חדשות לא טובות על רקע בהלת האומיקרון: ייתכן שיעילות התרופה של מרק לקורונה עומדת על 30% ולא 50%

ככל שמופיעים וריאנטים לקורונה אשר עלולים לגבור חלקית על החיסון, כך מופנית תשומת הלב של הקהילה הרפואית עוד יותר מבעבר לפתרון התרופתי. בחודשים האחרונים פורסמו תוצאות משלושה ניסויים בתרופות שעשויות להיות מאוד משמעותיות לקורונה, אבל ייתכן שאחת מהן היא פחות מבטיחה ממה שהיה נראה.

התרופות הנמצאות במוקד תשומת הלב הן תרופה אנטי ויראלית של פייזר הניתנת בבליעה, שנמצאה כמפחיתה את הסיכון להתדרדרות לאשפוז ב-89%; תרופה אנטי ויראלית של מרק הניתנת בבליעה ומפחיתה את הסיכון לאשפוז ב-50%, ונוגדנים הניתנים בזריקה של חברת אסטרהזנקה, אשר יכולים למנוע התפתחות של תחלואה בקרב מי שאינם יכולים להתחסן או אינם מצליחים לפתח תגובה חיסונית חזקה. יעילות הנוגדן כאמצעי למניעת המחלה היא 83%. שלוש התרופות הללו מצטרפות לתרופות מבוססות נוגדנים שנועדו למנוע התדרדרות למחלה קשה, מבית החברות ריג'נרון, אלי לילי ו-GSK.

לגבי הנוגדנים, הם פותחו נגד וריאנטים ותיקים, ולכן לא ידוע מה תהיה היעילות שלהם נגד וריאנט חדש. לעומת זאת, התרופות של פייזר ומרק אמורות להיות אדישות לווריאנט ולכן הן עוררו תקווה רבה. התרופה של מרק מלכתחילה הייתה נראית יעילה פחות מזו של פייזר (אם כי קשה לדעת זאת בוודאות בלי ניסוי שמשווה את שתיהן ראש בראש בפרוטוקול זהה), אבל בעולם של כושר יצור מוגבל, התקווה הייתה כי ניתן יהיה להשתמש בשתיהן.

אבל במהלך סוף השבוע האחרון, מרק פרסמה תוצאות חדשות, מניתוח מלא של ניסוי שלב III שלה. לעומת ניתוח הביניים, שבו נמצאה התרופה יעילה ב-50% (7.3% מהמטופלים בתרופה אושפזו, לעומת 14.1% מהמטופלים בתרופת דמה) הפעם היעילות היחסית הייתה 30% (6.8% מול 9.7%). זה עדיין הבדל משמעותי, אבל לא כזה שמשנה את התמונה לגבי המחלה.

עדיין לא ברור מה גרם להבדל, אבל בניסוי קטן יחסית כמו זה שערכה מרק, התוצאה הראשונה, או השנייה, יכלו להיות מושפעות מאוד ממקריות. אפשרות אחת היא כי החלק השני של הניסוי כלל יותר נבדקים מחלימים או מחוסנים, ואצלם לא היה הבדל בין טיפול לאי טיפול. הנוגדנים שאיתם הגיעו מהבית נתנו כל מה שכבר אפשר היה לקבל באמצעות נוגדנים, אך חלק מן המחוסנים או המחלימים מגיעים למצב של מחלה קשה בכל זאת, ואולי עבורם הטיפול הזה היה פחות יעיל.