לפני שנה, על רקע הצבת יעדי ייצור חשמל בהיקף של 30% מאנרגיות מתחדשות בשנת 2030, תוקן חוק התכנון והבנייה כך שהוא יקל על הליך התקנת פאנלים סולאריים על גגות בניינים משותפים. במסגרת התקנה של מערכות שכאלה נמכר החשמל שמופק מאנרגיית השמש למדינה תמורת 48 אגורות לקילוואט שעה, ובדרך זו מגדיל את היקף ייצור החשמל מאנרגיית שמש.
כחלק מהתיקון הוחלט בין היתר להוריד את רף ההסכמה להצבת מערכות שכאלה מ-100% לשני שלישים.
אלא שמבדיקת הפורום הישראלי לאנרגיה, בראשות ח"כ לשעבר יעל כהן-פארן, בשנה שחלפה מאז התיקון לחוק לא חובר ולו בניין משותף אחד למערכות סולאריות, דבר שמעלה סימני שאלה באשר ליעילותו של התיקון שנחקק. בחברת החשמל אישרו שאכן לא התקבלה אצלם בשנה האחרונה אף בקשת חיבור למערכות סולאריות בבניינים משותפים.
יעל כהן־פארן, יו''ר הפורום הישראלי לאנרגיה / צילום: המחנה הציוני
מבדיקת גלובס הסיבה הישירה לכך היא חוסר היתכנות כלכלית מחד, ו"כאב ראש" לא קטן מנגד שכרוך בהתעסקות מול דיירים. נסביר: בצד ההוצאות קיימת העלות של הקמת מערכת סולארית לגג בבניין משותף שנעה סביב 60-70 אלף שקל. מנגד, צד ההכנסות איננו גדול במיוחד. ראשית, בבניינים משותפים רבים קיימות מערכות פעילות על הגג כמו דודי שמש ומזגנים, שאינן משאירות הרבה מקום לפאנלים סולאריים. את דודי השמש אמנם ניתן לפרק ולהמירם במערכת הסולארית, אך רבים מתקשים לנתק מערכות קיימות שעובדות.
ניתן להזיז את הדוודים ממקומם ולרכז אותם בפינה מסוימת על הגג, דבר שמגדיל את השטח הפנוי, אך הדבר כרוך בהוצאה מסוימת. נוסף על כך, בצד ההכנסות, חשוב לזכור שככל שיש יותר דיירים בבניין, כך ה"רווח" מתחלק בין יותר אנשים.
הכנסה שנתית של 8,160 שקל
כדי להסביר כמה כסף עשוי להתקבל ממיזם שכזה ביצענו את החישוב הבא. על שטח פנוי של 100 מ"ר ניתן להציב מערכת סולארית שתייצר 10 קילוואט שעה בממוצע. בחישוב שמרני של נתון זה מול 1,700 שעות אור בשנה, ובמחיר של 48 אגורות לקילוואט שעה, מתקבלת הכנסה שנתית של 8,160 שקל. בבניין ישן סטנדרטי שיש בו תשע דירות, ההכנסה השנתית של כל בעל דירה תעמוד על 906 שקל, ולפי חודש - הכנסה של 75 שקל. נזכיר כי הכנסה פנויה שכזו תתקבל רק אחרי כיסוי ההוצאה הראשונית של התקנת המערכת, קרי אחרי שש-שמונה שנים.
ליאור בן ארי פינצ’בסקי, בעלי חברת פרינרג’י שפועלת בתחום ההתקנות הסולאריות, מסביר כי המורכבות מחד והתמריץ הכלכלי הנמוך מנגד, הם החסמים בהתקנת מערכות סולאריות בבניינים משותפים. "האתגר בבניין משותף אינו קשור לחברת החשמל. בבניין משותף מלכתחילה הגג שלו פחות פנוי, בניגוד לגגות של לולים או סככות לדוגמה. ככל שהשטח הפנוי קטן יותר, הנטו למערכת סולארית קטן יותר, בטח פר דייר. ויש גם את הזמן והמאמץ מול המשפחות או הוועד. אנחנו מקבלים פה ושם פניות, אבל זה לא מתקדם, בעיקר משתי הסיבות הללו".
נטע ריף מחברת סולאטיקס אומר דברים דומים. "הכדאיות הכלכלית של מתקנים סולאריים על בתים משותפים קיימת, אבל עלויות העסקה וההתעסקות יחסית גדולות בהשוואה לגודל המתקן".
חוששים שההשקעה תרד לטמיון
לדברי גורמים בתחום ישנה בעייתיות נוספת בהצבת פאנלים סולאריים על בניינים ישנים, וזאת היות שחלקם מיועדים לתהליכי התחדשות עירונית, וכך ייתכן שההשקעה במערכות הללו תרד לטמיון.
ועם זאת כהן פארן משוכנעת שהבעיה היא גם בחוסר מודעות של בעלי בתים. "סכום התועלות גדול מהתועלת הקטנה לכל דייר. אני מאמינה שצריך להגדיל את המודעות, וזה צריך להיעשות על ידי הממשלה, כמו בקורונה. היתרון הגדול של האנרגיה הסולארית הוא שהיא מודולרית. ברור שזה יותר קשה כשמדובר בבתים".
ממשרד האנרגיה נמסר כי המשרד הקצה תקציב ייעודי לשלוש השנים הקרובות לסיוע לפרויקטי הדגמה בתחום של ועדי בתים משותפים, ובמקביל, יפעל בשנה הקרובה להסברה נרחבת בנושא כדי להעלות את המודעות של הציבור לעניין. עוד נמסר כי "רק השבוע אישרה יחידת המדען הראשי במשרד הקמה של פאנלים סולאריים על בניין משותף בטירת הכרמל במסגרת מכרז חלוץ והדגמה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
