המס על כלים חד-פעמיים אושר ע"י ועדת הכספים. אלה השינויים בו

ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום (ג') את הצו המתוקן המטיל מס על כלים חד-פעמיים, כחודש לאחר שנכנס לתוקפו. המס החדש, שמטרתו להפחית את צריכתם של המוצרים המזיקים לסביבה, מכפיל את מחירם של הכלים החד-פעמיים הנמכרים לצרכנים, ונקבע לפי משקל הפלסטיק בכלים.

בצו המקורי בוצעו שני שינויים משמעותיים: המס המוטל על כוסות נייר המצופות פלסטיק וכבדות יותר במשקלן מכוסות פלסטיק דקות, תוקן כך שהמס בין שני המוצרים יהיה זהה. בנוסף, לעניין מוצרי פלסטיק שמיועדים לשימוש רב-פעמי אבל עוביים נמוך מהעובי שנקבע בצו, נקבע מנגנון שיאפשר ליצרנים וליבואנים לבקש להכיר בהם ככלים רב-פעמיים, שיהיו פטורים ממס.

"הנתון המחריד: ענף החד"פ צמח ב-50% ב-4 שנים", אמר הבוקר ח"כ אלכס קושניר, יו"ר ועדת הכספים. "הישראלים התמכרו לחד"פים, ואומדן הנזקים הוא בלתי נתפס. אני רוצה לומר בצורה ברורה - המס הזה על כלים חד-פעמיים הולך לשמור על הטבע שלנו, על הסביבה שלנו ועל הבריאות של כולנו, כולל הילדים שלנו והילדים של הילדים שלנו. אני גאה בכך שאנחנו מובילים מדיניות סביבתית".

לפי ההסכמות שהושגו, יופחת מס קנייה על כלי נייר בעלי שכבת פלסטיק, כך שמס הקנייה לכלים אלה יעמוד על 3.30 שקלים לקילו, לעומת 11 שקל ליתר הכלים. לפי המשרד להגנת הסביבה, מדובר בהשוואה של המס על הכלים החד-פעמיים העשויים נייר מצופה פלסטיק לזה המוטל כעת על כוסות פלסטיק דקות בעלות תכולת משקה דומה אך משקלן נמוך יותר. זאת, מפני ששתי הכוסות גורמות לנזק סביבתי דומה. כוסות נייר שאין בהן כלל תכולת פלסטיק, לא ימוסו כלל.

ח"כ ד"ר אלון טל אמר על כך כי "כוס שיש בה ציפוי פלסטיק יותר קשה להפריד ולמחזר. אנחנו יודעים מבדיקות שהכוסות האלה נשארות לנצח. מטרת החוק היא שינוי התנהגות. בעולם הבינו שהתלות למשל בקשים היא מיותרת. למה לתת הקלות בתחום הזה לנייר? איך אנחנו משנים את ההרגלים? במסגרת ההקלות, המס יהיה נמוך יותר ולא יעודד שינוי הרגלים. אנחנו צריכים גם לעשות יותר כדי לעודד עסקים לאפשר שימוש בכוס רב-פעמית שהצרכנים מביאים מהבית".

את עמדתו של המשרד להגנת הסביבה הציגו בדיון יובל לסטר, סמנכ"ל בכיר לתכנון, מדיניות ואסטרטגיה; ואביטל עשת, מנהלת תחום כלכלה במשרד.

ארגון הסביבה "אדם, טבע ודין" הביע התנגדות להפחתת המס על כוסות הנייר מצופות הפלסטיק, ולכך שכוסות נייר שאינן מצופות פלסטיק לא ימוסו כלל, מאחר שגם אלה דורשות משאבי ייצור רבים וגורמות לזיהום סביבה לא מבוטל. לדברי עו"ד מירב עבאדי מהארגון, "עמדתנו היא שכדי להוביל לשינוי בהתנהגות הציבור, מחיר הכלים החד-פעמיים צריך להיות מוכפל. זאת בהתבסס על סקר שנעשה על-ידי המשרד להגנת הסביבה ואשר הובילו לאופן חישוב המס. ככל שהמיסוי על הכלים העשויים נייר יביא גם הוא להכפלת המחיר, הרי שעל פניו מטרת הצו תוגשם. אך מעבר לכך חשוב להבטיח שלא תיווצר מוטיבציה לעבור ממוצרים חד-פעמיים העשויים פלסטיק למוצרים חד-פעמיים העשויים מחומרים אחר, שפגיעתם בסביבה חמורה לא פחות".

כך יוכרו כלי פלסטיק ככלים רב-פעמיים

תיקון נוסף נוגע לכלי פלסטיק המיועדים לשימוש רב-פעמי. בשל הטלת המס על כלים לפי עוביים, נכנסו למעגל המיסוי גם כלים דקים המיועדים לשימוש חוזר. כדי לפתור זאת, יוכלו יבואנים ויצרנים לפנות בבקשה למשרד להגנת הסביבה להכיר בכלים רב-פעמיים שאינם מוגדרים תחת העובי בצו, כאשר הקריטריונים הקיימים במכון התקנים לבטיחות כלי מזון, ישמשו כקריטריונים בסיסיים.

ספי העובי לבקשות יהיו: כוס, צלחת, צלחת הגשה וקערה - 1 מ"מ; מזלג, סכין, כף וכפית -0.6 מ"מ; קשית -0.5 מ"מ. כלומר, החל מסף של חצי מהעובי שנקבע בתקנות, יוכלו לפנות בבקשות לקבוע שמדובר בכלים רב-פעמיים ומכוח כך לבקש פטור ממס. האישור הסופי ליבואנים יינתן תוך 30 יום, ואישור מקדמי יינתן תוך 7 ימים מרגע הגשת הבקשה.

בתי החולים ביקשו בדיון להחריגם מהצו, מאחר שבתקופת הקורונה חלקם עברו לשימוש מוגבר בכלים חד-פעמיים והפסיקו את השימוש בכלים הרב-פעמיים, עד כדי השבתת המטבח בחלקם. לפי נציג משרד האוצר, תוספות התקציב שנתנו בתקופת הקורונה לבתי החולים כוללות גם את העלייה בשימוש בכלים החד-פעמיים.

משפחה של 5 נפשות: 6,130 שח על חד"פ בשנה

היקף הצריכה הביתית של כלי פלסטיק חד-פעמיים בישראל הוא גבוה במיוחד: 7.5 ק"ג לנפש בשנה - פי 5 מהצריכה הביתית באירופה. ההוצאה הביתית על כלים חד-פעמיים בישראל נאמדת בכ-1.3 מיליארד שקל בשנה, והיא עולה בהתמדה בכל שנה והוכפלה בתוך עשור.

כמה עולה לציבור הבחירה לאכול בכלים חד-פעמיים? לפי בדיקת ארגון "אדם, טבע ודין", משפחה בת חמש נפשות הבוחרת לאכול רק בכלים חד-פעמיים, מוציאה בשנה סכום של משכורת חודשית, כ-6,130 שקל, וזה עוד לפני עליית מחירי הכלים החד-פעמיים שנובעת מהמס על כלים אלה.

מאידך, משפחה בת חמש נפשות שתבחר לאכול בכלי זכוכית, ויהיו לה הוצאות הצטיידות בכלים רב-פעמיים כולל פחת על כלים שנשברים, כמו גם הוצאות בגין השטיפה של הכלים, כולל חימום המים, סבון הכלים והסקוטש - תהיה בעלת הוצאות של 1,213 שקל בשנה.

במחקר שנערך עבור המשרד להגנת הסביבה ואפיין את רגישות הביקוש למחירי כלים חד-פעמיים, נמצא כי הטלת מס באופן שיביא להכפלת המחיר לצרכן הסופי צפויה להפחית את הצריכה בכ-40%. באיחוד האירופי אסרו לחלוטין שימוש בסוגים רבים של כלי פלסטיק חד-פעמיים.

בניגוד לגישה האירופית, בישראל בשלב זה הוחלט שלא לאסור את השימוש בכלים חד-פעמיים, אלא לכוון התנהגות באמצעות מהלך כלכלי. לפי המשרד להגנת הסביבה, הטלת המס מאפשרת שינוי התנהגות באופן גמיש, תוך שמירה על מרחב בחירה וחלופות אפשריות, כמו כלים רב-פעמיים.

בנוסף, הטלת מס על רכישת רכיבים מזהמים עולה בקנה אחד עם עקרון "המזהם משלם", כך שמי שבוחר לצרוך כלים חד-פעמיים, יישא בעלות של הנזק הסביבתי באופן פרופורציונלי להיקף הצריכה שלו.

ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, סיפר בדיון בוועדה על הנזק הנגרם לטבע בשל ההתמכרות האנושית לשימוש בכלים חד-פעמיים המזיקים לסביבה. לדבריו, "אנחנו העיר הראשונה שהעבירה חוק עזר שאוסר כניסה של חד"פ לחופים. ראינו מה עוצמת הנזק האמיתי של שימוש בכלים חד-פעמיים בשטח. ראיתי איך דולפין מת כתוצאה מאכילת פלסטיק, והדברים נכונים גם לחיות המדבר. זה ערך שעומד בפני עצמו. אנחנו לא יכולים יותר להתגולל עם טונות של מוצרים חד-פעמיים בטבע. הפעולה הזו נכונה. יש כמויות אדירות של זוהמה בים, בעיקר מכלים חד-פעמיים".

כדי לעודד את הציבור להשתמש בכלים רב-פעמיים, משרדי האוצר והגנת הסביבה יחל בפעולות הסברה ותמיכה תקציבית ברשויות המקומיות. בין היתר, בקרוב יופץ קול קורא בהיקף של 50 מיליון שקל לניטור הלכלוך במרחב הציבורי, ותוכניות למניעת השלכה של פסולת במרחב הציבורי, ותתוקצב הקמה של מתקנים לשטיפת כלים בגנים הלאומיים של רשות הטבע והגנים. בנוסף, יופץ קול קורא לרכישת מדיחי כלים למוסדות חינוך ולבתי חולים אשר בהם עדיין אין מדיחים.