חברת ההייטק לייטריקס כובשת את המבנים ההיסטוריים של האוניברסיטה העברית

לחברת לייטריקס, שמתמחה ביצירת אפליקציות תמונות ווידאו, ושוויה נאמד ב-1.8 מיליארד דולר, משרדים בחיפה, בשנג’ין ובלונדון, ובהם עובדים 450 איש. ואולם מטה החברה ממוקם בקמפוס גבעת רם הישן של האוניברסיטה העברית בירושלים, שם צמחו מקימי החברה. אם לדייק, משרדי החברה ממוקמים במה שהיו פעם מבני מעונות סטודנטים (מעונות האלף) וגם בבית בלגיה, מבנה ההארחה האקסקלוסיבי של הסגל האקדמי. בסך הכול שוכרת החברה כרגע 6,180 מ"ר, מהם 2,500 מ"ר בבית בלגיה.
השילוב הלא טריוויאלי הזה של חברת סטארט-אפ בתוך קמפוס אוניברסיטה מסמן אבולוציה מעניינת של מוסד הלימוד האקדמי.

מעונות הסטודנטים ננטשו והפכו לכפר הייטק

האוניברסיטה העברית נאלצה לפנות את קמפוס הר הצופים ב-1948. ב-1954 החלה הקמת קמפוס חדש בקריית הלאום בגבעת רם. בימים שבהם מרבית תושבי מדינת ישראל התמודדו עם צנע וגרו בשיכונים סטנדרטיים או במגורים ארעיים, נבנו בגבעת רם מבנים מצוינים ברמה בינלאומית.

 שטחים פתוחים וגינות, משרדי לייטריקס / צילום: גדעון לוין

אחרי מלחמת ששת הימים החלה האוניברסיטה בהקמת מבנים חדשים לפקולטות הרוח, החברה והמשפטים בהר הצופים, והקמפוס בגבעת רם, ששמו שונה בעקבות תרומה ל"קמפוס ספרא", התרוקן לאיטו. פריחת ההייטק בעשר השנים האחרונות, הביאה לתחייה מחודשת של המקום.

ישי פרנקל, סגן נשיא ומנכ"ל האוניברסיטה העברית, מספר: "בקמפוס בגבעת רם יש הרבה מאוד גופים שאינם אוניברסיטה. מתחם מעונות האלף התדרדר וניטש, ולכן הפך, לפני כעשר שנים, לכפר הייטק. במהלך 2024 יעברו דייריו לפארק העברית של גב ים, שייבנה בשולי הקמפוס". לדברי פרנקל, עדיין לא ברור מה יקרה באתר מעונות האלף: "אני מניח שרוב הדיירים יעברו לפארק גב ים. אחת האלטרנטיבות היא המשך התפתחות הקמפוס". הוא מבהיר שעם כל אחד מהגופים ששוכרים שטחים בקמפוס יש חוזה התקשרות אחר.

"מבנה אייקוני מדהים שאי אפשר לא להתאהב בו"

מעצב הפנים ערן נעים מחברת EN Studio נבחר על ידי חברת לייטריקס להוביל את התאמת מבני האוניברסיטה הישנים לצורכי החברה. מדובר על שבעה ביתנים טרומיים בשטח של 250 מ"ר כל אחד במעונות האלף, ומבנה בית בלגיה, בית הארחה ומועדון לסגל האקדמי, שהוקם בשנת 1967, ומוגדר כמבנה לשימור. "בארבע השנים האחרונות ליווינו את ההתפתחות. התחלנו עם עיצוב פנים ועברנו גם לחיבור של המבנים. התעסקנו הרבה עם הסביבה החיצונית. הגינון והטרסות בכפר הייטק הם חלק בלתי נפרד מהתכנון, ממש כמו המרחב הציבורי או מסדרונות במגדל משרדים".

בבית בלגיה האתגר היה מורכב יותר: "כשהתרחבנו לבית בלגיה, פנינה ומבנה אייקוני מדהים, שאי אפשר שלא להתאהב בו. ברור שכשחברת הייטק נכנסת עם כל הטכנולוגיה והתשתיות הכבדות, ומסבה בית ההארחה למשרד עם כל הצרכים שלו, יש גם שינוי והריסת הקיים. אבל, בכל זאת שמרנו על המהות. עשינו מחקר איפה היו חללים ציבוריים ואיפה חדרי עבודה ולפי זה התאמנו את התכנון. יצרנו הרבה מאוד מצבים חדשים של פנים-חוץ, כולל סגירה של חלק מהפטיו. אלה חללים נדירים. אין מגדל בישראל עם חדר ישיבות בתוך הגן".

גב ים תבנה משרדים בשטח 270 אלף מ"ר

נעים טוען שהעבודה על עיצוב הפנים של משרדי לייטריקס לוקחת את התחום של חללי העבודה לכיוון העתיד: "הייטק בישראל מאמץ מתודות עבודה מהר. חלק מהמוטיבים שמוגדרים כפוסט קוביד היו קיימים גם לפני הקורונה, ופשוט קיבלו איזה האצה. היחס של שטח לעובד משתנה ואנחנו רואים יצירה של יותר ויותר שטחים ציבוריים, שמאפשרים לעובדים גמישות ודינמיות".

האם האוניברסיטה מוותרת על הקמפוס לטובת חברות הייטק? פרנקל מבהיר שלא זה המצב: "בירושלים יש מחסור נוראי בנדל"ן לעסקים. המשמעות היא שחברות מצוינות עוזבות את העיר, כי אין מקום. בכפר ההייטק במעונות האלף יש תפוסה של 120%, יש רשימת המתנה.

"זה יצר תופעה חריגה של מספר קטן של חברות שלא נמצא להן מקום בכפר ההייטק ואנחנו מחפשים להן שיכון זמני עד 2024. בית בלגיה התיישן מאוד בשנים האחרונות, הלך ודעך. לייטריקס שיקמו את הבניין, קוממו אותו עבורנו וב-2024 יחזירו את המבנה לאוניברסיטה".

ומה הולך להיבנות בדופן המערבית של הקמפוס? חברת גב ים מבהירים שהחברה עמלה בשנים האחרונות על יצירת שותפויות אסטרטגיות עם מוסדות אקדמיים מובילים בארץ, ביניהם מכון ויצמן, אוניברסיטת בן גוריון, והאוניברסיטה העברית.

קמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית, בדופן המערבית של ההר, דרומית לאקדמיה למוסיקה ומחול, ייבנה פארק הייטק שישתרע על פני 30 דונם ויכלול ארבעה מבנים בשטח כולל של כ-270 אלף מ"ר. במתחם, שמתכנן האדריכל משה צור ואשר יוקם בשני שלבים, צפויים לעבוד כ-10,000 איש. ההשקעה הכוללת הצפויה נאמדת ב-1.4 מיליארד שקל, וחלק החברה בהכנסות הצפויות נאמד ב-113 מיליון שקל בשנה.