למרות הצמיחה המהירה של מגזר ההייטק בישראל - הגידול המואץ בהכנסות, בשווי החברות, במספר העובדים החדשים ובמסים הזורמים לקופת המדינה - ההשקעה של המדינה, כמו גם של חברות ההייטק הישראליות והבינלאומיות בפריפריה, כשלה, וגם היום 53% מחברות ההייטק הישראליות ממוקמות בתל אביב; כך עולה ממחקר חדש של הכנסת שפורסם לקראת ועדת הכלכלה שיוחדה הבוקר (ב') לדיון בדבר הגדלת התעסוקה בתחום ההייטק בפריפריה.
המחקר מציג את כישלונן של תוכניות שבעבר הוגדרו על-ידי משרד הכלכלה ורשות החדשנות כתוכניות דגל - כמו תמרוץ חברות הייטק לפעילות בבאר שבע שנכשלה או תוכנית "שמים את הפריפריה במרכז" של השר לשעבר אלי כהן שמעולם לא התרוממה.
"היו כמה הצלחות בפרפריה, כמו הגעת אינטל לקריית גת או הפיכתה של יוקנעם למרכז פעילות חשוב, אבל קריית גת ויוקנעם כבר מזמן אינן פריפריה", אמר יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון.
624 מיליון שקל שירדו לטמיון בבאר שבע
אחד הכישלונות הגדולים שמציגה מחלקת המחקר בכנסת נוגע לתמרוץ חברות הייטק לפעול בפריפריה, הוא במה שכונה "תקציב מסלול 15", במסגרתו קיבלו החברות סבסוד משכורות בתמורה להקמת מרכז פיתוח בבאר שבע והעסקת עובדים מקומיים.
במסגרת הפרויקט, שהחל את פעילותו ב-2010 והגיע לשיא ב-2014, הוענקו 624 מיליון שקל - או בממוצע 2 מיליון שקל לעובד- לרשימה מצומצמת של חברות גדולות שהקימו מרכזי פיתוח בבאר שבע: ECI, שגייסה את החלק הארי של הסכום - 354 מיליון שקל, לצד חברות נוספות כמו רד, אודיוקודס ו-EMC.
התוכנית, כך חושף המחקר, נגנזה כבר לפני שנתיים. לגלובס נודע כי "לקוחותיה" צמצמו את פעילותן במקום, או לכל הפחות לא הגדילו את נוכחותן בפריפריה, למרות ההון הרב שגייסו מהמדינה. ECI, למשל, סגרה את פעילותה בדרום; רד ואודיוקודס לא הרחיבו את פעילות מרכזי הפיתוח שלהן, וכיום הן מעסיקות פחות ממאה עובדים כל אחת; ואילו EMC, חברת ההייטק הבינלאומית היחידה שניגשה לתוכנית, הפחיתה באופן משמעותי את מספר מהנדסי הפיתוח העוסקים במו"פ והפכה אותו למעין מרכז "אוף שור" - כלומר מרכז תוכנה שמחקר ופיתוח של מוצרים חדשים אינם נמצאים בליבתו.
"סבסוד חברות לממן משכורות של עובדי פריפריה מביא בטווח הארוך להפיכת הפעילות לכזו המאפיינת מרכזי אוף שור", אומר לגלובס גורם בכיר המעורה בפרטי התוכנית. "חברות מחליטות להקים מרכז תוכנה בבאר שבע, במקום בהודו או באוקראינה, אבל לא לכך התכוון המשורר. במקור ביקש משרד הכלכלה לעודד פעילות הייטק - כלומר מחקר ופיתוח במלוא מובן המילה - אבל לצערנו זה לא קרה".
אחת הבעיות ממנה סבל הפרויקט הייתה ניסיון הנפל לעודד עובדים מהמרכז להעתיק את מגוריהם לדרום. מאחר שהתוכנית סבסדה אך ורק עובדים מאזור הדרום, החברות התקשו באיתור כוח-אדם מתאים, וגם בקשותיהן להרחיב את גבולות סבסוד העובדים עד קריית גת ואשקלון לא התקבלה.
לאחר גניזת התוכנית, החליטו ברשות החדשנות להקים תוכנית דומה תחת השם "עידוד הקמת שלוחות מו"פ בפריפריה", במסגרתה החברה אינה מקבלת סבסוד משכורות אלא תמיכה כוללת בהיקף של 50%-70% של הוצאות המו"פ, כל עוד מרבית העובדים מתגוררים באזור.
התוכנית עובדת מול אשכולות של רשויות מקומיות, וגם היא עד כה לא זכתה לביקוש גדול מדי מצד החברות, אשר חוששות ממחסור בטאלנטים בפריפריה ובעידן הקורונה מעודדות עבודה מהבית. עד כה ניגשה למסלול רק חברה אחת שזכתה בו בסופו של דבר: חברת DSPG, שקיבלה מענק של 6 מיליון שקל בלבד בשנה שעברה.
שמים את הפריפריה בצד
אחת הטענות של מרכז המחקר של הכנסת, ובעקבותיה גם של יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון, היא שתוכנית "שמים את הפריפריה במרכז" של שר הכלכלה הקודם אלי כהן לא יצאה אל הפועל.
אחד ההסברים לכך הוא שרשות החדשנות לא תוקצבה כראוי, ושמשרד האוצר או הכלכלה מעולם לא העביר לה תקציב ייעודי לתוכנית זו. "ברשות החדשנות לא מכירים את התוכנית", טען ח"כ ביטון במהלך הדיון.
ברשות החדשנות הודפים את הטענות וטוענים כי לאחר ההכרזה, התוכנית מעולם לא יצאה אל הפועל ולא תוכללה על-ידי גורמי הממשלה. "מאז ההודעה לעיתונות שיצאה בנושא, לא הייתה פעילות ממשלתית מסונכרנת מולנו בנושא 'שמים את הפריפריה במרכז'", נמסר מרשות החדשנות. "הרשות מפעילה כמה יוזמות מוצלחות בפריפריה, בהן הקמת שלוחות מו"פ של חברות גדולות בגליל והשקת שלוש חממות יזמות בכרמיאל, בירוחם ובבני שמעון (בסמוך לרהט)".
בעבר פעלו חממות במודל שבו יזמים מתומרצים לעבוד במשך שנתיים מהפריפריה, אך לאחר מכן רובם היו עוברים למרכז. החממות החדשות של רשות החדשנות מתבססות על יזמים מקומיים בלבד, ורובן מאמצות התמחות בכלכלות המקומיות, כמו פודטק או קנאביס.
על-פי נתוני הכנסת, בשנת 2018 התרכזו 53% מחברות ההייטק בתל אביב, 24% בשאר אזור המרכז, 8% בירושלים, 7% בחיפה, 6% בצפון ו- 3% בלבד בדרום. ההשקעה של רשות החדשנות בפריפריה לא קטנה עם השנים, אך גם לא גדלה: באופן עקבי, בין השנים 2010 ועד 2019, נשמר שיעור ההשקעה בה סביב שליש (קיים קיטון ב- 2020 אך זאת משום הגידול החד-פעמי בתקציב לצורך פיצוי חברות שנפגעו ממשבר הקורונה, א"ג).
הפתרון: טאלנטים ועוד טאלנטים
בדיון בכנסת דובר על הבעיה, אך לא הוצגו הסיבות לכשילון תוכניות העבר. על-מנת ללמוד מלקחי העבר יש להימנע בעתיד מסבסוד משכורות עובדים, כיוון שחברות ההייטק נוטות להעביר יותר ויותר משרות במרכזי מו"פ בפריפריה למשרות אוף שור על חשבון מחקר ופיתוח; יש לפתור את העבודה מול ריבוי הרשויות המקומיות בפריפריה ולרכז אותן אל מול אשכולות של מועצות מקומיות, כפי שהדבר נעשה כיום בפארק התעשייה בר-לב; יש להשקיע ביזמי הייטק מקומיים המתגוררים בפריפריה במקום למשוך עובדים מהמרכז; ויש להשקיע ישירות במיזמים לחינוך צעירים ונוער, כיוון שהמרכיב החשוב ביותר בגאוגרפיה הוא פיתוח טאלנט.
אחד המיזמים המוצלחים המדגימים זאת הוא פרויקט הקמת מרכזי החינוך למדעים של מכון ויצמן בדרום. בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים "בלבד" בנתיבות ובערד, מעודד המכון לימודי מדעים, מתמטיקה ופיזיקה בקרב תלמידי כיתות י' עד י"ב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
