לא רק נפט מהאמירויות: המלצה להקמת רציף דלק לעת חירום בנמל קצא"א באילת

במשרד האנרגיה ממליצים להקים רציף תזקיקים בשטח נמל קצא"א (קו צינור אסיה-אירופה) שבמפרץ אילת, כך נודע לגלובס. מדובר בהמלצה של מנהל אגף החירום והביטחון במשרד האנרגיה, עופר שושן, שסוכמה לאחר מבצע שומר חומות במאי השנה.
המטרה היא לאפשר בעיתות חירום לפרוק דלקים מזוקקים (למטוסים ומכוניות) שלא רק דרך הים התיכון - כפי שקורה כיום, אלא גם דרך ים סוף. המלצה זו נכללת תחת סעיף "לקחים אסטרטגיים מהמבצע שיש לקדם".

כשלב נוסף לפרויקט זה יושלם מקטע צינור של 65 ק"מ לשינוע הנפט המזוקק עד לאשקלון (מקטע שבין אילת לאזור שדה התעופה רמון).

גורם בענף מסביר לגלובס כי המלצה זו נובעת מכך שבמהלך המבצע, נמל קצא"א באשקלון פעל במשך כמה ימים בעצימות נמוכה עד כדי השבתה מלאה. האפשרות להסיט את הפעילות לנמל אחר, תבטל את התלות בדרום הים התיכון, אזור חשוף הרבה יותר לירי מעזה.

האתגרים הצפויים

למרות שההמלצה נובעת מטעמים ביטחוניים, לא מן הנמנע שהפרויקט יתקל בקשיים. מזה תקופה שמושמעת ביקורת ציבורית נוקבת כלפי החברה על עסקת רד-מד. העסקה, נזכיר, נחתמה בין קצא"א לחברה פרטית באיחוד האמירויות והיא כוללת שינוע נפט מהאמירויות, דרך אילת ואשקלון, לאירופה. לפי הנתונים שהוצגו, העסקה תגדיל משמעותית את היקף פעילות פריקת הנפט במפרץ אילת מ-5 אניות בשנה כיום לכ-70 בשנה.

לפני מספר חודשים עתרו לבג"ץ מספר ארגונים סביבתיים נגד העסקה, ולמתנגדים הצטרפו גם מספר שרים בממשלה כשהבולטת בניהם היא השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. בימים האחרונים אמר מנכ"ל ארגון אדם טבע ודין (בין הארגונים העותרים), כי הוא פועל במקביל לסגירה מלאה של קצא"א, באמצעות חקיקה, עליה עמלים יחד עם חברי כנסת.

בפאנל בוועידת האנרגיה בו נאמרו הדברים, השתתף גם יו"ר קצא"א, ארז כלפון. ייתכן שההמלצה להקמת נמל תזקיקים במפרץ אילת הביאה אותו להדגיש בדבריו את החשיבות הביטחונית של הפעילות בעיר הדרומית. "ללא קשר לעסקת מד-רד או עסקה אחרת. מדינת ישראל צריכה ותמשיך להזדקק לכניסת דלק ותזקיקים בשגרה ובחירום... צריך לזכור שמדינת ישראל לא יכולה להישען רק על נמל אחד בים התיכון והיא חייבת עוד נמל בים סוף".

 ארז כלפון, יו''ר קצא''א / צילום: קצא''א

מעבר להמלצה זו, בסיכום של משרד האנרגיה למבצע נכתב כי, "במהלך מבצע 'שומר החומות' ההפתעה הגדולה הייתה עוצמת הפרות הסדר בתוך ישראל והפגיעה במתקני התשתית של משק האנרגיה. יש לנתח ולבחון את ההיערכות והמענה של המשרד וחברות התשתית לאירועים אלו בתרחיש רב זירתי, כאשר משטרת ישראל לא יכולה לסייע".

מחסור בחומרי בעירה

בנוסף, עקב גיוס מילואים נרחב ללחימה במהלך מבצעים ביטחוניים, במשרד חוששים מפני מחסור במאבטחים של מתקני התשתיות וקוראים: "יש לחדש את הפנייה לפיקוד העורף לבחון מענה על ידי גדודי אבטחה יעודיים במילואים".

כן מתייחס הסיכום לפגיעה שהתקיימה במסגרת המבצע במיכל תזקיקים באשקלון. "מתוך האירוע אנו למדים כי כמות מלאי הקצף (חומר מעכב בעירה ג"ל) לא נותן מענה. יש לנתח את כמות מלאי הקצף הנדרש בכל מתקן תשתית לאור תרחיש הייחוס. יש לפנות לרשות הכבאות ולבחון את האפשרות שיחזיקו מלאי אסטרטגי עבור מתקני התשתית, אך הסבירות היא נמוכה".

בסיכום נכלל גם סעיף מעניין נוסף שנוגע לחוסר היכולת להסתיר פגיעה במתקנים תשתית. כך למשל תחת הסעיף "צנזורה", נכתב כי, "במהלך המבצע פנינו לצנזורה על מנת למנוע פרסום של הדממת אסדת תמר (פעילות הפקת הגז הטבעי הופסקה בהוראת שר האנרגיה, לזמן קצר), אך בשל נסיבות חיצוניות ההדממה פורסמה. יש לקחת בחשבון שבעולם גלובלי עם תקשורת בינלאומית ומציאות בה חברות בינלאומיות מחויבות לדיווחים שונים לא ניתן להסתמך על הצנזורה במצב חירום".

בצנזורה ביקשו לציין כי "נוכח החובה החוקית להוציא הודעה על הדממת האסדה, מאחר שמדובר בחברות ציבוריות שנסחרות בבורסה וחייבות בדיווח, סוכם בעצה אחת עם הפונים (משרד האנרגיה ג"ל) כי אין טעם בהטלת איפול צנזוראלי".

יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית" מסר בתגובה לדברים כי "התוכנית להקמת נמל תזקיקים באילת אינה חדשה כמתואר. היא הופיעה עוד בתכניתו של השר שטייניץ 'לקידום צמיחה במשק על רקע משבר הקורונה' מאוגוסט 2020, תוך השקעה משקית בגובה 260 מיליון שקל. תוכנית זו נתקלה בתגובה חריפה שלנו ושל ארגונים נוספים, מן הטעם הפשוט שיש להשקיע בתשתיות העתיד כפי שהכריזו האירופאים והאמריקאים באמצעות תוכניות החילוץ שלהם, ולא בתשתיות העבר שירדו לטמיון בתוך שנים לא רבות וישחיתו את כספי משלם המסים ההדיוט.

"אולי כדי לתת למהלך נופך משכנע, הוחלט לתבלו הפעם בשיקולי ביטחון. מביאים לנו עכשיו את מבצע 'שומר חומות' כטיעון ומייחסים את המהלך להמלצת מנהל אגף החירום והביטחון במשרד האנרגיה ממאי השנה. איש במשרד האנרגיה לא מזכיר את התוכנית המקורית לקדם זאת עוד לפני מבצע ושומרי חומותו, תוכנית שנבלמה תוך התנגדות חריפה, כאמור. חבל שמשרד האנרגיה ממשיך לאחז את עיני אזרחי ישראל ולהשליך את כספו לכיוונים לא מקיימים ולא עדכניים".

ד"ר יובל ארבל מארגון "צלול" מסר בתגובה לדברים כי "להגיד שיש רק נמל תזקיקים אחד בישראל זה שקר גס . יש שלושה: חיפה, אשדוד ואשקלון ויש, עדיין, שני בתי זיקוק. עוד 10 שנים נצטרך פחות, עוד 20 שנה לא נצטרך את רובם, כך שלהשקיע עכשיו בתשתיות לתזקיקים מאילת זה השקעה שלא תחזיר את עצמה. מישהו מופתע? זה הופיע עוד בתוכנית החילוץ המפורסמת של שטייניץ מאוגוסט 2020, בתקציב של 260 מיליון שקל".