מכות בברזל החם: הכירו את החברות הישראליות שמנצלות את הזינוק במחירי המתכות

נסיקה של עשרות ומאות אחוזים במחירי המתכות בעולם מגיעה לבורסה בתל אביב. המגמה תומכת כבר תקופה ממושכת בתוצאותיה הכספיות של יבואנית ומשווקת המתכות סקופ , שהתנופה החיובית בעסקיה באה לידי ביטוי גם בנסיקת מניית החברה, שטיפסה בכ-130% מתחילת השנה.

עוד שתי חברות מקומיות הפועלות בתחום של יבוא ושיווק מתכות - ומבקשות לתרגם את תקופת השיא בעסקיהן כדי לבצע הנפקת מניות ראשונית (IPO) בבורסה בתל אביב - הן איסכור ופקר פלדות וגלוון. טיוטות התשקיף שפרסמו השתיים לאחרונה חושפות, כי גם הן, בדומה לסקופ, נהנות מעדנה בתמיכת עליית מחירי המתכות בעולם, המסייעת לשיפור חד בתוצאותיהן הכספיות.

הדוחות הכספיים האחרונים שמציגות סקופ, איסכור ופקר משקפים טיפוס דו-ספרתי בשורת ההכנסות, לצד קפיצה של מאות אחוזים בשורה התפעולית והכפלה של פי כמה וכמה ברווחיהן.

כל השלוש עוסקות ביבוא ושיווק מוצרים וחומרי גלם בענף המתכות והפלדה, נוסף על פעילויות של עיבוד, גילוון וייצור.

כמגמה מעידות החברות, כי "מאמצע שנת 2020 החלה עלייה במחירי הפלדה, אשר נמשכה במגמה חדה אף יותר מתחילת שנת 2021, וזאת בעיקר לאור השלכות מגפת הקורונה".

כפי שמסבירות החברות בדוחותיהן, חלק גדול מהעלייה במחירי המתכות קשורה להשפעות השונות של משבר הקורונה. בין הגורמים הניצבים בלב עליית המחירים כלולים הפגיעה ביכולת הייצור ברחבי העולם - בעקבות הגבלות התנועה והפעילות שהוטלו כחלק מההתמודדות עם התפשטות הווירוס, עליית מחירי התובלה וכן עלייה משמעותית בביקושים, בעקבות השקעות רחבות-היקף שבוצעו בתחומי התשתיות בעולם, כחלק מניסיונות ההתאוששות מהמשבר.

נוסף על כך מדווחות החברות על צמצום הייצור "בשל שיקולים שמקורם באיכות הסביבה", הגדלת היקפי הבנייה למגורים, התומכת בביקושים, וכן מגמת תנודתיות כללית במחירי חומרי הגלם בעולם, התחזקות השקל וצעדי התייעלות.

כל אלה הובילו כאמור לעלייה במחירי מתכות ופלדות מסוגים שונים, שחלקם מהווים חומרי גלם במוצרים הסופיים שמציעות החברות.

כך, לדוגמה, מחיר פח שחור זינק ביותר מפי שלושה לרמת שיא שהתקרבה ל-1,100 דולר לטונה לקראת סיום המחצית הראשונה של השנה, לעומת מחיר שפל של כ-350 דולר שבו נמכר כשנה קודם לכן.

מחיר גליל פלדה שטוחה בסין ניתר בכ-60% תוך זמן קצר, וחצה בחודשי הקיץ האחרונים רף של 1,000 דולר לטונה, לעומת מחיר של כ-400 דולר לטונה שבו נמכר רק לפני כחצי שנה.

נתוני המסחר בבורסת LME (London Metal Exchange), שבה נסחרות סחורות מסוגים שונים, מראים כי מחיר האלומיניום נסק עד שהגיע בחודש אוקטובר לכ-3,200 דולר לטונה, עלייה של כ-60% לעומת מחיר של כ-2,000 דולר לטונה שבו נסחר בתחילת השנה. 

  

הכנסות של יותר מ-1 מיליארד שקל בינואר-ספטמבר

כאמור, כל אלה באים לידי ביטוי בעוצמה בתוצאותיהן הכספיות של החברות שהוזכרו לעיל. הכנסות סקופ לתשעת החודשים הראשונים של השנה חצו רף של 1 מיליארד שקל - סכום המשקף צמיחה של 23% ביחס להכנסותיה בתקופה המקבילה של 2020.

בהמשך לכך הציגה החברה, שבשליטת היו"ר שמואל שילה, זינוק של פי שלושה ברווח הנקי שלה בין ינואר לספטמבר, שהצטבר ל-130 מיליון שקל (כפול מהרווח הנקי השנתי שלה ב-2020 כולה), אחרי קפיצות בשיעורים דו-ספרתיים ותלת-ספרתיים בשורות הגולמית והתפעולית.

 שמואל שילה, יו''ר סקופ / צילום: יח''צ

המשקיעים לא נותרו אדישים, והמניה הגיעה בחודש שעבר לרמת שיא (שממנה נחלשה בכמה אחוזים), ועם ניתור של כ-130% מתחילת השנה השלימה זינוק של כ-255% מרמת השפל בשווקים של חודש מרץ 2020, ובסך הכול היא מציגה תשואה של כ-160% בחמש השנים האחרונות, כך שהיא משקפת לסקופ שווי חברה של כ-1.5 מיליארד שקל. שווי החזקותיו של שילה בסקופ (כ-43%) עומד על כ-660 מיליון שקל. 

סקופ (SCOPE) מתכות הוקמה בשנת 1980, והיא עוסקת ביבוא ושיווק מוצרים וחומרי גלם בענף המתכות, בהם אלומיניום, פלדה, פלב"ם (נירוסטה), סגסוגת ניקל, פליז, נחושת, ברונזה, טיטניום, עופרת מוצרי פלסטיקה הנדסית, ובסך הכול מחזיקה ביותר מ-80 אלף פריטי מדף לשימוש במגוון ענפי תעשייה.

  

איסכור: חלק מהגיוס יתבצע בהצעת מכר

מי ששואפת לעמוד צעד לפני סקופ לאחר השלמת הנפקתה היא איסכור, המעוניינת לבצע את ההנפקה לפי שווי חברה שיהיה דומה לשווי השוק הנוכחי של סקופ (כ-1.5 מיליארד שקל), וזאת לפני גיוס של כ-500 מיליון שקל, במהלך שיכלול גם הצעת מכר.

הנפקת איסכור, אם תושלם לפי המחיר המתוכנן, תשקף לחברה שווי של פי ארבעה מהשווי שלפיו נרכשה לפני כשלוש שנים בלבד על-ידי בעלי השליטה הנוכחיים בה, בראשות קרן הפרייבט אקוויטי קדמה בניהולם של גלעד הלוי (מנכ"ל ויו"ר איסכור), אורי עינן וגלעד שביט.

בסך הכול, ככל הידוע, הסכום שמבקשת איסכור לגייס מוערך כאמור בכ-500 מיליון שקל - כ-380 מיליון שקל בהנפקת מניות, סכום שעיקרו מיועד לצמצום עלויות המימון של החברה ולהקטנת החוב הבנקאי, וכ-120 מיליון שקל באמצעות הצעת מכר, של מניות הנמצאות בידי מאיר קדוש ואליהו אליקים.

 אליהו אליקים, מנכ''ל איסכור / צילום: מצגת החברה

קדוש ואליקים היו שותפים ברכישת איסכור ביולי 2018 יחד עם קדמה מידי קבוצת מקסטיל הזרה, תמורת 380 מיליון שקל, ושותפה נוספת באיסכור היא פועלים אקוויטי של בנק הפועלים.

בחודש נובמבר חתמה איסכור על הסכם למיזוג עם חברת אגן בדרך של החלפת מניות עם בעליה הנוכחיים, אליהו אליקים ומאיר קדוש, שיעבירו לאיסכור את מלוא החזקותיהם באגן תמורת הקצאת מניות איסכור, כך שלבורסה היא צפויה להגיע החברה המאוחדת (איסכור אגן).

בסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה הציגה איסכור אגן הכנסות פרופורמה (המשקללות את פעילות החברה הנרכשת) שהתקרבו ל-800 מיליון שקל - טיפוס של 29% ביחס לתקופה המקבילה ב-2020, בעוד הרווח הנקי קפץ ביותר מפי 8 (כ-730%) והגיע ל-124 מיליון שקל, אחרי שיפור חד ברווח הגולמי והתפעולי.

הונה העצמי של איסכור אחרי המיזוג עם אגן ולפני ההנפקה מתקרב ל-900 מיליון שקל, לעומת קצת יותר מ-450 מיליון שקל בסקופ וכ-200 מיליון שקל בפקר.

ביוני 2021 השלימה איסכור את רכישת חברת שמדר, העוסקת בייצור תבניות מתכת לבנייה ("שיטת ברנוביץ") ואביזרים נלווים לבנייה מתועשת, תמורת עד 36 מיליון שקל, מה שתמך בתוצאותיה.

איסכור מייחסת את השיפור ברווחיותה בעיקר לגורמים המושפעים מתמונת המאקרו, ובהם "עליית מחירי חומרי הגלם, עיכובים בשרשרת האספקה, עליית ביקושים עולמית לאחר הסרת הסגרים, עלייה במחירי ההובלה ומחסור מקומי בסחורות, ירידה בשער החליפין, אופטימיזציה של מקורות הרכש ועוד".

איסכור, המעסיקה יותר מ-400 עובדים, הוקמה בשנת 1973 על-ידי כור תעשיות וחברת פלדה מדרום אפריקה, ומאז הקמתה פעלה בתחום המתכות והפלדות.

במסגרת פעילותה מייבאת איסכור מתכות ופלדות, מעבדת מתכות ומוכרת ומפיצה מתכות ופלדות, וכן עוסקת בפעילויות של גילוון מוצרי פלדה ומספקת תבניות פלדה ואביזרים נלווים לבנייה מתועשת.

לאיסכור יותר מ-2,000 לקוחות בפיזור נרחב, וכפי שהיא מציינת, בין היתר, מלבד העלייה במחירי המתכות והפלדות היא נהנית מעלייה "בכמות ובהיקף של הפרויקטים בתחום התשתיות והבינוי", המובילה "לצריכה מוגברת של פלדה, ומכאן לדרישה מוגברת למוצרים ולשירותים שהחברה מספקת".

 מפעל איסכור / צילום: אייל פישר

פקר פלדות וגלוון רוצה לגייס לפי 300 מיליון שקל

פקר פלדות וגלוון צפויה להיות הקטנה מבחינת שווייה מבין השלוש, עם שאיפה לגייס כ-100 מיליון שקל לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל "לפני הכסף".

פקר פלדות וגלוון נמצאת תחת קבוצת פקר פלדה, לשעבר חברה בת של אפריקה תעשיות שקרסה, ומי שמקדם את הנפקתה הם הבנקים הנושים של אפריקה תעשיות, בתיאום עם הנהלת פקר פלדה וגלוון בראשות המנכ"ל מיכאל חאייט ועם הדירקטוריון שלה בראשות היו"רית רגינה אונגר.

פקר פלדות וגלוון הוקמה בשנת 1992 ועוסקת "בגילוון מתכות, בעיבוד ושיווק מוצרי פח ופלדה, פרופילים וצינורות, שיווק מוצרי בנייה וייצור עמודי תאורה".

כמו כן החברה משתתפת במכרזים למכירת מוצרי הקבוצה ואחרים, והיא מתוארת בטיוטת התשקיף כ"קבוצה תעשייתית מהגדולות בישראל בתחומה".

בדומה למתחרות, גם פקר פלדה נהנית בתקופה האחרונה "מעלייה במחירי הפלדה בעולם, אשר השפיעה באופן חיובי ומשמעותי על רווחיות החברה", וזאת נוסף על פעולות התייעלות וחיסכון בהוצאות שננקטו בשנה שעברה.

בסיכום מחצית השנה הראשונה הציגה פקר פלדה שיפור של 36% בהכנסותיה, שהגיעו ל-256 מיליון שקל בעיקר בזכות עלייה בכמות הפלדה הנמכרת ועליית מחירי הפלדה - מה שסייע לה להגדיל משמעותית את הרווחיות הגולמית והתפעולית.

בשורה התחתונה זינק הרווח הנקי של פקר פלדה למחצית השנה ביותר מפי 11, והגיע ל-47 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-4 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2020 - שנה שאותה סיכמה החברה ברווח של פחות מ-14 מיליון שקל.

נוכח ההנפקות העומדות על הפרק, ועל רקע התוצאות החיוביות שמציגות החברות, בשוק החיתום ציינו כי "השנה האחרונה טובה לחברות המתכות, ובהנפקות כמו אלו הטיימינג חשוב. אבל, מוסיפים בשוק, "מי שייקח חלק בהנפקה מסתכל גם על הטווח הארוך, ושם יש לא מעט פוטנציאל, בזכות עולם התשתיות והבנייה המתפתח, אשר הפעילות בו גדלה בהיקפים משמעותיים. העובדה שיש לחברות שנה טובה בתמיכת מחיר המתכות הופכת את ההנפקות לקלות יותר, אבל ה'דרייבר' העיקרי בהנפקה הוא הצמיחה העתידית בפעילות".