המדינה מנסה לסגור את הפערים: משרד המשפטים רוצה לשנות את חוקי המשחק ברשת

ישנם פערים עמוקים מאוד בין עולם המשפט והחקיקה במדינת ישראל לבין היבטי הטכנולוגיה והחדשנות. העולם מתפתח במהירות והטכנולוגיה מביאה בשורות לעולם בשימוש היומי שלנו, אבל אין התייחסות ראויה לקדמה הזו בחוק ובמשפט. את הבעיה הזו מבקש שר המשפטים גדעון סער לפתור - כשהקים את ועדת דוידי בראשות מנכ"ל משרדו, ערן דוידי. אז האם בקרוב יהיה למי לפנות כשברשת החברתית יחליטו לחסום את החשבון שלנו באופן שרירותי? ומי יהיה אחראי לדליפת מידע אישי ופרסומו ברחבי הרשת? 

■ חוסר אונים מול פרסומים אנונימיים ברשתות | אבישי גרינצייג, פרשנות

גורם בוועדה סיפר לגלובס על הצעדים הראשונים שהוועדה צפויה להכריע בהם. ראשית, מהלך שנעשה כבר בגרמניה - לבצע תיקוני חקיקה במספר חוקים שכבר קיימים ולהחיל אותם גם על המרחב הדיגיטלי. לפי שעה, הכוונה היא לבצע תיקון בחוק לשון הרע, בחוק למניעת הטרדה מאיימת ועוד.

עוד בראש סדרי העדיפויות, בוועדה מעוניינים לטפל בבעיית האנונימיות ברשת. "כיום יש יכולת לכל אחד לכתוב משהו ברשת ולא חלים עליו חוקים וכללים שחלים על גופים עיתונאיים או ארגונים", טען הגורם. "אנחנו מעוניינים לטפל בזה. עדיין מוקדם להגיד איך בדיוק - אבל נבחנת חובה לחברות הטכנולוגיה לספק אמצעי זיהוי כזה או אחר למשתמשים אנונימיים".

המטרה: לקדם החלטות מיידית

לצד זאת, הגורם סיפר שבוועדה רוצים לחייב את ענקיות התקשורת והטכנולוגיה לתת שירות לקוחות בישראל: "הכוונה ליצור מנגנון שיהיה למי לפנות, עם מי לדבר ולהחיל עליהם את החובה להקים מרכזי שירות בארץ. עוד יוזמה שנבחנת בוועדה היא "חוק הפייסבוק" שעלה בעבר בכנסת. "הרעיון הוא לחייב את החברות להסיר חומרים פוגעניים ברשת", הסביר. "אנחנו לא מדברים על האם לעשות את זה, אלא על מה ואיך לייצר את המנגנון". 

הוועדה, ששמה המלא הוא הוועדה להתאמת המשפט לאתגרי החדשנות והאצת הטכנולוגיה, נפגשה לראשונה לפני כחודש. בין היתר, לוקחים בה חלק משרד התקשורת, רשות החדשנות, מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, הרשות להגנת הפרטיות ועוד. בוועדה חברים גם שלושה נציגים מומחים: ד"ר קירה רדינסקי, ד"ר מתן גוטמן וד"ר לירז מרגלית. 

ראשית, הוועדה סקרה את מה שנעשה בנושא עד עכשיו (ועדת בייניש, ועדת ארבל ו-ועדת נהון). לצד זאת, בוועדה בדקו גם פעולות שנעשו ברחבי העולם: חוקים שנחקקו בנושא וכאלו שנמצאים בהליכי חקיקה, או מהלכים שונים שמנסים לקדם.

יו"ר הוועדה דוידי הצביע על ההבדלים בין הוועדות שהיו עד עכשיו, לבין הוועדה הנוכחית. לטענתו, הוועדות הקודמות היו בנושאים נקודתיים, כשהוועדה הנוכחית תפעל כך שבכל פעם שיגיעו למסקנה או המלצה רלוונטית - יפעלו מיד לקדם חקיקה או החלטת ממשלה. "בסופה של כל עבודה ולאחר שיגיעו להמלצה, נקדם באופן מיידי את ההחלטה במשרד הרלוונטי בממשלה", הסביר דוידי. "העובדה שישנם גופים ממשלתיים רלוונטיים שלוקחים חלק בעבודת הוועדה, חוסכת את העבודה הפוליטית לאחר מכן".

  

שאלה מרכזית שהוועדה תצטרך להתייחס אליה, היא מה יקרה במצב בו ענקיות הטכנולוגיה לא יהיו מעוניינות לשתף פעולה עם החלטות הוועדה. על פי מקורות יודעי דבר, הכוונה היא לקדם הקמה של פורום בינלאומי שיקבל ביחד החלטות בנושאים מסוימים. בתקווה, מהלך כזה ימנע מענקיות הטכנולוגיה להתנגד להחלטות שיתקבלו.

הוועדה צפויה להיפגש בכל שלושה שבועות, כשהפגישה הקרובה תהיה בשבוע הראשון של דצמבר. כבר במהלך הפגישה הקרובה, חברי הוועדה צפויים לעלות נושאים קונקרטיים לדיון או פעולה. כל הדיונים של הוועדה יהיו פתוחים לקהל הרחב, גם בשידור חי וגם לאחר מכן בהקלטה.

עוד על הכוונת: מאגרי מידע ובטיחות ילדים

לצד המהלכים המוגדרים ככאלו בעלי עדיפות גבוהה, ישנם צעדים נוספים שחברי הוועדה יאלצו לתת עליהם את הדעת בהמשך הדרך. הנושא הראשון, שמעסיק את העולם הטכנולוגי בשנים האחרונות הוא מידת האחריות של הרשתות החברתיות וענקיות הטכנולוגיה לבטיחותם של הילדים בזירות השונות.

נושא נוסף בו יצטרכו לעסוק, וכזה שעלה לכותרות בשבועות האחרונים, הוא חברות המחזיקות מאגרי מידע ענקיים עם נתונים על מיליוני אנשים ומשתמשים. הכוונה היא לבחון את הרגולציה או החקיקה שתחייב את אותן חברות לעמוד בסטנדרטים מחמירים יותר של אבטחת מידע. באחרונה התפרסמו נתונים רבים של משתמשי אטרף, שירות היכרויות לקהילה הגאה, בין היתר, נחשפו פרטים אישיים ורגישים אודות המשתמשים.

נקודה נוספת, שמומחי פרטיות מדגישים במיוחד - היא הצורך לאמץ את התקנות של האיחוד האירופי בנוגע להגנת מידע של משתמשים (GDPR). לטענת המומחים, תקנה נוספת שצריך לקדם היא "הזכות להישכח". הכוונה היא שכל משתמש יוכל לפנות לכל חברה שאוספת עליו פרטים ומידע, ולבקש שימחקו את כל מה שנאסף עליו.

יוזמה להקמת בית משפט לענייני טכנולוגיה

בין היוזמות שהוועדה להתאמת המשפט לאתגרי החדשנות והטכנולוגיה תצטרך להכריע בהן, נמצאת הצעתו של עו"ד דן חי, יו"ר הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין, להקים בית משפט לענייני טכנולוגיה.

"מדובר במחלקה בבית משפט מחוזי, כמו שיש בית משפט כלכלי - כך יהיה בית משפט טכנולוגי", מסביר חי. "תיקים שעוסקים בעולם הטכנולוגי ינווטו אליו, מעתירות בעולמות של רשתות חברתיות ועד סייבר. בפועל, בית המשפט יעסוק בתחומים אזרחיים וגם פליליים".

לטענתו, המהלך יבטיח ששופטים יכירו את התחום לעומק. בתור מי שעומד בראש משרד עורכי דין המתמחה בדיני טכנולוגיה, סייבר והגנת הפרטיות, חי מספר על מצבים בעייתיים: "זה לא נעים להגיד אבל רוב השופטים שמגיעים אליהם היום, מרגישים כמה הם לא באמת מבינים את התחום". 

מדוע צריך דווקא בית משפט לענייני טכנולוגיה? יש מלא נושאים חשובים
"מדובר בתחום בזינוק קדימה, בכל העולם יש כל מיני הליכים מורכבים ששומעים עליהם. כל ההליכים באירופה נגד מטא (לשעבר פייסבוק) וגוגל, לדוגמה. אנחנו צריכים שופטים שמבינים ומכירים את התחום. עולמות הטכנולוגיה זה תחום שכדאי להיערך אליו, והוא תחום מאוד מורכב משפטית. החקיקה כאן בעולם הולכת ומתחדשת כל הזמן". היתרון כאן ברור לדבריו, "גם שופטים שיכירו את התחום ויעברו השתלמויות בתחום, ויכירו את החוקים בארץ ובעולם - כך שההחלטות יהיו רלוונטיות ולא יגיעו למצבים האבסורדים שקורים".