פרטנר: הסיבוב החלומי של המשקיעה הזרה, הכישלון של הטייקונים המקומיים

שנתיים אחרי שהמיליארדר חיים סבן הרים ידיים וויתר למעשה על השליטה בחברת התקשורת פרטנר, בשל חוב של 300 מיליון דולר להאצ'יסון מהונג קונג, צפויה האחרונה לקבל לידיה את מלוא סכום החוב מידי קבוצת רוכשי השליטה החדשים של פרטנר, שאותה מובילים אבי גבאי ושלמה רודב לצד קבוצת הביטוח הפניקס.

אם אכן תיחתם העסקה ותושלם, יעמוד בפני הרוכשים החדשים אתגר לא פשוט: להצליח במקום שבו נפלו שני אנשי עסקים חזקים - אילן בן דב וסבן, שהחזיקו בעבר בשליטה בפרטנר. השניים הפסידו כסף גדול על השקעתם במניות החברה (כשאחד מהם אף גרר עמו להפסד את הגופים המוסדיים שמימנו את רוב השקעתו).

לעומתם, בעלת השליטה "ההיסטורית" בפרטנר, האצ'יסון, לא רק שרשמה בעבר אקזיט חלומי על השקעתה, אלא היא גם מקבלת כעת את מלוא המימון שהעמידה בזמנו לרוכשי השליטה, הגם שבאיחור של כמה שנים מהצפוי.

כאשר סבן ויתר על השקעתו בפרטנר, הסיבה הייתה כלכלית: מניות השליטה בפרטנר שהיו ברשותו (באמצעות חברת ס.ב. ישראל) היו שוות אז 737 מיליון שקל בלבד, בעוד שהחוב להאצ'יסון שנלווה לרכישתן עמד כאמור על  300 מיליון דולר, שווה ערך לכ-1.1 מיליארד שקל באותם ימים, הלוואה שהייתה אמורה להיפרע זמן קצר לאחר מכן.

העובדה שמניות פרטנר ששועבדו להבטחת תשלום החוב היו בשווי נמוך מהיקף ההלוואה, הובילה להחלטתו של סבן "להיפטר" מפרטנר, ובכך לקבע הפסד של כחצי מיליארד שקל, בגין ההון העצמי שהשקיע במניות חברת התקשורת. 

  

בן דב בנה על רווחי הסלולר, וגרר אחריו מוסדיים לבור

חברת האצ'יסון מהונג קונג הייתה בעלת השליטה בפרטנר ונמנתה עם מייסדיה. בשנת 2009, זמן קצר טרם הרפורמה הדרמטית שהוביל שר התקשורת משה כחלון בשוק הסלולר, היא מכרה את השליטה בפרטנר לחברת סקיילקס של אילן בן דב, מי ששימש אז כיבואן מכשירי הסלולר מתוצרת סמסונג.

מחיר העסקה שיקף את הרווחיות העצומה ממנה נהנו שלוש זכייניות הסלולר הוותיקות (פרטנר, סלקום ופלאפון). סקיילקס רכשה 51.3% ממניות פרטנר תמורת 5.3 מיליארד שקל, לפי 67 שקל למניה (יותר מפי 3 לעומת מחיר המניה הנוכחי). הרכישה בוצעה כמעט ללא הון עצמי ובאמצעות מימון שעיקרו הגיע מהגופים המוסדיים באמצעות אג"ח שהנפיקה להם סקיילקס. רכיב נוסף במימון הייתה הלוואת הבעלים שהעמידה המוכרת האצ'יסון לסקיילקס. 

 בן דב אילן / צילום: אביב חופי

מודל הרכישה הממונפת של בן דב, לפיו אמורה הייתה סקיילקס להחזיר את החובות מרווחיה של פרטנר, לא שרד לאורך זמן. הרפורמות שהוביל כחלון בשוק הסלולר, ושעשו שמות ברווחינן של הזכייניות הוותיקות, ייבשו את מקורות המימון של סקיילקס. 

באוגוסט 2011, דוחות כספיים חלשים הובילו להחלטה בפרטנר שלא לחלק דיבידנדים - שהיוו את מקור החזר החוב המרכזי של סקיילקס למחזיקי האג"ח. בשנים הבאות הורע מצבה של סקיילקס תחת החוב העצום, ובסופו של דבר הוביל לקריסת הפירמידה של בן דב. 

בשנת 2015, לאחר נפילת עסקיו של בן דב, נחתם הסדר חוב שחתם את הפרשה העגומה מבחינת נושי סקיילקס, שספגו תספורת של כמחצית מחוב החברה כלפיהם, בסך מיליארד שקל. 

סקיילקס, שהגיעה למצב של חדלות פירעון, עברה במסגרת ההסדר לשליטתו של יעקב לוקסנבורג, שהחזיק באג"ח סקיילקס באמצעות חברת לפידות, והעמיד לחברה ערבויות להבטחת אשראי בנקאי שנדרש לה.

סבן קונן על "הקשיים, הכשלים והמחסומים הרגולטוריים"

כאמור, בעת הרכישה של פרטנר על-ידי סקיילקס ב-2009, העמידה לה האצ'יסון הלוואה בסך 300 מיליון דולר שנשאה ריבית של 2%, והבטוחה להשבתה היו מניות פרטנר. הלוואה זו הייתה אמורה להיפרע בשנת 2014, אך עוד קודם לכן נאלץ בן דב לוותר על השליטה בפרטנר.

בשנת 2012 נחתמה עסקה (שהושלמה ב-2013) שבמסגרתה רכש סבן את השליטה בפרטנר מידי בן דב. סבן היה לאחר "סיבוב" רווחי במיוחד על חלק מגרעין השליטה בחברת התקשורת בזק, וכשבן דב נקלע לקשיים, החליט לחזור לסיבוב שני בשוק התקשורת הישראלי. סבן רכש מידי סקיילקס 30.7% ממניות פרטנר תמורת 250 מיליון שקל (כ-32 שקל למניה). הוא שילם עוד 83 מיליון שקל עבור כ-2% ממניות פרטנר שהיו בידי בנק לאומי, ובהמשך הזרים סכומים נוספים בהנפקת מניות ותשלומי ריבית להאצ'יסון - אשר כחלק מהרכישה לקח על עצמו סבן את החוב של סקיילקס כלפיה. 

 חיים סבן / צילום: אמיר מאירי

פירעונה של ההלוואה המקורית נדחה מ-2014 לינואר 2020. בסוף 2018 פורסם בגלובס כי סבן החל לנהל מגעים עם האצ'יסון לשינוי תנאי ההלוואה, כאשר על הפרק עמדו פריסת החוב לתקופה ארוכה יותר והמרה של חלקו. ברקע, נמשכה התחרות החריפה בשוק הסלולר, ועמה הביצועים הדלים של מניית פרטנר. 

על רקע המו"מ, נדחה תשלום ריבית שהיה אמור סבן לשלם להאצ'יסון. שנה מאוחר יותר, בנובמבר 2019, ויתר סבן רשמית על ההחזקה, בדיווח על "אירוע הפרה" (של תנאי ההלוואה) שבעקבותיו מונה כונס נכסים על מניות השליטה בפרטנר, שהיו משועבדות לטובת החזר ההלוואה. בדברי הפרידה שלו מההשקעה מנה סבן את "הקשיים, הכשלים המשמעותיים והמחסומים הרגולטוריים שהוצבו בדרך". 

האצ'יסון הבינה שלא תקבל היתר שליטה ממשרד התקשורת, שנדרש לשם החזקה בחברה, והחלה להיערך למכירת המניות. 

בשבוע שעבר נודע כי קבוצת המשקיעים בראשות הפניקס, גבאי ורודב הגישה הצעה לרכוש את המניות (27.1% מפרטנר) תמורת 300 מיליון דולר; כונס הנכסים, עו"ד אהוד סול, דיווח כי הוא תומך בהצעה ויפנה לבית המשפט לקבל את אישורו.

יש לציין שכיום (נכון לבוקר יום ראשון) שווי המניות הללו עומד על כ-927 מיליון שקל. העלייה בשווי המניות, לצד היחלשות הדולר מול השקל בתקופה שחלפה מאז ויתר סבן על ההחזקה, הובילו לכך שכעת שווי המניות הללו בדולרים הוא קצת פחות מ-300 מיליון.

קונגלומרט הונג קונגי בשווי מעל 25 מיליארד דולר

את השליטה בפרטנר החזיקה בזמנו האצ'יסון באמצעות Hustchison Telecom, שהיא חלק מהתאגיד הבינלאומי CK Hutchison Holdings שבסיסו בהונג קונג. במתכונתו הנוכחית נוצר התאגיד ממיזוג שבוצע ב-2015 בין Hutschison Whampoa ל- Cheung Kong, שהייתה בעלת מניות בה קודם לכן. הקבוצה פועלת במספר רב של מדינות ומתמקדת בתשתיות, אנרגיה, נמלים, תקשורת, קמעונות ועוד. לאורך השנים היו להאצ'יסון השקעות נוספות בישראל. כיום שווי החברה הממוזגת בבורסה של הונג קונג מגיע לכ-25.4 מיליארד דולר אמריקאי.

הקושי לאפשר היתר שליטה להאצ'יסון בחברת תקשורת ישראלית (אף שבעבר הייתה בעלת שליטה בפרטנר) נובע מהתנגדות אמריקאית דווקא, בשל היותה חברה הקשורה לסין. בשנתיים האחרונות, להאצ'יסון לא הייתה השפעה על פרטנר ולא נציגות בדירקטוריון החברה.