תעשיית ההייטק זוהרת מאי פעם, לפחות כלפי חוץ. מעבר לשכר בענף, שגבוה יותר מפי שניים מהשכר הממוצע במשק, גם התנאים הנלווים נחשבים לאטרקטיביים במיוחד. בין אם אתם בעלי השכלה וניסיון טכנולוגי ובין אם לאו, אספנו שלושה טיפים שיעזרו לכם, ולו במעט, להיכנס לתעשייה.
עדיף לנסות להיכנס דרך חברים ולא מודעות
חברות הייטק רבות נשענות על שיטת ה"חבר מביא חבר". בפרקטיקה הזאת, מעסיקים מתגמלים עובדים שמתווכים בין מכר שלהם למקום העבודה. במקרה של התאמה, העובד המתווך עשוי לקבל סכום של כמה אלפי שקלים.
"50% מהתפקידים בשוק ההייטק מאוישים בעקבות המלצות, הפניות, חבר מביא חבר וכדומה. עובדה זו בלבד מספיקה כדי להמחיש כמה חשוב להשקיע בנטוורקינג, בדגש על נטוורקינג אותנטי ורגשי, שגורם לאנשים באמת לרצות לסייע לכם", אומרת שירי וקס, מנכ"לית חברת ההשמה להייטק גוטפרנדס.
לדבריה, הדבר חשוב במיוחד בתפקידים לא טכנולוגיים. "לדוגמה, קולגה שיש לה תואר בעריכת דין והשאיפה שלה להיכנס לחברת הייטק בתור יועצת משפטית. היא שלחה קורות חיים ל-20 חברות ורק חברה אחת חזרה אליה, כיוון שבכל חברה יש יועץ משפטי אחד ומקבלים אלפי קורות חיים על כל משרה. למשרות כאלו אין למנהלת הגיוס יכולת לקרוא את כל הקורות חיים ולבחור מהקובץ את המתאימים ביותר בלי המלצה שתתאים ל- DNA של החברה. רק מי שיש לו מישהו שמכיר אותו ממש טוב בתוך החברה ויכול להמליץ עליו יכול איכשהו להשיג גישה לחברה".
בחנו את המעסיקים הפוטנציאליים ברשתות
"אם תצליחו ליצור נטוורקינג אפקטיבי, תוכלו 'להפעיל' אותו כדי לפתוח דלתות, במיוחד במצבים שבהם אתם לא עונים בול לדרישות המשרה", מוסיפה וקס.
"מהניסיון שלנו, אנחנו רואים שמנהלים ישראלים אוהבים לגייס אנשים שיש להם איתם מכנה משותף: חברים משותפים בפייסבוק ותחומי עניין מקצועיים משותפים. הם גם שמים דגש משמעותי על תחומי עניין דומים (ספורט, סדרות אהובות ועוד), אז לפני שאתם מתחילים לחפש עבודה, תעברו על הפרופילים שלכם ותעשו את ההתאמה הנדרשת. אפשר לנצל את השימוש ברשתות לטובתנו - עבור מי שמחפשים עלינו מידע, ובהם גם מעסיקים פוטנציאליים".
אנגלית טובה היא שם המשחק
אחד החסמים המרכזיים לעבודה בהייטק הוא ידיעת השפה האנגלית. ברוב החברות, השיח מתנהל באנגלית לא רק מול הלקוחות בחו"ל אלא גם התקשורת הפנימית נעשית באנגלית.
מחקר שנעשה במכון אהרן למדיניות כלכלית, בהובלת פרופ' ניראון חשאי, דיקן בי"ס אריסון למינהל עסקים באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה), הראה שבמקרים רבים לימוד של 5 יחידות אנגלית לא מהווה אינדיקציה ליכולת ניהול שיחה עסקית באנגלית ברמה מספקת. חוסר היכולת הזה הוא משמעותי במיוחד בענף ההייטק, שהוא בינלאומי במהותו, ומחריף כאשר מדובר במקצועות תומכי טכנולוגיה כגון שיווק, מכירות ותמיכה. חברות הייטק מעדיפות במידה רבה להעסיק במקצועות אלו עובדים לא ישראלים, המסוגלים לנהל שיחה עסקית באנגלית ברמה גבוהה.
גם במקרה זה, הדבר נכון עוד יותר למי שמנסה להתקבל למקצועות לא טכנולוגיים. לדברי קארין קאופמן מנהלת המרכז לקריירה באוניברסיטת רייכמן, "אצל מי שמגיע עם כישורים טכנולוגיים, השפה היא פחות קריטית, אבל אם אין כישורים טכנולוגיים האנגלית היא כלי מאוד דרמטי. אני נתקלת באנשים סופר-מוכשרים שבגלל חוסר ביטחון להתנהל באנגלית הם לא מצליחים. לא מספיק לדעת לקרוא ולכתוב, צריכים להיות מסוגלים לדבר, והדיבור עוצר המון אנשים".
לדברי טלי ענבר, HR Director בחברת תופין, "לעתים שווה גם להשקיע בלמידה בקורס אונליין. לעשות כמה שיחות עם מישהו שזו העבודה שלו, ללמוד קצת מהבסיס ולשפר את יכולת הדיבור. (בFiverr, למשל, יש אפשרות לרכוש שירות כזה במחיר שווה לכל נפש)".
ענבר ממליצה גם להעביר את עולם צריכת המדיה שלכם לאנגלית. "צפו בסדרות וסרטים (במיוחד סדרות שמתארות את העולם העסקי), והקפידו להשתמש בכתוביות באנגלית, ולא בעברית, על מנת לשפר גם את יכולת הקריאה שלכם. מעבר לזה - יש מגוון רחב של פודקאסטים מעניינים באנגלית. בין אם מדובר בנושאים מקצועיים, שיוכלו לשפר גם את אוצר המושגים שלכם בעולם העבודה, וגם נושאים אישיים, מחקרים ובידור. ההאזנה תעניק לכם הבנה טובה יותר של אנגלית ותעזור לכם בדיבור השוטף.
"העדיפו שיחות טלפון וזום עם קולגות או מכרים בחו"ל, תרמו לשיחת הוועידה גם אם האנגלית לא מושלמת. תתאמנו בxnuk yue באנגלית עם הקולגות מחו״ל. רק אם תשתמשו בה היא תשתפר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
