חשיפת גלובס: הסכם יהלומים חשאי מקרב את ישראל וקטאר לכינון יחסים רשמיים

לאחר שנים של החרמה רשמית מצדה, ואף התנגדות של ממש להסכמי אברהם, דווקא קטאר הגיעה להסכם מסחרי עם ישראל בענף היהלומים. ההסכם אומנם מתייחס להסדר לכאורה טכני בענף כלכלי חשוב, אבל מעיד על קשרים ישירים קיימים בין המדינות ועל מגעים בנושאים שעל הפרק. לפי אחד מהגורמים המעורים במגעים האלה, לקטאר לא תהיה בעיה להגיע לעוד הסכמים כלכליים או מסחריים עם ישראל, ככל שזה יתאים לאינטרסים שלה כפי שקרה בהסכם היהלומים. קטאר, הוא מזכיר, תארח בשנה הבאה את משחקי הגביע העולם בכדורגל, המונדיאל, ובמסגרת זו התחייבה לאפשר לכל תייר שירצה בכך להגיע למשחקים. היא צריכה להוכיח לעולם שתעמוד בהתחייבותה, והסכם היהלומים עם ישראל מעיד על רצונה להיראות פתוחה בעיני העולם.

לגלובס נודע כי ממשלות ישראל וקטאר הגיעו להסכם מסחרי בתחום היהלומים ולפיו ישראל תאפשר לקטאר להיכנס לרשימת המדינות הזכאיות לסחור ביהלומים. קטאר התחייבה לאפשר לסוחרים ישראלים להיכנס ללא קושי ואף להקים נציגות אם ירצו בכך, אף שבין המדינות אין יחסים דיפלומטיים, וקטאר "הילדה הרעה" של המפרץ התנגדה כאמור  להסכמי אברהם שנחתמו עם האמירויות ועם בחריין. על ההסכם חתמו נציגים בכירים ממשרדי החוץ של שתי המדינות.

הסכם מסחרי ראשון לאחר ניתוק היחסים

במדינה המפרצית מתכוונים להקים אזור סחר חופשי שיתמחה ביהלומים אבנים טובות וזהב, ובהמשך גם להקים בורסת יהלומים, בדומה למודל של דובאי. התהליך נזקק עדיין לאישורים סופיים של מליאת המדינות החברות באמנת קימברלי, והקמת בורסה לאישור פדרציית הבורסות אבל לאחר הסרת ההתנגדות הישראלית, הדרך של קטאר סלולה.

המשמעות הכלכלית הישירה של ההסכם לא גבוהה, לפחות לא בשנים הקרובות. לפי בכירי הענף בישראל ובבורסה בדובאי, לקטארים יקח זמן רב עד שיצליחו לבסס מסחר משמעותי, ודריסת רגל בתחום הנשלט על ידי שחקנים ותיקים וחזקים. הקשר הישראלי ההדוק והישיר לבורסת היהלומים בדובאי מספק את החיבורים לסוחרים ממדינות שאין להן יחסים דיפלומטים עם ישראל. ועם זה, החשיבות של ההסכם היא בהיותו הסכם מסחרי ראשון לאחר ניתוק היחסים בין המדינות, לאחר מבצע עופרת יצוקה, ולאחר חתימת הסכמי אברהם - והיותו פתח להסכמים כלכליים-מסחריים עתידיים.

  

קטאר, מדינת חצי אי השוכנת בין בחריין לאמירויות, וגובלת יבשתית רק עם סעודיה, מונה פחות מ-3 מיליון תושבים, אבל עם תוצר שנתי עצום של יותר מ-200 מיליארד דולרים ותוצר לנפש מהגבוהים בעולם של 133 אלף דולר (נתוני 2019). כמו שכנותיה גם היא מנסה להשתחרר מהתלות בנפט ובגז, אך בקצב איטי יותר משל איחוד האמירויות. היא מנסה לקבל לגיטימיציה בינלאומית וכך התחרתה וזכתה באירוח המונדיאל אבל בדרך התברר כי לשם כך שוחדו כמה וכמה מהגורמים המחליטים. בהמשך התברר כי בתהליך הבנייה של אצטדיוני הענק במדינה, נהרגו יותר מ-6,500 פועלים זרים ותנאי העבודה שם מוגדרים תנאי עבדות. הקטארים עדיין לא פתרו את בעיית האשרות לתיירי כדורגל ממדינות כמו ישראל וגם לא את סוגיית האלכוהול, האסור במכירה במדינה, אבל מהווה חלק בלתי נפרד מהווי הכדורגל העולמי.

הפיוס עם הגוש הסעודי קידם את המהלך

הסיפור החל לפני כשלוש שנים וחצי - הקטארים שכרו את שירותיו של יהלומן רוסי המעורה היטב במהלכי הסחר הבינלאומיים של הענף. הם ניסו כבר אז לכנס את הוועדה של תהליך קימברלי האחראית על הרגולציה העולמית בסחר ביהלומים, ואת הפדרציה של בורסות היהלומים כדי לקבל היתר סחר בדרך להקמת בורסה משלהם, אבל יורם דבש, מי שהיה אז סגן נשיא הפדרציה של בורסות היהלומים ונשיא הבורסה ליהלומים הישראלית, עצר את המהלך, בין השאר תוך הסתייעות באיחוד האמירויות שגם היא התנגדה.

 יורם דבש, נשיא הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים / צילום: גיל לביא

לפני כחצי שנה הם חידשו את המגעים, והעלו את העניין שוב בפני הוועדה של תהליך קימברלי. בוועדה הזו נדרש אישור פה אחד, ולכל מדינה לרבות ישראל והאמירויות שחברות בה, זכות וטו. המתווכים, שוב מרוסיה, פעלו על הקו, ובישראל החלו התייעצויות. בין השותפים להן היו מנכ"ל משרד הכלכלה, ד"ר רון מלכא; המפקח על הענף במשרד הכלכלה, אופיר גור; הנציג הישראלי בוועדת קימברלי, יורם דבש שבינתיים התמנה לתפקיד נשיא הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים; נשיא הבורסה ליהלומים בישראל, בועז מולדבסקי, וצוותו; מנכ"ל משרד החוץ, אלון אושפיז; וכמובן שר החוץ, יאיר לפיד ושרת הכלכלה, אורנה ברביבאי.

 בועז מולדבסקי, נשיא בורסת היהלומים ישראל / צילום: אסף לוי

במשרד החוץ ראו את ההזדמנות להמשיך את התנופה של הסכמי אברהם, גם אם אין מדובר בהסכם נורמליזציה מלא, אלא בהסדר טכני לכאורה בענף מסחר ספציפי. משרד הכלכלה והיהלומנים חששו מפגיעה ביהלומנים הישראלים שכן הגישה לבורסה ולאזור הסחר החופשי קטאר תהיה במקרה הטוב מוגבלת עד בלתי אפשרית בשל היעדר קשרים רשמיים בין המדינות. לפי גורם שהיה מעורב בהתייעצויות ההחלטה הסופית נפלה בשיחה בין שר החוץ לשרת הכלכלה.

באמירויות, שנמצאת כבר שנים בתיאום מלא עם ישראל בענף היהלומים, הסירו לבסוף את התנגדותם. בין השאר הודות להפשרה בין הגוש הסעודי שהם חלק ממנו לבין קטאר. קטאר הייתה בעימות עם סעודיה, האמירויות ומצרים מסיבות שונות, בין היתר המדינה הואשמה כי רשת אל ג'זירה שבבעלותה מחרחרת עימותים פנימיים, בעיקר במצרים. אבל לאחר שלוש שנות עימות ואיבה הושגה הסולחה, ובינואר ביקר שליט קטאר, תמים בן חמד, בסעודיה והפיוס הושלם.

 תמים בן חמד אאל ת'אניה, אמיר קטר / צילום: Associated Press

השר לענייני סחר חוץ האמירתי: התחרות טובה לעסקים 

בשיחה עם גלובס הסביר השר הממונה על סחר חוץ של איחוד האמירויות הערביות, ד"ר תאני אל זאיודי, כי השיקולים לעמדה האמירתית בנושא היו מסחריים-כלכליים גרידא. לדבריו עוד שחקן בשוק הזה משמעו עוד תחרות שהיא טובה לעסקים, כך אל זאיודי.

לאחר ההסכמה האמירתית המגעים בין ישראל לקטאר הפכו ישירים, והקטארים הציגו בתחילה התחייבות כללית ולפיה כל סוחר מכל מדינה החברה בפדרציה של בורסות היהלומים יוכל להגיע. הנציגים הרוסים בארגון הבינלאומי ערבו לקטאר אבל בישראל התעקשו על הליך מסודר ומהיר ייחודי לישראלים, בשל הנתק הדיפלומטי הרשמי בין המדינות, ולבסוף הקטארים הסכימו.

ההתדיינות עם קטאר התנהלה בשיח ישיר. בשני הצדדים מכירים את המספרים של אנשי הקשר בצד האחר. בין השאר כדי לטפל בסוגיות מסוג זה. הקשר הזה מסייע בטיפול בעניינים שוטפים ובסוגיות כמו זה.

לפי ההסדר החשאי שנקבע, והוסכם בין אנשי משרד החוץ ומשרד הכלכלה לבין ממשלת קטאר, נקבעו אנשי קשר בישראל (נשיא בורסת היהלומים) ובדוחא, לקבלת פניות לאשרות כניסה ומסחר. הקטארים התחייבו כי יענו בתוך עד חמישה ימים לבקשות אשרה וגם לכך שכל סוחר ישראלי שירצה בכך יוכל לפתוח משרד סחר ביהלומים באזור הסחר החופשי ביהלומים ותכשיטים המתוכנן לקום ובבורסה העתידית.

בין לבין היו גם תקריות וניתוקי קשר, כך היה למשל כאשר אופיר גור ממשרד הכלכלה היה אמור לטוס לקטאר להשתתף בבחינה והבקרה של תהליך קימברלי על הקטארים לקראת הדיון בבקשתם. בקטאר הודיעו ברגע האחרון כי הם דורשים שיגיע בטיסה של חברת התעופה הלאומית שלהם. ישראל סירבה וגור לא נסע. הקטארים התנצלו על כך באיגרת ששיגרו. אבל בסופו של דבר ההסכם הושג כאמור, וקטאר הוכנסה לרשימת המדינות המשתתפות בסחר הבינלאומי ביהלומים.

עדות למעמדה המתחזק של ישראל

ד"ר רון מלכא, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה אישר לגלובס את פרטי הסיפור. לדבריו, בעקבות שיח הדוק ומתמשך של המשרד עם היהלומנים הישראלים ועם משרד החוץ, קיבלה ישראל התחייבות כי האינטרסים של היהלומנים הישראלים לא ייפגעו וכי הם לא יופלו לרעה לעומת יהלומנים אחרים בנגישות למרכז הסחר שקטאר מתכוונת להקים. בעקבות התחייבות זו לא התנגדה ישראל להצטרפות קטאר לארגון. לפי מלכא, הסיפור מצביע על מעמדה המתחזק והמרכזי של ישראל בעולם המסחרי-כלכלי. לשאלה האם ההסדר עם קטאר מבשר הסכמים נוספים ענה, כי ישראל מוכנה ופתוחה לכל יוזמה ופניה מכל מדינה באזור לרבות קטאר.

 רון מלכא, מנכ''ל משרד הכלכלה / צילום: משרד החוץ

בתגובה לפניית גלובס, בבורסת היהלומים הישראלית השיבו, כי הם מברכים על ההישג, וציינו כי זהו מהלך חשוב מאוד אשר פותח שווקים חדשים ליהלומנים הישראלים ולענף היהלומים, אשר ממשיכים לקדם את הכלכלה ולייצג את המדינה בכל רחבי העולם.

גם דבש, נשיא הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים, אישר לגלובס את הסיפור ואמר כי לקטאר היה ברור שללא הסכמה ישראלית הם לא יוכלו להיות שחקן לגיטימי בענף היהלומים. לדבריו, אם אכן יגישו הקטארים בקשה לפתיחת בורסת יהלומים בדוחא זו תיבחן על פי הקריטריונים המקצועיים הנדרשים וגם לפי העיקרון של גישה חופשית לכל השחקנים האחרים מכל העולם, לרבות ישראל.

קטאר לא רוצה להישאר בחוץ

משיחות עם הגורמים הדיפלומטיים והמסחריים העוסקים בתחום הסחר עם מדינות המפרץ עולה, כי המהלך מעיד על השילוב בין הצורך והאינטרס של קטאר לבין רצונה לא להישאר בחוץ, במאזן הדיפלומטי החדש במזרח התיכון לאחר הסכמי אברהם. קטאר הייתה בעבר חלוצת הפנייה למערב ולקידמה, היא הראשונה שהכניסה כוחות אמריקאיים לשטחה ופתחה את רשת החדשות הבינלאומית בערבית ובאנגלית אל ג'זירה. גם בקשרים עם ישראל היא הייתה חלוצה. בתקופת הסכמי אוסלו שמעון פרס המנוח, שר החוץ דאז, נפגש כמה פעמים עם מנהיגיה וב-1996 כבר נפתחו נציגויות הדדיות בתל אביב ובדוחא. ב-2007 ביקר בישראל, יו"ר האיגוד האולימפי של קטאר, השייח סעוד בן עבד א-רחמאן והניח את אבן הפינה לאיצטדיון דוחא במימון ארצו עבור קבוצת בני סכנין.

הקשרים הרשמיים התנתקו ב-2009 עם מבצע עופרת יצוקה של ממשלת אולמרט. בשנים האחרונות במסגרת נסיונותיה לחזור להשפעה קטאר החלה לממן פרויקטים שונים ברצועת עזה, ואמיר קטאר שייח תמים בן חמד אל ת'אני אף אמר ב-2017 כי יחסי קטאר וישראל טובים. בשנתיים האחרונות קטאר מממנת הן את הסולר לתחנות הכוח ברצועה והן כסף ל-10,000 משפחות נזקקות ברצועה מדי חודש. במסגרת המגעים בנושא יוסי כהן, לשעבר ראש המוסד, ביקר בדוחא.

אלא שלאחר חתימת הסכמי אברהם עם האמירויות ובחריין הודיעה קטאר כי לא תצטרף אליהם עד למציאת פיתרון לסכסוך עם הפלסטינים.

ההסכם שעליו אנו מדווחים כעת, עשוי להיות סימן להפשרה מסויימת מצד דוחא, ולאפשרות להסכמים כלכליים מסחריים או אחרים, גם אם לא הסכמים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה. לפי העוסקים בתחום בקטאר רואים את ההצלחה הכלכלית מסחרית של הסכמי אברהם ואת הפוטנציאל הגדול הגלום בהם ומחפשים דרך אלגנטית להצטרף ולו באופן חלקי למהלך. עוד נקודה למחשבה: בדוחא שוכנת אחת ממפקדות הנהגת חמאס, באירוח נדיב של השלטונות.

לדידה של ישראל הפשרה כזו עשויה לשאת פירות טובים, במישור הכלכלי מסחרי בוודאי, אבל אולי גם בהיבטים המדיניים, בהרחקתה של קטאר מהמדינות והארגונים שבעימות עם ישראל וקירובה לברית הסונית המפרצית המתונה.