יש פוטנציאל לצמיחה: הרפורמה הנדרשת בחברה החרדית

ישראל הולכת ומצטופפת. שיעורי הילודה בישראל הם הגבוהים בעולם המפותח, בהפרש עצום מן המדינות האחרות, והתחזיות הדמוגרפיות מצביעות על כך שבעוד כעשור ישראל תהפוך למדינה הצפופה ביותר בעולם המפותח. לגידול האוכלוסייה השלכות רבות על יוקר המחיה ועל רמת החיים ואיכות החיים. המחסור בקרקעות לבנייה באזורי הביקוש העיקריים הוא אחד הגורמים העיקריים לעלייה במחירי הדיור. ההשקעות בתשתית מפגרות אחרי קצב צמיחת האוכלוסייה, מה שמביא לצפיפות בכבישים, בחדרי המיון ובכיתות הלימוד.

כשדנים בשיעורי הילודה הגבוהים בישראל, הזרקור מופנה מיידית לחברה החרדית. אמנם גם שיעורי הילודה של שאר האוכלוסייה גבוהים בהשוואה בינלאומית (כ-2.2, 2.8 ו-4 ילדים לאישה בקרב היהודים החילונים, המסורתיים והדתיים בהתאמה, וכ-3.4 ילדים לאישה בקרב המוסלמים), אולם האוכלוסייה החרדית ניצבת מעל כולם עם שיעור ילודה של יותר מ-7 ילדים לאישה. יותר מכך, בעוד ששיעור הילודה של האזרחים המוסלמים נמצא בירידה מתמשכת עקב הגידול ברמת החיים ובהשכלת הנשים, שיעור הילודה של החרדים גבוה במידה ניכרת מזה שהיה לפני ארבעה עשורים.

שיעורי הילודה הגבוהים של החברה החרדית מביאים לגידול בחלקם באוכלוסייה. כיום האזרחים החרדים מהווים כ-13% מאוכלוסיית המדינה, וחלקם צפוי לגדול עד כדי שליש בשנת 2065. אילו הם היו משתלבים בכלכלה בדומה לשאר האוכלוסייה, לא היה הגידול בחלקם מהווה בעיה כלכלית. אולם שיעורי התעסוקה שלהם (בעיקר הגברים) נמוכים בהרבה מאלה של שאר האוכלוסייה, ושכרם נמוך בהרבה מהממוצע, מה שמעיד על פריון עבודה נמוך.

השכלה שאינה מוכוונת לשוק העבודה

הגורם העיקרי לכך שהחברה החרדית אינה משתלבת בשוק העבודה בהתאם לחלקה באוכלוסייה הוא השכלתה, שאינה מכווינה אותם לשוק העבודה. החינוך החרדי מתנהל כמערכת נפרדת, והפיקוח של משרד החינוך עליה רופף למדי. ספציפית, ילדים חרדים (במיוחד הבנים) לומדים חשבון ברמה בסיסית בלבד, ומרביתם אינם לומדים כלל אנגלית ומדעים, תחומים שהופכים לחשובים יותר ויותר בשוק העבודה המודרני.

רק כ-20% מהבנות וכ-4% מהבנים בחברה החרדית זכאים לתעודת בגרות. אלה מתוכם שמנסים להשתלב בהשכלה הגבוהה נתקלים בקושי רב להשלים את הפערים המצטברים בהשכלה הבסיסית. המדינה משקיעה עשרות מיליונים בסיוע לאוכלוסייה החרדית להתקבל וללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, ואכן מספר האזרחים החרדים שפונים ללימודים אקדמיים גדל יותר מכפליים בעשור האחרון (לגידול זה אחראיות בעיקר הנשים). אולם יותר ממחצית הנשים החרדיות וכשלושה רבעים מהגברים החרדים נושרים מהלימודים. הנשירה ממסלול הלימודים האקדמי נובעת בחלקה מהפערים הקשים לגישור בהשכלה הבסיסית, אך גם מכך שחלק ניכר מהסטודנטים החרדים הם כבר בעלי משפחות.

השילוב של הגידול הטבעי במספר החרדים ושיעורי הנשירה הגבוהים שלהם מהלימודים האקדמיים מביא לכך ששיעור בעלי תואר אקדמי מכלל הגברים החרדים לא השתנה כמעט בעשורים האחרונים. גם אלה מבין החרדים, שהשלימו את לימודיהם האקדמיים והשתלבו בשוק העבודה, מגיעים לשכר נמוך בהרבה מזה של מקביליהם באוכלוסייה הלא-חרדית. יותר ממחצית מהנשים החרדיות שקיבלו תואר אקדמי לאחרונה למדו חינוך והכשרה להוראה, ותחום זה היה הנפוץ ביותר גם בקרב הגברים החרדים. סביר להניח שמרביתם עוסקים לאחר מכן בהוראה, תחום שאינו מוביל לשכר גבוה.

התאמה לעולם המודרני, בלי קיצורים

מקובל לחשוב שההייטק הוא העתיד של שוק העבודה, ואכן נרשם גידול משמעותי במספר הסטודנטים להנדסה ומחשבים. אולם לא כל בוגרי הנדסה ומחשבים מתאימים לעבודה בהייטק. הדבר תלוי גם באיכות ההשכלה שרכשו. הדבר נכון ביתר שאת לגבי הגברים מהחברה החרדית, ששיעור תעסוקתם בהייטק נמוך בהרבה מזה של הגברים היהודים הלא-חרדים. גם פער ההכנסות בין החרדים והלא-חרדים המועסקים בהייטק גדול מאד.

המסקנה היא שלמרות כל המאמצים והמשאבים המושקעים בכך, היכולת לגשר על פערי השכלה הבסיסיים של החברה החרדית (בעיקר הגברים) מוגבלת למדי. ומכאן נובע שהיכולת שלהם להשתלב בצורה מלאה בשוק העבודה דורשת התאמה של תוכנית הלימודים במערכת החינוך החרדית לדרישות של שוק העבודה המודרני. אין קיצורי דרך. כל מי שמציע דרכים עוקפות כאלה ואחרות זורה חול בעיני הציבור.

השתלבות של החברה החרדית בכלכלה מהווה פוטנציאל אדיר לכלכלת ישראל, היות שמדובר במשאב אנושי גדול ואיכותי שמנוצל בצורה חלקית מאד. מצד שני, חוסר היכולת לשלב את החרדים בצורה מלאה בכלכלה יעיק מאד על המשק הישראלי בעתיד עקב הגידול במשקלם באוכלוסייה. אם ישראל חפצה להמשיך ולהשתייך לעולם המפותח בדורות הבאים, אין מנוס מרפורמה משמעותית במערכת החינוך החרדית, על מנת שתכין את בוגריה לדרישות שוק העבודה.

המחבר הוא סגן נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי ומנהל המחלקה לכלכלת סביבה וניהול באוניברסיטה העברית. הנתונים המובאים במאמר נלקחו ברובם הגדול מפרסומים קודמים של מוסד שורש