עד לא מזמן ח"כ גלית דיסטל אטבריאן הייתה אשת תקשורת, עיתונאית ופובליציסטית, בעלת טור קבוע בשני אתרי חדשות ובעיתון "ישראל היום", הגישה תוכנית יומית ברדיו "גלי ישראל" ותוכנית שבועית ב"גלי צה"ל".
באותה תקופה טענה דיסטל אטבריאן שארגוני הנשים וחברות הכנסת הפמיניסטיות מהשמאל "שותקות מקיר לקיר" ואינן מגינות על נשים אשר נפגעות מינית על ידי ערבים או זרים. לא פחות ולא יותר. אז, באותם ימים, כאשר היה לדיסטל אטבריאן כוח תקשורתי, היא השליכה את האחריות על חברות הכנסת משמאל שלטענתה בחרו שלא להשתמש בכוחן ובחרו להגן על השבט ולא על הנפגעות.
כיום, בעודה מכהנת כחברת כנסת (כשריון אישי של יו"ר הליכוד למקום ה-10 ברשימה לכנסת ה-24), וכאשר יש בידיה את אותו הכוח שהיה אז בידיהן של חברות הכנסת משמאל, מעלה דיסטל אטבריאן בציוציה בטוויטר חשש שמא "פרשת הסוהרות תגווע שוב", כי "שום דבר לא ישתנה עד שזכויות הנשים לא תצאנה מהידיים הסלקטיביות של השמאל האלטיסטי". בנוסף טוענת חברת הכנסת דיסטל אטבריאן כי את סדר היום הציבורי קובע השמאל, וכי הפמיניסטיות (בדגש על "הפמיניסטיות מצהלה") לא עושות מספיק רעש בכדי שהפרשה תטופל כראוי.
ומה עם הדרג הפוליטי?
כך, לשיטתה של דיסטל אטבריאן, כולם משמאל אשמים בכך שפרשת הסוהרות הושתקה וכולן משמאל יהיו אשמות כאשר הפרשה תגווע שוב, שכן לה, לדיסטל אטבריאן, אין ולא הייתה יכולת לחולל שינוי, לא כשהייתה אשת תקשורת וגם לא בהיותה חברת כנסת. לכולם ולכולן יש אחריות על השתקת הפרשה גם בעבר וגם בעתיד, מלבד כמובן לדרג הפוליטי ששלט בכל השנים האחרונות במשרד לביטחון פנים ובארגון השב"ס.
חיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי ולו מילה אחת מפיה של דיסטל אטבריאן בנוגע לאחריות הדרג הפוליטי שהיה ממונה בשנים האחרונות על המשרד לביטחון הפנים. לא בכדי לא מצאתי אף מילה, שכן התמודדות עם המציאות הפוליטית תיאלץ את חברת הכנסת להודות בכך שלחברי מפלגתה יש חלק נכבד באחריות על השתקת הפרשה.
בכדי שלא נטעה גם אנחנו בתוך המלל האין סופי של הטחות האשמה לכל עבר, נזכיר כי בעת שנחשפה הפרשה לראשונה ביוני 2018 על ידי העיתונאי לירן לוי ב"ערוץ 20", השר במשרד לביטחון הפנים היה גלעד ארדן, ממפלגת הליכוד ואחריו, החל ממאי 2020 ועד לכינונה של הממשלה הנוכחית היה ח"כ אמיר אוחנה השר לביטחון פנים. על כך שגם השר ארדן וגם השר אוחנה ידעו על הפרשה דומה שאין חולק, אפילו ח"כ דיסטל אטבריאן לא חולקת על עובדות אלו.
שני השרים לשעבר, שניהם ממפלגתה, ולכן לא בכדי נוח לה להתעלם מהעובדה ששניהם לא עשו דבר על מנת לטפל בפרשה ושניהם גימדו אותה וסייעו בקבורתה, כל אחד בדרכו שלו.
השר ארדן טיפל בפרשה בצורה מבישה וניתן להעריך כי זו גם הסיבה בגינה לא מצא לנכון לטלטל את השב"ס בעקבותיה. לעומתו, השר לעבר אמיר אוחנה ענה בתגובה לפנייתן של הסוהרות המתלוננות ביוני 2020: "עמדתי היא כי בהחלט נכון היה לפעול בזמן אמת לפיטורי הקצין... משנמנעו גורמים רלוונטיים מההחלטה לפטרו בזמן אמת ולאור חלוף הזמן... אין תשתית משפטית המצדיקה שינוי ההחלטה הקודמת שהתקבלה...".
כתב הגנה לחברי מפלגת הליכוד
לצד כתב האישום שעורכת דיסטל אטבריאן לארגוני הנשים, ל"פמיניסטיות מצהלה", לעיתונות השמאלנית ולחברות הכנסת השמאלניות, היא גם עורכת כתב הגנה לחברי מפלגתה, השרים לשעבר, גלעד ארדן ואמיר אוחנה.
בכתב ההגנה של דיסטל אטבריאן נטען כי "לימין אין כוח מול הפרקליטות ובלי לחץ ציבורי מערכות אינן מתקנות את עצמן". כך למעשה משלבת חברת הכנסת הנכבדה בין טענות התביעה וטענות ההגנה ומנסה ליצור מציאות מעוותת ומטעה באמצעות ציוציה.
בהיותי הפמיניסטית מצהלה, זו שמשרד עורכות הדין שלה מייצג את יעל (שם בדוי), אחת הסוהרות שנפגעו בפרשה, אני רוצה להציע לדיסטל אטבריאן להפסיק לכתוב כתבי אישום נגד פמיניסטיות ואת כתבי ההגנה לחברי מפלגתה, ולהתחיל לפעול לכך שהפעם הפרשה לא תגווע וכדי שכתבי אישום יוגשו נגד כל הגורמים האחראיים בשב"ס.
אני מזמינה את גלית דיסטל אטבריאן להרים את הכפפה ולקרוא לשר לביטחון הפנים להקים מיד ועדת חקירה פרלמנטרית אשר תחקור את הפרשה ותטיל אחריות מבכיר עד זוטר ותעקור מן השורש את התופעה של שימוש בסוהרות כחפץ בידי מפקדים ואסירים.
הכותבת היא שותפה מייסדת במשרד עורכות הדין גרינגרד, שמילוביץ, פורשטט SGF המלווה את הסוהרת המכונה" יעל" שהוטרדה על ידי אסיר ביטחוני בכלא גלבוע
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
