שיחת היום בהייטק: המניות צנחו, האופציות התכווצו

מדד נאסד"ק  אמנם נחלש לאחרונה מהשיא שאליו הגיע בנובמבר, אך הוא עדיין משקף תשואה חיובית מכובדת של 17% מתחילת השנה, ואינו רחוק מאוד מהשיא. לעומת זאת, בקרב חברות הטכנולוגיה הישראליות שנסחרות בוול סטריט, המצב שונה.

חלק מהמניות של חברות הטכנולוגיה והביומד מציגות תשואה שלילית של עשרות אחוזים מאז השיא השנתי שלהן, שרובן רשמו בחודשים הראשונים של 2021. כך לדוגמה, מניית חברת האינטרנט Wix  איבדה מתחילת השנה 42% מערכה, כאשר מהשיא שאליו טיפסה בחודש פברואר היא כבר נחלשה ב-59%. פייבר , המספקת זירת מסחר לחיבור בין פרילנסרים ללקוחות, נחלשה ב-36%, ומאז השיא שרשמה בפברואר צנחה ב-61%. חברת הביטוח הדיגיטלי למונייד  איבדה 64% מתחילת השנה ו-76% מאז השיא שרשמה בינואר 2021.

הירידות במניות הללו משפיעות לא רק על המשקיעים בהן, אלא גם על עובדי אותן חברות נסחרות אשר מחזיקים באופציות ומניות חסומות. 

לצד שכר גבוה מהממוצע ותנאי ההעסקה להם זוכים עובדים בתעשיית ההייטק הישראלית, פעמים רבות אלו גם הופכים למיליונרים בעקבות אקזיט שבו נמכרת החברה שבה הם עובדים.

  

אפיק התעשרות מרכזי נוסף עבור עובדי חברות הטכנולוגיה המקומיות הוא מימוש אופציות שקיבלו כחלק מתנאי העסקתם. מדובר בהטבה שהיקפה הכולל עמד נכון לסוף 2020 על קרוב ל-5 מיליארד דולר, כך עלה מבדיקה שערך גלובס בחודש אפריל השנה לגובה ההטבה המגולמת באופציות שמחזיקים העובדים בחברות הטכנולוגיה והביומד הישראליות. מהטבה זו נהנים אלפי עובדים שהגדילו את הונם, נכון למועד הבדיקה, במאות אלפי דולרים וחלקם אף יותר מכך.

לפי אותה בדיקה, במהלך שנת 2020, בכ-30 חברות טכנולוגיה ישראליות הנסחרות בוול סטריט מומשו אופציות שגילמו הטבה של למעלה מ-1.8 מיליארד דולר, בעוד שהאופציות שהיו בידי העובדים בסוף אותה שנה גילמו הטבה של 2.96 מיליארד דולר נוספים.

ירידה תיאורטית של כ-2 מיליארד דולר בשווי ההטבה מהשיא   

אם בוחנים את שווי ההטבה שמגולמת באופציות הללו היום, בהשוואה לשוויה כשהמניות היו בשיא, אפשר לראות שיש חברות טכנולוגיה ישראליות שבהן ההטבה של העובדים נחתכה ("על הנייר") במאות מיליוני דולרים. בסך הכול מדובר בירידה תיאורטית של כ-2 מיליארד דולר בשווי ההטבה ביחס למחירי השיא. 

יודגש כי הנתונים של מספר האופציות ומחירי המימוש נכונים לסוף 2020 וכי נתוני 2021 יתבררו בדוחות שיפורסמו בתחילת 2022. בהחלט אפשר להניח שחלק מהעובדים ניצלו את השיאים במניות לממש אופציות ברווח נאה במהלך השנה החולפת, ושעובדים חדשים וותיקים קיבלו הקצאות חדשות של אופציות או מניות חסומות.

בכל מקרה, על בסיס הנתונים הקיימים עולה שבחברת הביומד נובוקיור , שווי ההטבה שמגלמות האופציות ירד בכ-636 מיליון דולר לעומת שוויה בשיא. נובוקיור, המפתחת טיפול לסרטן, הגיעה לשיאה בחודש יוני ואף החזיקה לזמן מסוים בתואר החברה הישראלית בעלת שווי השוק הגבוה ביותר. אולם מאז, למרות שפרסמה תוצאות טובות מניסוי בטיפול לסרטן הכבד, היא נחלשה ומציגה תשואה שלילית גם מתחילת השנה.

 נובוקיור Novocure - טיפול בסרטן / צילום: יח''צ

עוד חברה שבה שווי ההטבה המגולמת באופציות נחתך ביותר מחצי מיליארד דולר היא Wix, שם עמד בשיא שווי ההטבה באופציות לעובדים על 860 מיליון דולר, וכיום הוא כ-267 מיליון דולר. גם Wix, אגב, הייתה הישראלית הגדולה ביותר למשך זמן מסוים (כיום זוהי נייס). בלמונייד, מחזיקי האופציות איבדו 442 מיליון דולר מאז השיא, ובפייבר וג'יי פרוג  הסכום נע סביב רבע מיליארד דולר בכל אחת.

לא מן הנמנע שהמניות האלו עוד יחזרו לעלות ושווי ההטבה יעלה שוב, אך לפחות כרגע המצב שלילי. עם פרסום הדוחות המורחבים של החברות הללו ב-2022, נוכל לדעת האם עובדים באותן חברות ניצלו את השיאים לממש חלק מההחזקות שלהם ולרשום רווח שאינו "על הנייר".

עלו מאות אחוזים ב-2020 בזמן שהנאסד"ק עלה בכ-40% 

כשדנים בנפילת מניות הטכנולוגיה מישראל יש לזכור את ההקשר הנרחב יותר: בשנת 2020, לאחר ההלם הראשוני שפקד את שוקי ההון בעקבות התפרצות מגפת הקורונה, המניות האלה (ורבות אחרות) נהנו מתשואות חיוביות גבוהות במיוחד על רקע המעבר לדיגיטל. 

העובדה שבבת אחת העולם עבר לעבודה מרחוק, לימודים מרחוק, קניות באונליין וכדומה, הובילה להבנת הצורך בפתרונות שחברות אלו ואחרות מספקות, ובהתאם גם מניותיהן עלו.

 הנפקת וויקס wix במסחר הנאסד''ק / צילום: נאסד''ק OMX

Wix למשל, שמאפשרת הקמה וניהול אתרי אינטרנט, נהנתה מרוח גבית כשעסקים קטנים ובינוניים רבים בחרו בה לצורך יצירת נוכחות אונליין, והיא הציגה צמיחה משמעותית בתקופת המשבר כשמנייתה עלתה בשנת 2020 ב-104%. פייבר זינקה באותה שנה בלא פחות מ-730%, ולמונייד שהונפקה לראשונה בבורסת ניו יורק בחודש יולי 2020, הניבה עד סוף אותה שנה תשואה של 322%. זאת בזמן שמדד נאסד"ק עלה ב-2020 בשיעור "צנוע" יותר של 43.4%.

שנת 2021 כבר מציגה תמונה מורכבת יותר, של פוסט קורונה (לתקופות מסוימות) ושל חיים לצד המגפה. Wix ופייבר נאלצו להפחית תחזיות במהלך השנה, ולאחר מכן העלו אותן שוב (אם כי לא לרמתן המקורית), וזאת על רקע אי ודאות בצל המגפה.

בהתאם, גם מניותיהן ירדו מהשיאים. במקביל, בשבועות האחרונים המגמה הכללית בשוקי ההון פחות חיובית, בין היתר על רקע החששות מפני אינפלציה ומפני וריאנט האומיקרון - דבר שכמובן משפיע גם על המסחר במניות הישראליות.

רק 4 מבין כ-20 מצטרפות חדשות הניבו תשואה חיובית

לצד מניות הטכנולוגיה "הוותיקות", גם רוב החברות הישראליות החדשות בוול סטריט, כאלו שהפכו לציבוריות באמצעות הנפקה בשנה האחרונה, לא מספקות הרבה נחת למשקיעים בהן, ורוב ההנפקות שבוצעו בשנה האחרונה מציגות נכון להיום תשואה שלילית ניכרת של עשרות אחוזים.

  

לדוגמה, חברת הגיימינג פלייטיקה  ירדה ב-37% מאז שהונפקה בינואר, ומחקה מאז מעל 4 מיליארד דולר משוויה, וחברת ריסקיפייד  שמספקת פתרונות טכנולוגיים למניעת הונאות במסחר מקוון, מציגה תשואה שלילית של כ-60%  וירידה של 1.9 מיליארד דולר בשווי מאז ההנפקה בחודש יולי. היו גם הנפקות מוצלחות כמובן - מאנדיי , גלובל-אי  וסנטינל וואן  מניבות תשואות חיוביות מאז ההנפקות שלהן, אך גם הן נחלשו בשבועות האחרונים מהשיאים שאליהם נסקו המניות.

 הנפקת טוקספייס בנאסד''ק / צילום: צילום מסך מתוך אתר נאסדק

בקרב חברות אחרות שהצטרפו למסחר בוול סטריט בחודשים האחרונים באמצעות מיזוג עם חברות SPAC (חברות ייעודיות ללא פעילות, שמגייסות כסף במטרה לרכוש חברות קיימות), המצב אף גרוע יותר. כך, חברת האוטוטק REE  (ירידה של כ-60% מאז המיזוג), חברת הביטוח הדיגיטלי היפו  (ירידה של 65%) וחברת טוקספייס  המספקת טיפול נפשי וירטואלי (ירידה של כמעט 80%), איבדו כל אחת מעל למיליארד דולר משווי השוק שלהן בעת המיזוג. אגב טוקספייס, צמד יזמי החברה, בני הזוג רוני ואורן פרנק, נאלצו לעזוב את תפקידיהם בה זמן קצר לאחר המיזוג ולנוכח קריסת המניה. בסך הכול מבין כ-20 ישראליות חדשות בוול סטריט, רק ארבע הניבו תשואה חיובית.

בראיון לגלובס שנתן לאחרונה אילן פז, מנכ"ל ברקליס ישראל, הוא אמר כי "שוק המניות בוול סטריט במחצית השנייה של 2021 הוא פחות טוב משהיה במחצית הראשונה של השנה. אם מסתכלים מה קרה לשוק בכללותו, לחברות הצמיחה ולמכפילים - גלובלית, המציאות היא שהשוק היה בשיאו בסביבות פברואר-מרץ, ומאז הייתה רגיעה ואפילו הליכה של חצי צעד אחורה במכפילים. החברות הישראליות שרובן יצאו לשוק במחצית הראשונה אינן חסינות, הן סובלות כמו שכל השוק סובל".

בחברות שמוזגו ל-SPAC זיהה פז תופעה נוספת: "זה שוק שהידרדר מהותית. בחצי השנה האחרונה, גופים מוסדיים אומרים 'הוואלואציה לא בכיוון בכלל, אנחנו לא מעוניינים להצטרף'. עוד תופעה מעניינת היא שהרבה ממיזוגי ה-SPAC נסגרים עם גיוסי הון מאוד קטנים, כי מי שאמור להשקיע לא מסכים לשווי. הנגזרת של זה היא שבכל החברות שיצאו לשוק במיזוג ל-SPAC השווי יורד, זה עניין של ביקוש והיצע".

עם זאת, יש חברות טכנולוגיה ישראליות שמניותיהן המשיכו לטפס גם ב-2021. קורנית דיגיטל , המייצרת מערכות דפוס דיגיטליות להדפסה על טקסטיל, עלתה ב-71% מתחילת השנה ונסחרת בשווי של 7.1 מיליארד דולר (לאחרונה ניצלה החברה את המומנטום החיובי לגיוס הון נוסף). נובה , יצרנית מערכות בדיקה לתעשיית הסמיקונדקטור, טיפסה ב-77% והיא נסחרת בשווי של כ-3.6 מיליארד דולר. קמטק , שבדומה לנובה גם היא מספקת מערכות בדיקה לשוק הסמיקונדקטור, כמעט הכפילה את עצמה, ויצרנית השבבים טאואר  הוסיפה לערכה כ-43% והיא נסחרת קרוב למחיר השיא השנתי שלה.