עכשיו זה רשמי: מדד יוקר המחייה העולמי לשנת 2021, שפורסם בידי "האקונומיסט", מעלה שתל אביב מתייצבת לראשונה בפסגת הדירוג העולמי. מאז פורסם המדד, אשר בוחן את המחירים של 200 מוצרי יסוד ושירותים ב-173 ערים בעולם, עסקה התקשורת הישראלית במסקנותיו בהרחבה, ונכתבו פרשנויות כלכליות שונות על-אודות הזינוק מעלה של תל אביב. מרבית הפרשנויות היו מלאות בטיעונים פיננסיים שונים, רווי מילות קוד ומונחים טכניים ("השקל חלש ביחס לדולר", "שער הריבית בבנק המרכזי", וכו').
אבל העניין די פשוט, ואסור להתבלבל: הסיבה שתל אביב היא העיר היקרה ביותר בעולם לא נעוצה רק בזה שמחיר מוצרי צריכה מסוימים (ג'ינס, ארוחה במקדולנדס, ועוד) גבוה יותר כאן מאשר בערים יקרות כמו טוקיו, ציריך והונג קונג. בעיית יוקר המחייה נעוצה קודם כל בזה שהמשכורת בתל אביב היא חצי מהמשכורת בניו-יורק, בזמן ששכר הדירה פה יקר יותר מאשר בפריז.
נכון, המדדים שנדגמו מציירים תמונה מדאיגה של יוקר המחייה עמו אנחנו מתמודדים כאן. קילו תפוחים בתל אביב עולה 11.6 שקלים, בזמן שבפריז הוא יעלה 9.8 שקלים, וזה מקומם. אבל זה לא רק מקומם, אלא ממש מעורר זעם לחשוב שבשעה ששכר הדירה עבור דירת שני חדרים במרכז העיר יעמוד על 4,557 שקל בפריז, בתל אביב הוא יעמוד - כך לפי מדד האקונומיסט - על 5,357 שקל! אנחנו סובלים בתור צרכנים בסופרמרקט, אבל אנחנו ממש נשחטים בתור שוכרי דירות. ואולי כדאי גם שמישהו יספר לחוקרים מהאקונומיסט, ש-5,357 שקלים עבור דירת שני חדרים זה נחשב כיום בתור מציאה.
אז הכל יקר פה. אבל מה עם השכר שלנו? הצד השני של המחירים הגבוהים שאנחנו משלמים כדי לחיות, הוא השכר הנמוך שאנחנו מקבלים כעובדים בשוק התעסוקה בארץ. לפי נתוני האקונומיסט, השכר הממוצע נטו בתל אביב עומד על 9,679 שקל - כמחצית מהשכר הממוצע נטו בניו-יורק (18,866 שקל). ועל כך צריך להוסיף, שהשכר הממוצע בתל אביב אף גבוה יותר מהממוצע בכלל ישראל.
המפתח להתמודדות עם בעיית השכר הנמוך, עובר קודם כל דרך העלאת שכר המינימום. שכר המינימום בישראל עומד כיום על 29.12 שקלים לשעה, שהם 5,300 שקלים בחודש. נתון זה עומד - נכון לנתונים שפורסמו באוגוסט האחרון - על 46% מהשכר הממוצע במשק, ועל 65% מהשכר החציוני המוערך במשק. אולם ברבות מהמדינות המפותחות כלכלית שכר המינימום עומד על כ-60% מהשכר הממוצע. תל אביב היא העיר היקרה בעולם, וישראל היא אחת מעשר המדינות הכי יקרות בעולם, אבל בניגוד למדינות שנמצאות עם ישראל בצמרת רשימת המדינות היקרות - השכר שלנו כאן נמוך באופן משמעותי. כך לדוגמא בשוויץ עומד שכר המינימום על 67 שקלים לשעה, בנורבגיה על 62 שקלים לשעה, ובאירלנד ובצרפת על 37 שקל לשעה.
מאז פרץ משבר הקורונה, ממשלות רבות בעולם העלו או מתכננות להעלות את שכר המינימום. נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, הצהיר על כוונתו להכפיל פי 2 (!) את שכר המינימום הפדרלי השעתי, מ-7.25 דולר ל-15 דולר (שהם 47.32 שקלים לשעה). הקנצלר החדש בגרמניה, אולף שולץ, ניצח בבחירות כשהבטחת הבחירות המרכזית שלו הייתה להעלות את שכר המינימום ל-12 יורו לשעה (שהם 43.25 שקל לשעה). ובבריטניה מעלים את שכר המינימום מ-8.7 ליש"ט לשעה ל-9.5 ליש"ט, כלומר - ל-40.01 שקלים לשעה.
גם פה בישראל, צריך להעלות את שכר המינימום ל-40 שקל לשעה, שהם 7,280 שקלים בחודש. מזה חודשים אנחנו בתנועת "עומדים ביחד" מנהלים מאבק ציבורי סביב הדרישה הזו, שזוכה בתמיכה רחבה, והצעת החוק למען מינימום 40 כבר נתמכת בידי רבע מהכנסת - כ-30 ח"כים צירפו את חתימתם. העלאת שכר המינימום ל-40 שקלים לשעה תסייע ישירות לכמעט שני מיליון שכירים שמשתכרים שכר מינימום או קצת יותר משכר מינימום. בנוסף, העלאת שכר המינימום גם תייצר גל של עליות שכר במשק שייטיב עם שכירים ממעמד הביניים, שמתקשים לגמור את החודש.
ישראל היא יקרה, ובמיוחד תל אביב. זה לא סתם נדמה לנו, עכשיו זה כבר ממש רשמי. אבל זו לא גזירת גורל. צעד מדיניות פשוט והגיוני כמו העלאת שכר המינימום - שכמוהו נוקטות כיום ממשלות רבות - יכול לעזור לנו להתחיל להתמודד עם המציאות הבלתי-נסבלת הזו. הגיע הזמן למינימום 40.
הכותבת היא תושבת תל אביב-יפו, פעילה בקמפיין "מינימום 40" ובתנועת "עומדים ביחד"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.