבר הרבה שנים אפשר 'לקנות חיים' או פיצ'רים לדמות. אבל אם החברה סוגרת את שעריה שלה, הדמות מתאדה. כאן, יש אמון של הצרכנים ואפשר לקחת את הערך - את הדמות, שתעבור בין עולמות שונים".
אבל זו לא הנטייה האנושית לנסות לשלוט? איך מערכת מבוזרת מחזיקה מעמד?
"זו הנטייה האנושית, ואנחנו לא מתכננים קומוניזם. אנחנו מתכננים רשת שמתגמלת שחקנים בצורה כזו ששווה להם לשחק את המשחק לפי החוקים שהכי טובים לכולם. קחי את הביטקוין - כל אחד שפעיל בתחום יוצא מתוך הנחה שהוא מעוניין לעשות יותר טוב לעצמו, אבל לא משתלם לאף אחד לסטות מהחוקים. לכן זה מצליח. ואם הצלחנו לרתום את הטבע האנושי לעבוד לפי החוקים, תחשבי מה כמות החדשנות שמיליון מפתחים יכולים ליצור. זה לא יכול לבוא מגורם מכוון אחד.
"בתקופת הדוט.קום היו שמים מנהל חדשנות שיכווין את ההתפתחות. אז בדוט.קום היה פיצוץ, ומי ששרד שינה את העולם. גם בבלוקצ'יין היה פיצוץ של מיזמים וסביר להניח שנראה עוד כאלה, אבל יהיו 10% שישנו פה את כל חוקי המשחק, ולא אני ולא את יכולים לדעת מי הם יהיו".
אז למה בכלל צריך מוצר פיננסי שמאפשר להתמנף בצורה אגרסיבית? נכון, ביזור זו אולי מילת קסם, אבל אם יש רגולטור שקבע מגבלה על מינוף - זה לא קרה בלי סיבה. מה אנחנו כחברה מרוויחים מכך שאפשר ליצור על הבלוקצ'יין מינוף אינסופי למשל?
"דברים מתעדכנים בעולם, ולשים מגבלות על הטכנולוגיה מוקדם מדי זה מזיק, כי לא נדע אף פעם איזו חדשנות אפשר ליצור במוצרים הפיננסיים. אני לא אומר שלא צריך גבולות, ואני אישית לא ממנף, אני מפחד מזה, אבל צריך לתת לאנשים, ובעיקר לאנשי תוכנה, לחשוב. ובסוף צריך גם הידברות עם רגולטורים, גם הם משתנים. הנה, שנים לא אישרו קרן ETF על ביטקוין, בחודש שעבר אישרו על חוזים עתידיים, ובהמשך יאשרו גם על מחיר ישיר".
אתה חושב ש-ETF על חוזים עתידיים על הביטקוין זה מוצר טוב?
"לא, אבל זו התקדמות".
מדברים הרבה על ביזור אבל בפועל המיזמים הופכים להיות יותר ויותר ריכוזיים.
"המצליחים באמת הם כן מבוזרים, והביזור מנצח. יש עוד קשיים בטכנולוגיה, ולפעמים קמים להם פתרונות מהירים לא מבוזרים, אז אנשים נוהרים אליהם, אבל זה לזמן קצר, זה לא יחזיק. ביזור זה ספקטרום, ולפעמים מקריבים קצת בביזור בשביל להצליח לכוון את המוצר. אבל בסוף זה קריטי - הקהילה שקמה. אנחנו לא שווים כלום בלי הקהילה.
"היום אם אני צריך משהו, זה רק מהקהילה, שם אני מוצא טאלנטים. למשל כשהיינו צריכים מישהו שיבנה לנו פיצ'ר. צריך להבין את הכוח בביזור; מי שרוצה לבנות חברת הייטק במודל המסורתי, אחלה. אבל למטבע שלי יש כבר שווי של יוניקורן (חברה בשווי מיליארד דולר ומעלה, א"א), ולי יש 10 עובדים. איך אפשר לעשות את זה בלי הכוח של הביזור?".
"מפתחים טכנולוגיה שרק אנחנו יודעים לעשות"
זיסקינד הקים ב-2016 את חברת אניגמה, אשר ביצעה ICO בה הנפיקה מטבע וגייסה 45 מיליון דולר, אך סבלה משלל מחלות וקשיי ילדות. היא נדרשה על ידי רשות ני"ע האמריקאית לבצע רישום ותשקיף, וכן שילמה קנס של חצי מיליון דולר. בנוסף, האקרים עשו פישינג באתר וברשימת הדיוור של החברה וגנבו ממשקיעיה 1,500 מטבעות את'ר, ששוויים היה אז חצי מיליון דולר.
לדברי זיסקינד, "ההנחיות הרגולטוריות לא היו ברורות אז, אבל אנחנו בעד ציות לרגולציה. היה צריך להגיש תשקיף? הגשנו, רשות ני"ע הורתה לנו לאפשר למשקיעים למשוך את כספם בחזרה? פחות מ-200 אלף דולר נמשכו מתוך ה-45 מיליון שגייסנו. אני רואה בזה עוצמה. בסוף, אנחנו מפתחים טכנולוגיה שרק אנחנו יודעים לעשות".
ואיזה לקחים הפקתם מהפישינג של ההאקרים?
"צריך שתהיה את האבטחה ברמה הגבוהה ביותר מהיום הראשון, לא לחכות עד שיהיה מוצר. לא להתחיל לרוץ, אלא להטמיע את נושא האבטחה מיד. ניסו לפרוץ אלינו מאות פעמים, וכארגון טכנולוגי אנחנו מטרה. כל מי שנפגע בפישינג קיבל מאיתנו את הכסף בחזרה".
"צריך אנשים שיתרמו כוח מחשוב, ולתגמל אותם"
ב-2020 הבין זיסקינד שאי אפשר להריץ רשת פתוחה עם נייר ערך. "בסוף אנחנו צריכים אנשים שיתרמו כוח מחשוב ועיבוד לרשת, שיעבדו טרנזקציות, וצריך לתגמל את כל השחקנים. בעולם הקריפטו צריך מטבע", הוא אומר. החברה פיתחה בלוקצ'יין משלה על תשתית טכנולוגיית COSMOS. הבלוקצ'יין שלה עובד על POS, והוא מאפשר יצירת חוזים חכמים ושמירה על פרטיות. "כל המידע מוצפן, אפילו המחשבים שהם חלק מהרשת לא יכולים לראות אותו, רק הקוד פתוח".
את הבלוקצ'יין סיקרט השיקו גיא ואחיו ניר בפברואר 2020. "צירפנו חברות מובילות בתחום שיהיו הוולידטורים, הגופים שמאשרים את הטרנזקציות, אפשרנו לכל מי שהיה לו מטבע ישן של אניגמה להמיר אותו לסיקרט, וממטבע של כמה סנטים בודדים, המטבע שווה עכשיו 7.5 דולרים, עם שווי שוק של מעל מיליארד דולר. יש לנו קהילה ענפה של מפתחים ובוני אפליקציות על הרשת, ויש כבר פרויקטים רבים שנבנים על הבלוקציין שלנו. לפחות 15 שאני יודע עליהם, הרבה בתחום ה-DEFI, בתחום ה-NFT. יש חברות שבונות פרויקטים על הבלוקצ'יין שלנו, ובעצמן כבר גייסו עשרות מיליוני דולרים, כמו חברת Sienna".
באשר לשווי המטבע והחברה שמסר זיסקינד, נציין כי הוא מייצג למעשה פוטנציאל - כיצד המשקיעים והמשתמשים ברשת מעריכים את הפוטנציאל של הטכנולוגיה שמפותחת על ידי החברה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
