האם התוכנית להקמת מרינות חדשות שקודמה במרץ לאורך השנים האחרונות במשרדי התחבורה, הפנים ומוסדות התכנון בדרך לבלימה? שרת התחבורה, מרב מיכאלי, "מתנגדת באופן נחרץ לכל תוכנית שתפגע בחופי ישראל. במשך שנים הבניה והפיתוח סביב החופים נעשו בחוסר אחריות. החוף שלנו הוא משאב לאומי לטובת הציבור, וחייב לקבל הגנה ומינימום פגיעה. כל מרינה שתבנה, אם בכלל, תוקם לאחר תכנון מוקפד והצגת הנחיצות הלאומית שלה, ורק אם לא תפגע בחופים הפתוחים לכלל הציבור".
כך אמרה היום (ג') מיכאלי לגלובס, לקראת דיון שיערך בנושא בשבוע הבא במועצה הארצית לתכנון ובנייה. מדובר בשינוי כיוון מצד משרד התחבורה, שכן בכהונת הממשלה הקודמת, קידמה השרה לשעבר ח"כ מירי רגב את התוכנית השנויה במחלוקת להקמת מעגנות חדשות ליאכטות פרטיות בשישה מוקדים שונים בישראל. מדובר בתוכנית של רשות הספנות, הנמצאת תחת אחריות משרד התחבורה, כך שלעמדתה של מיכאלי ישנו משקל רב.
ככל שמיכאלי מגבשת את עמדתה בהסתמך על שיקולים סביבתיים וחברתיים, התוכנית להקמת המרינות עשויה להיות מוטלת בספק. במשרד להגנת הסביבה מתנגדים לתוכנית להקמת מעגנות שיידרשו הקצאת שטחי חוף והפיכתם מנחלת הכלל למעגנות ליאכטות, בהן מחזיק קומץ המהווה פחות מאחוז מהציבור. זאת, תוך פגיעה בערכי טבע, במצוק החופי וברצועת החוף.
עמדתה של שרד הפנים בנושא, איילת שקד, משמעותית לעניין שכן היא האמונה על מערכות התכנון. בלשכתה של שקד, השיבו לשאלת גלובס כי השרה בודקת את הנושא מול גורמי המקצוע, אך גורמים מעריכים ששקד מעורבת בקידום התוכנית מאחורי הקלעים, בשל לחצי הרשויות המקומיות.
ביום שלישי הבא (30.11), תקיים ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה (הולנת"ע) דיון בתוכנית להקמת 6 מרינות (מעגנות) חדשות, לכ-3,500 יאכטות, בנוסף להרחבה של מרינות קיימות. מדובר בתוכניות אליהן דוחפות מספר רשויות מקומיות העתידות להרוויח מהמהלך, אולם בארגוני הסביבה ובמשרד להגנת הסביבה מתנגדים לקידומן, וטוענים כי מדובר בהפקעת שטחי חוף מנחלת הכלל, לצד פגיעה טבע המקומי ופגיעה קשה במצוק החופי.
כיום יש רק 1.6 ס"מ חוף לתושב
אילו תצא התוכנית לפועל, בנתניה תקום מרינה שתשמש חנייה עבור 700 יאכטות, וכך גם בחיפה ובחדרה. בתל אביב, יוקמו מעגנות בשני מוקדים, בהיקף כולל של 1200 מקומות עגינה, בנהריה 500 ובבת ים 250 מקומות עגינה נוספים. העיריות המקדמות את המהלך שואפות לייצר רווח כספי מהגידול בביקוש לתחנות עגינה עבור יאכטות פרטיות. בעיריית נתניה למשל, רואים במעגנות העתידיות מקור הכנסה תיירותי, שיכול להביא אל העיר בעלי יאכטות מהעולם ולמצב את נתניה כעיר תיירות.
למרות שעבור מחזיקי היאכטות הצורך בשטחי עגינה גדל עם השנים לאור גידול האוכלוסייה, קו החוף של ישראל נותר מצומצם אל מול אוכלוסייה שצפויה לכלול 15 מיליון בני אדם ב-2050. לכן, במשרד להגנת הסביבה ובארגוני הסביבה דורשים מהממשלה לנהל את המרחב החופי בראייה המיטיבה עם האוכלוסייה כולה, ובהתחשבות יתרה בדורות הבאים. כבר היום, רצועת החוף לאדם בישראל מוגבלת מאוד: לפי חישוב שערכה החברה להגנת הטבע, בעוד שבימי קום המדינה היו כ-30 ס"מ חוף לתושב, הרי שכיום יש 1.6 ס"מ לתושב. מעגנות ליאכטות פרטיות יגרעו מכך עוד יותר.
לפי המשרד להגנ"ס, המרינות עלולות דווקא להפוך למעמסה כלכלית
המשרד להגנת הסביבה מתנגד להקמת מעגנות חדשות ותומך בשדרוג, ייעול והרחבה של המעגנות הקיימות, כאשר בדרך זו ניתן להוסיף עוד כ-1,800 מקומות עגינה מעבר לקיים. לפי המשרד, המעגנות החדשות יגרמו להשפעות ציבוריות וסביבתיות גדולות שאינן מוצדקות, כולל גריעה מחופי ישראל הטבעיים המשרתים את כלל הציבור הרחב לטובת שימוש המשרת מעטים לצורך חניה של כלי שיט, פגיעה בערכי טבע ימיים, פגיעה בתנועת החול לאורך החופים וכתוצאה מכך פגיעה בחופים עצמם על ידי היצרותם. כמו-כן, המשרד סבור כי בניגוד לציפיות ולהכרזות של ראשי ערים המעוניינים בהן, המעגנות אינן מהוות תרומה כלכלית לעיר ואינן תורמות לפיתוח נד"לני בתוך העיר - מעבר למה שעורף חוף מפותח היה תורם.
עוד טוען המשרד, כי כאשר מפנימים את העלויות החיצוניות המבטאות את אובדן החופים הפנויים לציבור הרחב, הצורך בהקמת שוברי גלים להקטנת ההשפעה של גריעת חול בחופים הסמוכים, והנזק ארוך הטווח שעלול להיגרם לחופים מעבר לאותם שוברי הגלים, יחד עם עלויות התחזוקה של המבנים הימיים ושיקום החופים הנפגעים - מעגנה תהפוך למעמסה כלכלית שחלקה הגדול יהיה על חשבון הציבור הרחב.
היכולת לתקן את הנזק מוגבלת
בארגוני הסביבה מזהירים שיישום התוכנית כרוך לא רק בהפקעת שטחי טבע מכלל הציבור לטובת קומץ אזרחים אמידים, אלא גם לפגיעה מסתמנת במצוק החופי וברצועת החוף עצמה. בדוח שערך עבור רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע ד"ר אהוד מחרז, מהנדס ומומחה לתכנון ימי, נקבע שישראל כבר משלמת מחיר של פגיעה בחופי ישראל בשל הקמת מבנים ימיים, כאשר היכולת לתקן את הנזק מוגבלת.
לפי הדוח, הקמת המעגנות בחדרה ובנתניה עלולה לגרום להשפעות סביבתיות שליליות גם על חופי אזור המרכז, בשל נזקי סחף חול ושחיקה של רצועת החוף, שתהפוך צרה יותר, מבלי יכולת לתקן את הנזק. ארגוני הסביבה טוענים שהקמת המרינות בחדרה ובנתניה עלולה לדחוק לקצה את המצוק החופי, שכבר היום מצוי בסכנת התמוטטות.
גם מבקר המדינה, הזהיר לפני כשנה בדוח מיוחד: "להקמת מעגנות חדשות או הרחבת מעגנות קיימות לאורך חופי הים התיכון בישראל עלולות להיות השלכות חמורות - הן עלולות להצר את החופים, וכך להגביר את הפגיעה במצוקים, לפגוע בהגנות הפיזיות המתוכננות על המצוק ולהוריד לטמיון את ההשקעות הגדולות של המדינה ושל הרשויות המקומיות בתכנון הגנות אלו ובהקמתן".
בארגוני הסביבה פנו לשרת התחבורה, מרב מיכאלי, וקראו לה לעצור את התוכנית. "המרינות החדשות, ככל ויקודמו, צפויות לקום על חשבון חופים פתוחים, וזאת על אף שרצועת החוף של ישראל לאורך הים התיכון עומדת על פחות מ-200 ק"מ, ואשר למעלה מרבע מרצועה זו כבר תפוס על ידי תשתיות, תעשייה ושימושים צבאיים וביטחוניים. כל מעגנה, גוזלת כקילומטר נוסף מהחוף הפתוח - חוף שיכול לשמש לרחצה, טיול ופעילות ימית עבור כלל הציבור. בכל עונת רחצה, ישנם למעלה מ-200 מיליון ביקורים בחופים. אל מול זה, שש המרינות המוצעות יגרעו מהציבור 3.5 ק"מ של רצועת חוף, עבור 3,500 כלי שייט פרטיים. מדובר באבסורד. האם בעוד 20 שנה, כשיהיו ביקושים למעגנות נוספות, יתוכננו שוב מרינות ויגרעו שוב שטחי חוף ציבוריים?".
במכתב, עליו חתומים בין היתר הארגונים החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה, צלול, שומרי הבית, אדם טבע ודין, אנשי הים התיכון והעבודה הצעירה - צעירי מפלגת העבודה, התריעו הארגונים מפני פגיעה אקולוגית: "המרינה מכחידה את המערכת האקולוגית ברצועת החוף בה היא נבנית, כולל פגיעה קשה באתרי הטלה של צבי ים. זאת ועוד, הקמת מעגנה כרוכה גם בהקמת שוברי גלים מצפון או מדרום לה, כדי להגן על חופים אלה מפני בליה והרס, שהם תופעת הלוואי של הקמת המרינה. אלא ששוברי גלים אלה גורמים לכיסוי מסיבי ונרחב בחול של רצועת הים הסמוכה לחוף, אשר בחלק נכבד מחופי ישראל מכילה סלעי חוף שהם בית גידול ימי עשיר במיוחד".
הנושא יגיע לשולחנה של המועצה הארצית בחודשים הקרובים
בעוד שהעיריות לוטשות עיניים לרווחים כלכליים בצידם של מקומות החנייה ליאכטות הפרטיות, בארגוני הסביבה מטילים ספק בטענה של העיריות לפיה המרינות יהפכו למוקד עירוני וכללי. לדבריהם, "בהרצליה - קניון ארנה אינו מצליח כלכלית, בתל אביב קיימת במרינה עצמה מסעדה אחת ותנועת האנשים שם מועטה, ביפו - שוק הנמל נסגר, ובחיפה ובאשדוד - אין חיבור בין המרינה לעיר. המציאות כיום מראה כי אין צורך במרינה כדי ליצור מוקד עניין עירוני לאורך החוף ובאופן שמחבר את העיר לים. ניתן להקים שימושי מסחר, מסעדנות, פנאי וטיילות בסמוך לחופים ובאופן שלא יפגע בחופים, לטובת הציבור הרחב. מדובר במשאב ציבורי חשוב מאין כמוהו לשעות הפנאי של תושבי ישראל, מאחר והוא פתוח, רובו ככולו, ללא תשלום, או בתשלום יחסית מוזל ושווה לכל נפש".
הדיון בולנת"ע יתרחש בשבוע הבא, לאחר דיון סוער שנערך בנושא בחודש דצמבר אשתקד. הישיבה שהייתה אמורה להתקיים בחודש ספטמבר 2020 לא התקיימה, שכן הנושא לא קודם על ידי שר הפנים הקודם, אריה דרעי. לאחר שהולנת"ע תגבש את המלצתה, הנושא יגיע לשולחנה של המועצה הארצית בטווח החודשים הקרובים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
