שונה ממה שהכרנו, עדיין לא נפוץ: מה ידוע על הווריאנט החדש שמטריד את המומחים?

וריאנט קורונה חדש מתפשט בעמודי החדשות העולמיים - B.1.1.529 שאותר בבוטסוואנה. למרות שהוא עדיין לא מאוד נפוץ, מדעני התחום מוטרדים ממנו כי הוא צבר מוטציות רבות והוא שונה כעת מהקורונה המקורית. חולה ראשון עם המוטציה הזו ששב ממלאוי כבר אותר בישראל, ושני חולים נוספים עם חשד לוריאנט נבדקים ברגעים אלה ממש.

● על רקע החשש מהווריאנט החדש: בורסות אירופה צונחות

ישראל כבר הגיבה במהירות ובעוצמה לווריאנט: הוחלט כי מספר מדינות באפריקה יוכרזו מיד כאדומות והטיסה אליהן תיאסר, כאשר החוזרים ממדינות אלו יופנו למלונית בידוד, גם אם הם מחוסנים בבוסטר - צעד הגיוני בגלל הרצון למנוע במיוחד וריאנט החומק משלוש מנות חיסון. תקופת הבידוד תהיה שבעה ימים בהינתן שתי בדיקות PCR שליליות ו-14 יום למי שיסרב להיבדק. הקבינט יאשר היום את ההחלטה במשאל טלפוני. כדי להגיע למקסימום אפקטיביות של צעד זה, יש לוודא כי הבידוד בין השוהים השונים במלונית נשמר. בסבב הקודם שבו הופעלו מלוניות הבידוד מחו"ל, לא הייתה ככל הנראה הקפדה משמעותית על כך.

חוץ מבארץ הזן החדש התגלה גם בהונג קונג, ולכן סביר להניח כי הוא יגיע בקרוב גם למדינות נוספות. אם הוא אכן יתגלה כזן מסוכן, יהיה כנראה צורך להחמיר את הפיקוח בנתב"ג גם על מי שמגיעים ממדינות אלה, וייתכן שינקטו צעדים של בידוד לכל הנכנסים, כולל מחוסנים בשלוש מנות, לפחות עד הגעת בדיקה שלילית, ואכיפה קפדנית של הבידוד.

מה הופך וריאנט למסוכן?

אך לא הרבה באמת ידוע על הווריאנט והשפעותיו. האם אכן יש סיבה לדאגה?

יש כמה דברים לשים לב אליהם כשבוחנים אם וריאנט הוא מסוכן. קודם כל מסתכלים האם הווריאנט שונה מאוד מן הווריאנטים הקיימים. ככל שהוא שונה, כך יש יותר סיכון שהחיסון, שפותח באופן ספציפי כדי להתאים נגד הווריאנט המקורי, לא יוכל לעצור אותו. הווריאנט הבוטסואני הוא אכן שונה מאוד, וזו הסיבה שהוא יצר עניין.

השאלה השניה היא האם המוטציות הן באזור הספייק, שעליו ספציפית אמור לפעול החיסון. במקרה של הווריאנט הנוכחי, הוא אכן מכיל לא פחות מ-30 מוטציות באזור הספייק. וכך אנחנו מגיעים לשאלה השלישית - האם המוטציות הללו ידועות ככאלה שמפריעות לנוגדנים שיצר החיסון להיצמד לוירוס?

בהקשר הזה יש לציין כי החיסון לקורונה גורם לגוף לייצר מגוון רחב של נוגדנים, כאשר כל אדם מייצר אוסף נוגדנים קצת שונה, בהתאם למערכת החיסון שלו. ככל שהחיסון יותר חזק, כך הוא גורם ליצירה של מגוון רחב יותר של נוגדנים שיש להם סיכון יותר גבוה לתפוס את הווירוס. ולכן, גם לגבי וריאנטים כמו האלפא (הבריטי) והדלתא (שאיתו אנחנו מתמודדים עכשיו), שנראה היה במעבדה שפיתחו מוטציות המאפשרות להם לחמוק מחיסון, בסופו של דבר הסתבר שניתן להשתלט עליהם ברמת האוכלוסיה באמצעות חיסון בשלוש מנות (לפחות כל עוד הוא טרי).

האם הווריאנט מצליח לעקוף שלוש מנות חיסון?

ואם נחזור לוריאנט המטריד אותנו כרגע, הוא מכיל כמה מוטציות שזוהו בעבר כמשפרות את הסיכוי שוריאנט יעמוד בפני חיסון, וכמה מוטציות שאינן מוכרות ועוד אי אפשר לדעת למה הן גורמות. עדיין לא נערכה הבדיקה שבה מפגישים את הווריאנט במעבדה עם נוגדני מחוסנים בחיסונים השונים - זה כנראה יקרה בקרוב, ואז נוכל לקבל תמונה יותר טובה של היכולת של הווריאנט לחמוק מן החיסון.

בדרם אפריקה רמות החיסון באוכלוסיה הן נמוכות, אבל בבוטסוואנה מציינים כי הווירוס הצליח להדביק אנשים שחוסנו בשתי מנות. לצערנו זה כבר לא עניין חדש, וגם הדלתא עושה זאת. האם הווריאנט הבוטסואני מצליח לעקוף חיסון בשלוש מנות? את זה אנחנו מקווים לגלות כמה שיותר מאוחר, כי כרגע הדרך הטובה לבחון זאת תהיה כשהווירוס יתחיל להתפשט לישראל. כבר נאמר על ידי משרד הבריאות כי החולה ששב ממלאווי ואצלו נמצא הווירוס, היה מחוסן, אך לא נאמר עדיין, בכמה מנות.

ארגון הבריאות העולמי דווקא רגוע

שאלה נוספת היא האם הווירוס הזה משתכפל מהר יותר. וריאנט דלתא משתכפל מהר יותר בתוך התאים של הגוף וגם מדבק יותר בין בני אדם שונים, והתכונות האלה, שהן בעצם אותה תכונה, כנראה עזרו לו להתגבר על חיסון בשתי מנות, יותר מאשר עצם ההבדל בינו לבין הווריאנטים המקוריים.

איננו יודעים עדיין אם גם הווריאנט הבוטסואני משתכפל מהר יותר בתאים אנושיים. בעיקרון, וריאנט שמשתכפל יותר מהר אמור לתפוס בהדרגה יותר "נתח שוק" על חשבון וריאנטים קיימים ולהימצא בשכיחות רבה יותר ויותר, עד שהוא משתלט על הזירה לגמרי, כמו שקרה בקרב בין הדלתא לאלפא בישראל - דלתא הדיר את אלפא לחלוטין.

כרגע יש מידע שמראה שהווירוס עלול להיות מדבק יותר. הוא הדביק יחסית במהירות 100 איש בבוטסואנה, ובהונג קונג אצל שני נדבקים ששהו בבידוד בחדרי מלון לא צמודים, נמצא עומס ויראלי גבוה מאוד בבדיקת ה- PCR , עדות להשתכפלות מהירה של הווירוס אצל שניהם.

עוד שאלה להמשך היא האם הווריאנט קטלני יותר. עד היום לא ראינו וריאנט קורונה שרמת הקטלניות שלו עלתה דרמטית לעומת הווריאנט המקורי, אבל וריאנט הדלתא, כיוון שהוא מדבק יותר גם בין בני אדם וגם בתוך תאים, יצר שיעורי הדבקה תסמינית גבוהים יותר בילדים. ייתכן גם שוריאנט יתפשט מהר אבל יהיה קטלני פחות.

הבורסות בעולם הגיבו בדרמטיות לידיעה על וריאנט מסוכן יותר. הבורסות בהודו ואסיה ירדו, בעיקר מניות בתחום התיירות, ובעוד כמה שעות נגלה את השפעת החדשות על נאסד"ק.

יש לציין כי לעומת הבורסות, ארגון הבריאות העולמי דווקא יחסית רגוע, וציין כי "לא יהיו כאן תגובות אוטומטיות". הארגון עדיין לא החליט אם מדובר ב'וריאנט מטריד' או אפילו 'וריאנט למעקב'. כבר עלו בעבר לכותרות וריאנטים שבסופו של דבר דעכו כלעומת שבאו, כי הזן הדומיננטי (כרגע, הדלתא) היה חזק יותר.

הווריאנט החדש ככל הנראה הגיע מחולה עם כשל חיסוני. בחולים הללו לוירוס יש הזדמנות להשתכפל בתאי אדם פעמים רבות בלי התנגדות. ניתן להגן על חולים עם כשל חיסוני באמצעות מנה מוגברת של החיסון נגד קורונה או באמצעות נוגדנים המופקים  ממחלימים או במעבדה (השבוע פורסם בגלובס כתבה מקיפה לגבי הנוגדנים המניעתיים של חברת אסטרהזנקה, אותם יכולים אנשים עם כשל חיסוני להזריק אחת לחצי שנה כדי להיות מוכנים מראש לחשיםה). אולם, אם האמצעים הללו לא יגיעו לכל מדינות העולם, וריאנטים ימשיכו להיווצר.