סקר: האמריקאים רואים בסין את האיום המרכזי על הביטחון הלאומי

אמריקאים מדרגים את סין כאויבת מס' אחת של ארה"ב והאמון שלהם בצבא האמריקאי ירד לשפל הכי נמוך מזה שלוש שנים, על פי סקר הביטחון הלאומי הראשון שנעשה מאז שנסוגה ארה"ב מאפגניסטן.

בפעם הראשונה מאז שהמוסד והמכון הנשיאותי על שם רונלד רייגן החל לערוך סקרים בקרב אמריקאים על ביטחון לאומי לפני ארבע שנים, רוב האמריקאים - 52% - ציינו שסין היא האיום הגדול ביותר על ארה"ב. מדובר בעלייה מ־21% לפני ארבע שנים. רוסיה נמצאת במקום שני רחוק ב־14% - שינוי מלפני שלוש שנים, אז 30% מהאמריקאים חשבו שהיא מהווה את האיום הגדול ביותר וסין הייתה במקום השני עם 21%.

37% מהאמריקאים שענו לסקר אמרו שמזרח אסיה הוא המקום שבו ארה"ב להקדיש הכי הרבה משאבים צבאיים, כשהמזרח התיכון נמצא במקום השני עם 17%.

לסקר ענו 2,523 אמריקאים בטלפון ובאינטרנט והוא נערך על ידי החברה Beacon Research בין 25 באוקטובר ו־7 בנובמבר. טעות הדגימה בו עומדת על 1.96%.

הגישה לצבא משתנה

רוג'ר זקהיים, ממכון רייגן, ציין שהסקר הראה עלייה משמעותית בכמות האמריקאים משתי המפלגות שרואים את סין כאיום הגדול ביותר על ארה"ב. "העלייה העקבית של מעמד סין מראה עד כמה היא מהווה אתגר" אמר זקהיים. "אנשים מבינים שהאיום של סין לא מוגבל לאיום ביטחוני אלא כולל חששות כלכליים, חששות פוליטיים וחששות הקשורים לזכויות אדם", אמר.

הסקר הראה גם שהתפישות של האמריקאים לגבי הצבא משתנות. הוא מצא ש־45% מהאמריקאים סומכים על הצבא "במידה רבה מאוד", לעומת 70% לפני שלוש שנים. 10% נוספים מהמגיבים אמרו שהאמון שלהם בצבא "לא גדול", לעומת 2% בלבד לפני שלוש שנים.

בשנים האחרונות, צבא ארה"ב נשלח כמה פעמים לרחובות ארה"ב, כולל בעת ההפגנות לאחר רציחת ג'ורג' פלויד במינאפוליס ובזמן הפשיטה על גבעת הקפיטול ב־6 בינואר. זה אולי תרם לרעיון שהצבא הפך לפוליטי, אמר זקהיים.

המגיבים לסקר שאמרו שיש להם אמון רב וביטחון בצבא אמרו שהם מכבדים את האנשים המשרתים בו, אפילו כשחלק מהאחרים אמרו שהם חוששים לגבי פוליטיזציה של הצבא ורואים אותו באור שלילי יותר, אמר זקהיים.

פוליטיזציה של הצבא

"התחושה הכללית הזו של שליליות באה בעיקר מההנהגה הפוליטית", אמר, ועשה הערכות לגבי הסיבות לשינוי בגישה. "זה יכול להיות הדרך בה נבחרי ציבור ומנהיגים אזרחיים עושים פוליטיזציה של הצבא".

הסטטיסטיקה מצביעה על ירידה של 11% בהערכה לצבא השנה. בפברואר, כשהמכון שאל שאלה דומה, 56% מהאמריקאים אמרו שיש להם אמון רב בצבא, ו־6% אמרו שלא היה להם אמון רב בו כלל.

בין הסקרים של פברואר ונובמבר, ארה"ב נסוגה מאפגניסטן וסיימה מלחמה של 20 שנה במדינה, שהותירה מאחור אלפי אפגנים שתמכו במאמץ האמריקאי. 13 חיילים אמריקאים נהרגו, 30 נפצעו ומאות אפגנים נהרגו בפיגוע התאבדות מחוץ לשערי נמל התעופה של אפגניסטן בימים האחרונים של המלחמה, מה שהפך את האירוע ליום הקטלני ביותר בה בעשור שלם.

בעוד שהסקר לא קשר בין הנסיגה לירידה באמון בצבא, המגיבים אמרו שהרגישו שהנסיגה פגעה בביטחון הלאומי של ארה"ב. על פי הסקר, 59% מהאמריקאים הגיעו למסקנה שהמלחמה הייתה "ברובה כשלון", לעומת 50% שענו על שאלה דומה בפברואר. כמעט חצי מהנשאלים - 49% - האשימו את נשיא ארה"ב ג'ו ביידן באופן הנסיגה הכושל מאפגניסטן, בעוד ש־20% אמרו שהסיבה הייתה תכנון צבאי גרוע.

מאז שארה"ב יצאה מהמדינה ב־30 באוגוסט, הטליבאן השתלט מחדש על אפגניסטן והטיל עליה מגבלות מחמירות, בייחוד על נשים. מבחינה כלכלית, המדינה קרסה, והאו"ם הזהיר ממשבר הומניטרי, כשמיליוני אנשים הגיעו למצב של עוני וסכנת רעב.

48% מהעונים על הסקר אמרו שהשתלטות טליבאן על אפגניסטן מהווה "איום מרכזי" על הביטחון האמריקאי.