על העיוורון: סיכוני האקלים אינם מנוהלים - ויהיו לכך השלכות

משבר האקלים גורם שינויים ויוצר אתגרים עצומים בשוקי ההון. עיקר הדיון מתמקד בהיקפי המימון הנדרשים למימון "פרויקטים ירוקים" ותהליכי "מעבר" להפחתת פליטות וזיהומים, לצד התמודדות עם הסיכונים לעתידן של חברות "חומות" מזהמות.

כך נותרות מחוץ לפוקוס מרבית החברות במשק, הנמצאות בטווח שבין הירוק לחום, אך עלולות להתמודד עם סיכוני אקלים מהותיים לפעילותן כבר בטווח הקצר והבינוני. כתוצאה מכך, סיכוני האקלים בחברות אלה אינם מתומחרים כיום על ידי המשקיעים.

דוח תקדימי באירופה

בראש הסקטורים שאינם מזהמים ישירות, אך עלול לספוג הפסדים כבדים בעתיד מאירועי אקלים, נמצא הסקטור הפיננסי, הכולל את הבנקים, חברות הביטוח וגופים מוסדיים. לכן, מעניינים במיוחד הממצאים שהוצגו בדוח תקדימי שפרסם בשבוע שעבר הבנק המרכזי האירופי (ה-ECB). הדוח סוקר את היערכות 112 הבנקים הגדולים באירופה, בעלי נכסים בהיקף 24 טריליון אירו, בתחום ניהול סיכוני אקלים וסביבה.

כרקע לדוח, בנובמבר 2020 ה-ECB פרסם 13 עקרונות לניהול נאות של סיכוני אקלים וסביבה, הנוגעים לאסטרטגיה העסקית, תהליכי העמדת האשראי, ניהול הסיכונים והממשל התאגידי, ודרש מהבנקים לבצע הערכה עצמית לגבי עמידתם בהם.

הדוח שפורסם מציג ממצאים עגומים ומטרידים, הנובעים מהערכות אלה. לדעת ה-ECB, שום בנק אינו עומד בדרישות ואפילו אינו מתקרב לכך. רובם נמצאים בשלבים ראשוניים בלבד של פיתוח יכולות בתחום.

כל הבנקים שנבחנו מעריכים שלסיכוני האקלים והסביבה תהיה השפעה מהותית על פרופיל הסיכונים שלהם בשלוש עד חמש השנים הקרובות, ועל ביצועיהם כבר בטווח הזמן הקצר עד הבינוני. למרות זאת, רק בנקים בודדים השכילו לשלב סיכונים אלה באסטרטגיות העסקיות ובפרופיל הסיכון שלהם, בעוד שלמרביתם אין תוכניות קונקרטיות כיצד לעשות זאת.

  

דוח ה-ECB מציין כי חלק מהבנקים אומנם התחילו למדוד את השפעת סיכוני האקלים על תיקי האשראי שלהם, ואת עמידתם ביעדים הגלובליים להפחתת פליטות. זאת, בעיקר כדי לצמצם חשיפות להפסדים מ"תהליכי מעבר" לכלכלה ירוקה והפחתת זיהומים. ואולם, אלה צעדים ראשוניים ובסיסיים בלבד.

בפרט, בדוח צוין שלבנקים באירופה ישנן "נקודות עיוורון" רבות לגבי סיכונים אקלימיים פיזיים, הנובעים מהשפעות פגעי מזג האוויר ותהליכים נלווים. על רקע תוצאות הסקירה קרא ה-ECB לבנקים לשפר בדחיפות את אופן ההתמודדות עם סיכוני האקלים.

לדעתנו מלמדים ממצאים אלה על פער עצום ומדאיג במיוחד, בין עוצמת סיכוני האקלים והסביבה, ובין היעדר פעולה קונקרטית להתמודדות מולם, במיוחד כאשר מדובר בבנקים המתוחכמים והגדולים בעולם, המתמחים בניהול סיכונים ומחזיקים במשאבי עתק לשם כך.

אתגרים עצומים

האתגר בהתמודדות עם סיכוני האקלים בסקטור הבנקאי גדול במיוחד, בין היתר בשל הקושי למדוד כבר כיום השפעות תהליכים שצפויים להתרחש על פני ציר זמן ארוך במיוחד בתהליכי העמדת אשראי וניהול הסיכונים.

המחשה לאתגר ניתן לראות בסוגיית אופן שילוב סיכוני האקלים במסגרת הקצאת ההון הרגולטורי, תחת כללי באזל III, תהליך שנמצא כיום בחיתוליו. לאחר התלבטויות ודיונים, גישת ועדת באזל הינה שסיכוני האקלים ניתנים לטיפול תחת מסגרות הלימות ההון הקיימות, אך נדרשת עבודה משמעותית כדי לחבר סיכונים אלה לניהול החשיפות בבנקים, בעיקר לסיכוני האשראי, ולהעריכם באופן מהימן.

הקושי נובע ממיעוט הנתונים הנוגעים לסיכוני האקלים ומהקושי בחיזוי לתקופות זמן ארוכות, בעוד שמדידת סיכוני האשראי לצורכי הלימות הון נעשית לאופק זמן של שנה בלבד.

אתגר משמעותי נוסף שעלול ליצור השפעות על דרישות ההון נוגע לשילוב הסיכונים האקלימיים השונים במבחני הקיצון הפיקוחיים, שנועדו להעריך את עמידות הבנקים למשברים קשים. כישלון במבחני הקיצון עלול להוביל לדרישות הון מוגברות נוספות, לצד דרישות לשיפור תהליכים בניהול הסיכונים ובבקרות.

הבנק המרכזי בבריטניה היה הראשון לבצע מבחני קיצון אקלימיים לבנקים הבריטיים, מוקדם יותר השנה. גם מפקחים נוספים, בעיקר באירופה, צפויים לעשות כן בעתיד הקרוב.

במקביל למפקחים המקומיים, ישנה התקדמות ועלייה במודעות ובדרישות גם ברמה הגלובלית. ועדת באזל פרסמה החודש 18 עקרונות מנחים לניהול הסיכונים הפיננסיים הקשורים לסיכוני אקלים. עקרונות אלה עשויים להפוך בקרוב לדרישות מקיפות חדשות מטעם המפקחים על הבנקים, ולהגביר את הלחץ על הבנקים להיערך.

במבט לישראל, לפני כחודש התבטא המפקח על הבנקים שעד הרבעון השלישי של 2022 תתקיים הסדרה בנושאי ניהול סיכוני אקלים וסביבה - שיכלול אסדרת תיאבון לסיכון ומדיניות ניטור ובקרה - ושבעתיד הנושא ישולב במבחני הקיצון.

השלכות למשקיעים

להערכתנו, הבנקים בעולם צפויים להתמודד עם אתגרים משמעותיים בתחום סיכוני האקלים והסביבה בשנים הקרובות. בנקים שלא ייערכו כיאות עלולים לחוות שילוב בין עלייה בדרישות ההון הרגולטוריות כנגד סיכוני אקלים ובין ספיגת הפסדים מהתממשות הסיכונים. השילוב עלול להקטין את התשואה להון שיניבו אותם בנקים בעתיד, ובהתאם - לפגוע מהותית במחירי מניותיהם.

שנית, הלחץ הרגולטורי והסיכונים המתהווים צפויים להאיץ את התאמת תיאבון הסיכונים ותהליכי חיתום האשראי בבנקים לסיכוני האקלים.

לכן, חברות מזהמות או כאלה החשופות לסיכוני אקלים פיזיים, צפויות להיתקל בצמצום בהיצע האשראי הבנקאי ובעליות מחירים. לצד מגמת ה-ESG המתעצמת בשוקי ההון, שתיצור אפקטים דומים בשוקי האג"ח, עלול להיווצר מחסור במקורות מימון לחברות אלה כבר בשנים הקרובות.

למרות הסיכונים המתהווים, לדעתנו חברות ריאליות רבות אינן נערכות מספיק בתחום. די לקרוא את מדיניות ה-ESG של חברות ציבוריות, הממוקדות בסיסמאות עקרוניות בתחומים החברתיים ושל ממשל תאגידי, ודוחקות לפינה את הסיכונים הסביבתיים בפעילותן.

לכן, לדעתנו ראוי שחברות תשקענה בגיבוש מדיניות ותוכניות מוסדרות להפחתת סיכונים סביבתיים בפעילותן, לצד הצבת יעדים מאתגרים לעתיד להפחתת זיהומים ופליטות. שילוב יעדים אלה בתוכניות המימון, והמכשירים הפיננסיים שבהם החברות משתמשות, כגון הלוואות ואג"ח צמודות למדדי קיימות מבוססי יעדים סביבתיים, יאפשר לחברות אלה לגייס מימון ייעודי לתהליכי מעבר והפחתת זיהומים, בהיקפים מוגדלים ובעלויות מופחתות.

הכותבים  הם מנכ"ל ומנהלת בחברת הייעוץ הפיננסי Complex. הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בניירות ערך או מכשירים, לרבות אלה המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם