מהאייפון ועד הרכב החדש: תמשיכו לחכות חודשים, ובקרוב כנראה גם תשלמו יותר

ממוצרי מזון, דרך מכשירי חשמל ועד מכוניות ודירות - הצרכנים חווים גלי עליות מחירים ומחסור במלאים שנובעים בין השאר מבעיות בשרשרת האספקה. בשרשרת הזאת כיום, כמעט כל חוליה היא החוליה החלשה. בקצה אחד של השרשרת נמצאות התייקרויות בחומרי גלם בסיסיים כמו ברזל, באמצע - זינוק בחוליית מחירי התובלה הימית, ולבסוף בעיות בנמלי ישראל שגורמות לניפוח נוסף של העלות הסופית לצרכן.

שרשרת האספקה הייתה רופפת וחסרת יציבות עוד לפני פרוץ הקורונה, אלא שהמגפה והשפעתה ההרסנית על התעשייה בעולם הפכה את המצב לקשה הרבה יותר. תחילה, הקורונה הביאה להשבתה של "המפעל של העולם", סין, ועקב כך לחוסרים במלאים שונים. לאחר ההתאוששות בסין, החל הקרב על מכולות התובלה, שאין מספיק מהן כדי להוביל בזמן את כל הסחורות שמוזמנות ברחבי העולם. חלק מהמפעלים בעולם כבר חזרו לתפוקה שהייתה להם לפני המשבר, אבל זה עדיין לא מספיק כדי להדביק את הפערים שנוצרו.

הקורונה היא המקור המרכזי לרבים מהקשיים בשרשרת האספקה, שיוצרים חוסרים במלאים שונים. אלא שהמגפה השפיעה על השוק בתנועת מלקחיים - לא רק ירידה בהיצע אלא גם עלייה בביקושים מצד הצרכנים.

כל אותם ביקושים סמויים שלא התממשו בעת שהתחלואה השתוללה, כמו למשל קניית דירות או חופשות, מתממשים כיום ומרחיבים עוד יותר את הפער בין ההיצע לביקוש. בענפים אחרים, כמו מוצרי חשמל וריהוט, הביקושים כבר עלו בקורונה, ולא באופן סמוי, כשהסגרים גרמו לכולם להיות יותר בבית ולרצות לשדרג אותו, בזמן שחסכו כסף על חופשות בחו"ל, למשל, שלא יצאו לפועל.

מצד אחד, עליות המחירים מביאות לגידול בהכנסות המדינה ממסים. מאידך, מעבר להשפעות השליליות הברורות של האינפלציה, המדינה גם מוצפת בפניות לסיוע כלכלי מצד ארגוני הענפים השונים שנפגעים מהמצב.

אז איך נראה המשבר בשרשראות האספקה, ואיך הוא משפיע על ארבעה תחומים מרכזיים בחיינו - מזון, נדל"ן, רכב, מוצרי צריכה ותעשיית המחשבים והטלפונים הסלולריים.

מוצרי צריכה - מתכוננים לעלייה דרמטית בינואר

למעט מטענים כלליים כמו מתכות ועץ, מרבית השינוע הימי של סחורות ברחבי העולם נעשה באמצעות אניות מכולות. המחיר הממוצע של המכולות זינק כמעט פי חמישה לעומת המצב של לפני הקורונה. אם מכולה עלתה בממוצע פחות מ-2,000 דולר בנובמבר 2019, הרי שהיא הגיעה לשיא של יותר מ-10,000 דולר לפני חודשים אחדים. מאז חלה ירידה מתונה לכ-9,000 דולר למכולה - עדיין סכום גבוה מאוד ביחד למה שהיה נהוג במשך שנים. העלייה במחירים משפיעה כמעט על כל מוצר שמגיע לארץ, מבגדים, צעצועים, ריהוט, מוצרי חשמל ורבים נוספים.

אם לא די בכך, יבואנים מזהירים שבינואר תהיה התייקרות דרמטית בגלל עליית מחירי השינוע. הסכמי התובלה הם שנתיים, ולכן המחירים שעלו באמצע השנה האחרונה פחות השפיעו על המחירים. בינואר ההסכמים נפתחים, והמחירים של השינוע עלולים לזנק פי כמה. למשל, למכורה מתאילנד, שבעבר דרשו עבורה 3,000 דולר, דורשים כעת 18 אלף - פי שישה.

מנהל אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, נתנאל היימן, מעריך שבסופו של דבר השוק יאזן את עצמו, אבל קשה לנבא בתוך כמה זמן זה יקרה: "ראינו באחרונה התחלה של איזון במחירי התובלה, אבל שוב הם חזרו להתעדכן כלפי מעלה אחרי שכבר חשבנו שהמצב משתפר".

נקודת אור של אופטימיות זהירה נעוצה בעובדה שחברות הספנות מתחילות להצטייד בימים אלה בספינות חדשות, אחרי קיפאון בשוק לאורך משבר הקורונה. "אני מקבל דיווחים על הצטיידות במלאי של ספינות, אבל זה לוקח זמן", הוסיף היימן. "מה שכן, הרווחים הגבוהים של חברות הספנות מייצרים תמריץ להיכנס לשוק מצד כל החברות ולכן הן מגדילות השקעות. נקווה שזה יביא לאפקט מאזן, כי הרווחים הגבוהים של הספנות יוצרים תמריץ שיכול לחלחל לשוק, בתקווה שלא ניכנס שוב לגלי תחלואה".

נדל"ן - פרויקטים נתקעים בגלל מחסור בחומרי גלם

בשנה האחרונה. המדד, שמשפיע ישירות על התייקרויות מחירי הדיור, מורכב מסל הרכיבים הנדרשים לבנייה. הזינוק הדרמטי ביותר הוא במחירי הברזל, שהאמירו ב-44% בתוך שנה באופן כמעט חסר תקדים. עוד נרשמו במדד התייקרויות של 8.8% בחיפוי וריצוף, 8.2% באינסטלציה, 8% בשכירת ציוד ורכב, 2.5% בבטון ועוד.

"זו תופעה קשה, אנחנו מקבלים שיחות מקבלנים שתקועים בפרויקטים בגלל עליות מחירים שאי אפשר לעמוד בהן", סיפר ניר ינושבסקי, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ. "מדובר באפקט הפרפר לכל אורך שרשרת האספקה. מספיק שמישהו בסין התעטש במפעל לייצור שבבים כדי שיהיה מחסור בכל העולם. אותו הדבר בבנייה - אם נסגר מפעל לייצור פלדה בארצות הברית, מתחילה שרשרת של שיבושים. כמעט כל הציוד לבנייה בישראל מיובא מחוץ לארץ וייקח הרבה זמן לתקן את זה".

כיום, בפרויקטים של המדינה, מחירי הדירות צמודים למדד תשומות הבנייה. לדוגמה, אם הוסכם לבנות פרויקט ב-10 מיליון שקל והמדד התייקר ב-5% עד גמר הבנייה, ישולם לקבלן 10.5 מיליון שקל.

"זה נהיה אירוע מטורף", הסביר ינושבסקי. "ישנה הקפאה מאוד קשה על קבלנים, קבלן מתחייב בלי מדד, ואז נקלע למדד כל כך גבוה שהוא לא יוכל להחזיר את העלויות. אנחנו לא יודעים אם זה סיפור שעוד חצי שנה יהיה מאחורינו או שימשיך איתנו הלאה".

מזון: בעיות בכל העולם - אבל במיוחד בישראל 

ההתייקרויות במזון נוגעות כמעט לכל חוליות שרשרת האספקה, התייקרות חומרי גלם, עליית מחירי השינוע והעומסים בנמלים. בשרשרת המזון, העלויות הכוללות של תבואות ומוצרי גרעינים הן פעמים רבות החוליה הראשונה ממנה נגזרים המחירים למוצרי קמח ודגנים, ובהמשך לבשר, חלב וביצים.

רוב ההתייקרויות הן בעיות גלובליות, אלא שבמקרה של המזון, התחנה הבעייתית היא דווקא בישראל, או ליתר דיוק בנמלים. לפי איגוד יבואני התבואות, הנזק למשק בשנת 2020, עקב חוסר היעילות בנמלים בפריקת תבואות ומוצרי גרעינים, עמד על כ-200 מיליון שקל. לאור התייקרות מחירי התובלה הימית והתארכות משכי ההמתנה בנמלים, הנזק השנה צפוי להיות יותר מכפול. "כל משפחה ישראלית משלמת השנה מאות שקלים על חוסר יעילות הנמלים", מסבירים היבואנים.

"ברבעון האחרון נמל אשדוד, שבר ככל הנראה, שיא שלילי: 16% היענות של ידיים פורקות, לפריקת אניות התבואה והגרעינים", הזכירו היבואנים, על רקע דיון שהתקיים בוועדת הכלכלה בנושא. יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון, ביקש נתונים על מצב התורים בכניסה לנמלים, על כך השיב נציג משרד התחבורה שבכל העולם זו בעיה, אך יש שיפור, שכן לפני כמה חודשים היו 60 אניות בהמתנה, חלקן מעל חודש ימים, והבוקר ישנן 38 אניות.

האבסורד הוא שגם יבואנים המביאים תבואה לדרום הארץ, מייבאים אותה לנמל חיפה, העמוס במיוחד. לאחר מכן התבואה משונעת במשאיות דרומה. למרות שמרבית מטעני התבואות מיועדת לדרום ישראל - בשנת 2021 נפרקו באשדוד פחות מחמישית ממטען התבואות שהגיע לארץ.

רכב: זמן המתנה לקבלת רכב: בין 3 חודשים לשנה ויותר

מי שעקב אחרי מודעות הפרסום של עולם הרכב בחודש האחרון נתקל בגימיק חדש: הבטחה למסירת הרכב ללקוח בינואר 2022. לא מבצעים, לא הנחות, לא הבטחה לחידושים, אלא פשוט מועד מסירה קרוב. הסיבה היא שרכב חדש במועד אספקה סביר הפך להיות מצרך נדיר, אפילו במחיר מלא.

זמני ההמתנה לדגמים פופולריים בשוק הרכב הישראלי נעים בין 3-4 חודשים ל-8-9 חודשים, ואפילו שנה, אם מדובר בדגם מבוקש במיוחד.

כל שוק הרכב העולמי, והישראלי בתוכו, סובל משיבושים לוגיסטיים ומלאים נמוכים, שמקורם בטלטלה שעברה הכלכלה העולמית. הנימוק הידוע ביותר לשיבוש באספקת הרכב הוא המחסור בשבבים, שנובע בחלקו מהשינויים בהרגלי העבודה, בחלקו משיבושים בייצור של יצרני השבבים עצמם ובחלקו מהגישה המתנשאת של יצרני הרכב, שבמשך שנים התייחסו ליצרנים כאל ספקים זוטרים.

ליבואנים בישראל אין הרבה מה לעשות בנידון. במשך שנים הם הרגילו את יצרני הרכב שלהם לתת לשוק הישראלי מחירים מהנמוכים בעולם בנימוק שישראל היא "מקרה מיוחד" בשל המיסוי הגבוה. כיום, כאשר היצרנים יכולים לקבל מחירים גבוהים בכל מקום בעולם, ישראל שוקעת לתחתית סולם העדיפויות. כתוצאה מכך נוצר מחסור קשה בשוק המשומשות, בליווי עליית מחירים, ואפילו חברות הליסינג הכל יכולות, שבעבר הכתיבו את חוקי המשחק בשוק, משוועות כיום לכלי רכב ודוחות לקוחות חדשים. הבעיות הללו יסתיימו במקודם או במאוחר, אבל קרוב לוודאי שהשוק יתייצב על רמת מחירים גבוהה משמעותית משהייתה לפני משבר הקורונה.

דובי בן גדליהו

סלולר ומחשבים: עיכובים באספקה בגלל מחסור בשבבים

מתמודדים עם חוסרים משמעותיים שפוגעים בהמשך התנהלותם התקינה. משתמשים ולקוחות ברחבי העולם מדווחים על המתנה רבה מדי ואיחורים באספקת המוצרים. המחסור החמור בשבבים הוביל להאטה משמעותיות באספקה של סמארטפונים, קונסולות משחקים ולפטופים ברחבי העולם בשנה האחרונה. בחודש שעבר, כפי שפורסם בגלובס, מפעילים ומשווקים בישראל דיווחו על התארכות זמני ההמתנה למכשירי הסלולר: לדוגמה - כדי לרכוש אייפון 13 חדש, תאלצו לחכות חודש ואפילו ויותר.

למעשה, היו פה תנועות הפוכות: מצד אחד החוסר בשבבים גדל, ומצד שני התפתחה צמיחה בביקושים למוצרים דיגיטליים עקב מגפת הקורונה, מתוך העובדה שאנשים שהו בבתים ונאלצו לעבוד מחוץ למשרד. מה שברור - התוצאה המיידית של המשבר היא עלייה במחירים.

לפי שעה, אין צפי לסיום המשבר, ולכן חוסר הוודאות בתחום הוא משמעותי. לא רק מוצרי אלקטרוניקה (כדוגמת טלפונים חכמים), גם חברות בתחומים שונים, כמו רפואה ועוד, מדווחים על ירידות במכירות עקב החוסר בשוק.

החברות עצמן מנסות לשבור את הראש איך לפתור את הבעיה. חברת TSMC הטיוואנית אחראית לבדה על ייצור של 92% מהשבבים המתקדמים ביותר, המיוצרים בתהליך של 5 ננו מטר. אבל החברה לא באמת מצליחה להתמודד עם הפער הגדול הזה. חברות נוספות כמו סמסונג וסוני התחילו לחשוב על כל מיני פתרונות, כמו ייצור עבור אחרים או שיתופי פעולה רלוונטיים. אינטל לדוגמה, מייצרת כרגע לעצמה - אבל בטווח הארוך הם מתכננים שני מפעלים חדשים שייצרו שבבים לחברות חיצוניות.

נבו טרבלסי