הקמת העיר החרדית כסיף: הנצחת העוני המגזרי וניתוק מהכלכלה

משבר הדיור בחברה החרדית הולך ומעמיק. שר השיכון ושרת הפנים הכריזו לאחרונה כי יקדמו את הקמת העיר החרדית "כסיף" בסמוך לכסייפה בנגב, כ-30 דקות נסיעה מזרחית מבאר שבע, על מנת שזו תיתן מענה לצרכי הדיור של האוכלוסייה החרדית ותתייחס לצרכיהם הייחודיים. ואולם, הקמתה של העיר החרדית תפגע ביעדי התעסוקה, ותנציח עוני וניתוק של החברה החרדית הצעירה מהכלכלה הישראלית.

הקמת העיר מלווה בעלויות תשתית גבוהות, וצפוי בה מיעוט אפשרויות תעסוקה בכלל ולחברה החרדית בפרט, מה שינציח את מעגל העוני והאבטלה בחברה החרדית. במסגרת דוח ועדת תעסוקה 2030, שהוגש באוגוסט 2020 לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, הוקדשה התייחסות נרחבת לחברה החרדית, למאפייניה ולחסמי התעסוקה בה הן של גברים והן של נשים. לשתי הקבוצות הללו, חסמים ייחודיים המקשים על שילובם, על העלאת שיעורי השתתפותם בשוק התעסוקה, ועל שכרם הנמוך באופן יחסי.

ספק רב היישוב מתאים

במסגרת הדוח, שהמלצותיו התקבלו על ידי הממשלה, הוצגו יעדים ברורים לגבי נשים וגברים בגילי 25-66 מהחברה החרדית לשנת 2030: לנשים יעד התעסוקה הוא 81% עם עליה של 3.3% לשנה בשכר החודשי הנומינלי. ולגברים יעד התעסוקה הוא 65-70% עם עלייה של 3% לשנה בשכר החודשי הנומינלי. ואולם הרחקת החרדים לכסיף, אזור עם אפשרויות תעסוקה מוגבלות, שגם מרוחק מתחבורה ציבורית, מתוך מחשבה ש"בכל מקרה חרדים לא עובדים", מקשה עוד יותר על השגת יעדי תעסוקה לחברה החרדית שבחוק ההסדרים, ואף הופכת את השגתם לבלתי אפשרית. זוהי "מלכודת עוני" של כ-20,000 יחידות דיור בכסיף, שמשמעותן 20,000 משפחות צעירות בחברה החרדית שמ- 2024 ואילך מורחקות משילוב בעבודה ובחברה.

התוכנית האסטרטגית לדיור לאוכלוסייה החרדית, שנכתבה ב-2016 על ידי המכון החרדי למחקרי מדיניות בשיתוף משרד השיכון, ואומצה כהחלטת ממשלה, מציינת כי קיים ספק רב באשר להתאמת היישוב כסיף לאוכלוסייה החרדית. ראשית בגלל תפיסת מקום (שמבטאת את ההתרשמות הכללית מהאזור, ונובעת מפרמטרים גיאוגרפיים, מדיניים וחברתיים) נמוכה. ושנית בגלל המרחק מהמטרופולינים החרדיים ומקהילות האם, שמהוות אמצעי משמעותי בקשר החברתי וגידול הילדים. אלו יובילו, על פי הדוח, לביקושים נמוכים ביותר, המתמקדים במחיר הנמוך הנובע מערכה האפסי של הקרקע. כך תזרום לכסיף אוכלוסייה צעירה חלשה אשר תפגע באיכות החיים בו בתדמית היישוב.

בנייה בערים המעורבות

הפתרון הנכון, שייתן מענה לצרכי האוכלוסייה החרדית, הוא שילוב של בנייה מידית של שכונות חרדיות חדשות בערים מעורבות, כמו למשל השכונה החרדית שתוכננה במערב קרית גת. אין ספק ששכונה כזו עדיפה לאין שיעור, בזכות אמצעי התחבורה הקרובים (רכבת וכביש 6) וכן מרכז תעסוקה גדול. במקביל אנו ממליצים על קידום פרויקטים של התחדשות עירונית במרחב החרדי הישן. כך למשל השכונות החרדיות בירושלים ובבני ברק מכילות היקף עצום של מבנים שאינם תואמים את תקני הבטיחות המודרניים, הן לעתות שגרה, והן לעתות חירום (רעידות אדמה). בנוסף, בשל מצוקת הדיור החריפה, שכונות אלה סובלות מבנייה בלתי חוקית משמעותית, במסגרתה נוספים למבנים תוספות בנייה חיצוניות כגון מרפסות, שאינן מאושרות תכנונית או הנדסית. מציאות זו מהווה סכנה לקריסה תשתיתית והופכת את מרכזי המגורים הוותיקים האלו למסוכנים, הן עבור הדיירים עצמם והן עבור יתר באי השכונה.

יצירת מתווים ליישומה של התחדשות עירונית במרחב החרדי, בתמיכתם ושותפותם של משרדי ממשלה רלוונטיים, כגון משרד האוצר, משרד השיכון, והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, יוכלו להעניק פתרונות ממוקדים לצרכי הזרמים החרדיים השונים, יטפלו בסיכון הבטיחותי, וישלימו את מתן המענה לבעיית הדיור.

פרופסור צבי אקשטיין הוא דיקאן בית הספר טיומקין לכלכלה וראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן

ד"ר הלה אקסלרד היא חוקרת בכירה ומנהלת את המרכז למדיניות כלכלית של החברה החרדית במכון אהרן למדיניות כלכלית, אוניברסיטת רייכמן