הפרויקט הנבחר: מה היה הצורך של הלקוח, באילו אתגרים נתקלתם במהלך העבודה וכיצד התגברתם עליהם?
יום אחד היא באה אליי ואמרה לי: ״תקשיבי, שנים אני חולמת על משהו, אבל אני יודעת שזה בלתי אפשרי״, והוסיפה בעצב: ״כולם אומרים לי שזה לא הגיוני ולא יקרה לעולם, כולם הפחידו אותי עד שהפסקתי לחלום״.
ובביישנות עם ניצוץ של תקווה בעיניים אמרה: ״לכן הגעתי אלייך כי אני יודעת שאת - להבדיל מכולם - חושבת מחוץ לקופסה וכולי תקווה שתביני אותי ותצליחי להגשים לי את החלום. יש לנו גג של בית ישן קיים ואנחנו מתכננים לבנות מעליו בית חדש. זה מה שיש... אין לנו חלקת אדמה פרטית, רק גג. אבל אני חלמתי כל חיי לחיות בארמון", המשיכה וסיפרה, "כמו אלה שרואים בווינה. זה החלום שלי. לא יודעת איך את תעשי את זה, אבל אני מאמינה בך וביכולות שלך״.
עניתי לה במשפט קצר: ״ יש לך חלום, הגעת אליי, אגשים אותו".
קראתי לפרויקט ״הארמון הלבן". הדבר המעניין בו הוא שנבנה, כאמור, על גג של קוטג' קיים מאוד ישן. וכאן טמון אתגר גדול: איך מקימים ארמון מעל גג של בית ישן בשכונה צפופה, שיבלוט ויהיה שונה מהסביבה.
צילום: אלעד גונן
התחלתי לתכנן לה את ארמון חלומותיה, עם כל האלמנטים המזוהים מארמונות אירופה - העמודים, חצאי עמודים, קרניזים מסביב לבית ומבחוץ, מסגרות על הקירות, מסגרות ועמודים לחלונות מבחוץ. את הכל צבענו בלבן עם שבירת צבע עדינה ברהיטים, למשל כחול נייבי. השתמשנו בזהב בגופי התאורה על מנת להוסיף יוקרה על יוקרה; ובפרקט בקומת החדרים, שתורם לתחושת הנעימות ומעניק חום לחלל הלבן.
לארמון החדש לא היו חצר או גינה, לכן היה בו צורך בתקרה ישרה - כדי שאפשר יהיה לשים מעליה גינה ופנטהאוז. זאת להבדיל מתקרת הבית הישן עם הפרשי המפלסים. הדבר יצר חלל כפול במפלס הכניסה - שחייב אותי לחשוב כיצד מקררים ומחממים את החלל הגדול הכפול הזה עם החלונות הענקיים.
מאחר וב"ארמון הלבן" מתגוררים זוג עם בנם וקיימת מגבלה של גובה בחדרי השינה, הוחלט להציב מערכת מיזוג עילית ולא מרכזית.
צילום: אלעד גונן
מתוך הערכים של פוג'יטסו, איזה מהם באים לידי ביטוי בסגנון העיצובי וכיצד?
So quiet. עם החלל הכפול במפלס הכניסה והחלונות הגדולים, ובהיותו בנוי בתוך שכונה צפופה, היה חשוב לי לשמור על שקט בתוך הבית וגם על טמפרטורה נוחה. לכן הוזמנו לפרויקט חלונות מגרמניה בתקן אירופאי - שגם יעניקו את מראה ארמונות אירופה וגם ידאגו לבידוד תרמי-אקוסטי מעולה. ביחד עם חיפוי קירות מבודד מבחוץ, הצלחנו לבודד את ה״ארמון הלבן״ ולשמור בתוכו על שקט, על אווירה נעימה ועל טמפרטורה נוחה. גם שאר חומרי הגמר (חוץ ופנים) והריהוט הגיעו בייבוא אישי מחו״ל בליווי ובחירות שלי.
מה הייחודיות שלך כאדריכלית ומה הסגנון שאתם מזוהה איתו וכיצד הם באים לידי ביטוי בפרויקט?
במקצוע שלי אני מזוהה כ״מתכננת הארמונות״, לא רק בגלל עוצמת הווילות שאני עובדת עליהן, אלה גם בגלל העיצוב הקלאסי היוקרתי של החזיתות - חוץ ופנים - המלאות בפרטים קטנים ואמנות יחודית שעושה את ההבדל. לא משנה אם התכנון בסגנון רנסנסי או של ארמון שיצא מלב אוסטריה, או וילה יוקרתית בטוסקנה (לה נדרשים חומרים וצבעים אחרים לגמרי), אני מומחית לפרטים הקטנים והולכת עם הסגנון הנבחר עד הסוף בלי פשרות ובלי פחד. ״אומץ״ זו מילת המפתח - ויש לי הרבה ממנו.
צילום: אלעד גונן