המפתח שיכניס את חברות הביומד הישראליות לנאסד"ק

בשנה האחרונה התקשו חברות ביומד ישראליות להיכנס לנאסד"ק בהנפקות שאינן דרך מיזוג עם SPAC, והסיבה לכך היא קשרים חלשים עם משקיעי קרנות "קדם הנפקה" (Crossover), שהפכו דומיננטיות בשנים האחרונות. לאחרונה, נראה שנפתחה דלת אחורית שתיצור הזדמנויות חדשות לישראליות. 

הבעיה של החברות הישראליות

משקיעי Crossover יוצרים את הגשר שבין חברות פרטיות לשוק, ולמעשה הם נותנים להן את הגושפנקה שצריכים משקיעים שאינם מומחים בתחום הביומד - הן מבחינת איכות המדע של אותה חברה והן מבחינת סיכויי ההצלחה שלה. בשנים האחרונות, הנפקה בתחום מדעי החיים שיוצאת לדרך ללא השקעת Crossover שמקדימה אותה כמעט אינה יכולה להצליח.

מהצד השני, חברות ביומד מגלות שצורכי ההון הם גדולים כבר בשלב הניסויים בבעלי חיים ואין להן ברירה אלא ללכת לבורסה כדי לגייס את הסכומים הגדולים הדרושים. "השוק הפרטי לא יכול לתמוך בזה. ואכן היום תעשייתה הפארמה אחראית ל-40% מההנפקות בבורסה", הסביר לנו בעבר ד"ר פיני אורבך, ראש תחום הפארמה בארקין החזקות.

ההתעלמות של קרנות Crossover אמריקאיות מהחברות הישראליות מורידה בתורה גם את התיאבון של משקיעי הון סיכון בשלבים המוקדמים בחברות הללו. המגמה הזאת מונעת מחברות להיפגש עם סכומים גדולים אפילו בסבבים הראשונים שלהן. זה לא אומר בהכרח שהחברות הישראליות אינן איכותיות, אלא שמשקיעי Crossover בדרך כלל אינם מכירים אותן היטב, וכך כל שרשרת הערך שלהן נופלת.

המגמה הזאת יוצרת מעגל היזון שלילי. היא משפיעה בסופו של דבר על איכות החברות, כי אם הן אינן מצליחות לגייס הון משמעותי בתחילת הדרך, אין להן סיכוי להיבנות כחברות תחרותיות. הדברים האלה נכונים לחברות שאינן בתחום הבריאות הדיגיטלית - אלה יכולות להוכיח עצמן במהירות רבה ועם הון נמוך בהרבה. לגבי השאר, אם המצב הנוכחי יימשך, תעשיית הביומד בישראל עלולה להתייבש. בתנאים כאלה, אין טעם להקים חברות שאפתניות מהסוג שיכול לעשות פריצות דרך גדולות אבל גם חייב סכומים גבוהים. 

הדרך לצאת מהפלונטר

מהלכים שהתרחשו לאחרונה עשויים לסמן את הפתרון לפלונטר. לפני כמה שבועות הודיעו החברות כלל ביוטכנולוגיה, IBF ו-CBG של וינסנט צ'ינגוויז על גיוס של 126.5 מיליון דולר לחברת ה-SPAC "קקטוס 1". בשיחה עם גלובס, אמר מנכ"ל כלל ביוטכנולוגיה, עופר גונן, ש"לא במקרה קראנו לו קקטוס 1", כלומר, הוא רמז שאם הפעילות הזאת תצליח, עשויים להצטרף אליה בהמשך קקטוסים נוספים.

הצלחת המהלך הזה תלויה בשני גורמים. ראשית, ההצלחה תלויה בכך שקקטוס תמצא חברה משכנעת להתמזג איתה, כך שמשקיעי ה-SPAC ישמרו על ההשקעה שלהם בתוך החברה. והגורם השני הוא מצב הספאקים באופן כללי. בחודש האחרון התחום הזה חטף כמה מכות, לאחר שהתברר שחברות שהתמזגו לספאקים לא סיפקו את הסחורה. עם זאת, יש מי שאומר שהשוק עבר את המהמורה הזאת ומתחיל להתאושש. 

במקביל, זמן קצר לפני גיוס קקטוס 1, הודיעה חברת ארקין החזקות על גיוס של קרן Crossover בהיקף של 270 מיליון דולר, שתשקיע בחברות לפני הנפקה. ארקין לא ציינה במיוחד שתשקיע בחברות ישראליות, אולם רוב משקיעיה ישראלים, ולא נראה שאמורה להיות לה הטיה נגד חברות מקומיות.

גונן אומר שהוא רואה אפשרות לשיתוף פעולה בין הקרן של ארקין לספאק של כלל ביוטכנולוגיה. כרגע יש מחסור בישראל של חברות פורצות דרך שבאמת יכולות להתאים להתמזג ל-SPAC לפי שווי של מיליארד דולר, והתקווה היא שאם תהיה קרן Crossover ישראלית, יהיה קל יותר לחברות האלה להיבנות. 

תפקיד שוק ההון המקומי

בינתיים, כמה חברות בכל זאת הצליחו להתמזג - NRX, שמייסדיה אמריקאים והיא נסחרת כעת לפי שווי של 544 מיליון דולר, כשישית ממחיר השיא שיוחס לה במסגרת המיזוג; אלפא תאו, שהטכנולוגיה שלה נראית יוצאת דופן, וב-SPAC שאליו היא אמורה להתמזג, לפי שווי של מיליארד דולר, יש משקיעה ישראלית אחת, ווליו בייס; וחברת ממיק, שאמורה להתמזג ל-SPAC בשם Medtech Acquisition Corp לפי שווי של מיליארד דולר. יו"ר ממיק, מוריס פרה, שכבר מכר חברת רובוטיקה במאות מיליוני דולרים ומשמש מנכ"ל של חברת אינסייטק, מוביל את ממיק למיזוג ל-SPAC לפי 2 מיליארד דולר.

אבל אלה יוצאות הדופן המעידות על הכלל. אם אכן ייווצר מסלול שבו חברה ישראלית טובה באופן יוצא דופן יכולה לקבל השקעה מקרן Crossover ישראלית וללכת ל-SPAC ייעודי לישראל, הרי שלמשחק עשויות להגיע גם קרנות המעוניינות בהשקעה בשלב המוקדם יותר. אולי קרנות כמו ארקין וכלל ביוטכנולוגיה בעצמן יהיו בעלות תיאבון רב יותר להשקעות מהסוג הזה, בידיעה שיש להן מוצא לשוק. כמובן, אם המודל יצליח, קרנות ישראליות רבות יותר ירצו לשחזר אותו, וגם האמריקאים אולי יפסיקו לפסול חברות ישראליות.

גם לשוק ההון המקומי יש תפקיד במקרה הזה. הוא יכול לעזור לחברות ישראליות להיבנות כך שקרן Crossover תרצה להשקיע בהן, או להיות המוצא לחברות שיקבלו השקעה מקרנות פרטיות, אבל בסופו של דבר לא יצמחו להיות החברות המתאימות למסלול של נאסד"ק.

ההנחה שאכן ייווצר מסלול ישיר כזה לחברות ישראליות לנאסד"ק ושבעקבותיו יתפתח שוק מקומי שיוכל לייצר באופן קבוע חברות איכותיות היא אופטימית, ורלוונטית בתנאי שתנאי השוק הבסיסיים יישארו כפי שהם: סביבת ריבית שתמשיך לתגמל את מודל ה- SPAC; קבלת חברות בשלבים מוקדמים, אחרי שקיבלו גושפנקה ממשקיעי Crossover; והעדר חסמים נוספים שימנעו מחברות ישראליות בתחום פיתוח התרופות לקום ולשגשג כאן.