"אני לא רואה האטה בביקוש לסטארט-אפים ישראליים"

החודשים האחרונים לימדו כי בעולם ההייטק פעילים לכאורה שני שווקים הנפרדים אחד מהשני. מצד אחד השוק הציבורי שחשף את העובדה שמרבית חברות ההייטק הישראליות הונפקו ככל הנראה קצת מוקדם מדי, ובגלובס נחשפה ירידת שווי מצרפית של מספר חברות בכ-8 מיליארד שקל, ירידה שקוזזה על ידי עליית שווי של שלוש חברות אחרות. מהצד השני השוק הפרטי ממשיך בגאות שלו ומתחילת 2021 ועד נובמבר גייסו סטארט-אפים וחדי קרן ישראליים  כ-24 מיליארד דולר.

במהלך כנס הסטארט-אפים המצליחים של גלובס, הסבירה יפעת אורון, מנהלת ההשקעות של Blackstone בישראל, כי מה שהכי מאפיין את ההבדלים הוא שהשוק הפרטי מסתכל לטווח ארוך, בעוד השוק הציבורי זז בהתאם לסיטואציות מאקרו כלכליות.

"הנבואה אמנם ניתנה לשוטים לגבי העתיד, אבל אם מנסים להבין מה קורה במניות הטכנולוגיה חייבים להסתכל לטווח ארוך והמגמה אומרת שההשקעות בטכנולוגיה ימשיכו. זה לא כי אנחנו מתלהבים כי אנחנו אוהבים טכנולוגיה, ואנחנו כן אוהבים אותה, אבל אנחנו לא בוחנים טכנולוגיה על בסיס המצאות פסיכודליות, אלא על בסיס הקמת עסקים חדשים בצורה יעילה שיודעת לעשות סקיילינג.

"לפעמים השווי של החברות קצת ירד או יעלה קצת, אבל ברור לכולם שחברות הטכנולוגיה תופסות יותר מקום ואני מאמינה שנראה חברות ישראליות שיחצו את ה-100 מיליארד דולר. כשהמגמה הולכת לכיוון הזה אז בגדול הווקטור חיובי", הסבירה אורון, שהקימה וניהלה את לאומי טק, בשיחה עם אסף גלעד, עורך מדור ההייטק של גלובס.

ובכל זאת, אי אפשר להתחמק מהירידה של חברות ישראליות רבות.
"הייתי שמחה לעשות אנליזה ולבקש מהמשקיעים הראשונים שעשו השקעות בשנה האחרונה להוציא את הניתוחים שלהם מלפני ההשקעה. אני לא בטוחה שמה שהם העריכו אלו השוויים שמגיעים אליהם עכשיו. אנחנו קצת מתבלבלים. החברות האלה שוות הרבה מאוד כסף. גם אם חברה ירדה ב-20% או 30% היא בכל זאת הונפקה, יש לה ביזנס, חלק יתקנו וחלק פחות אבל באופן ממוצע יהיה בסדר".

האם השיא בשוק ההייטק מאחורינו?
"אני לא מתנבאת אבל מה שאנחנו מרגישים היום היא סיטואציה של אינפלציה גוברת בעיקר בארה"ב, אבל המשקיעים בשוק הציבורי כנראה סבורים שהריביות יעלו וברגע שזה יקרה יש מסלולי השקעה אלטרנטיביים להשגת תשואה. לא מעט כסף נכנס לשוק בגלל חוסר במקומות אחרים להשקעה וחלק מהכסף יצא למקומות עם תשואה אולי יותר נמוכה אבל יותר בטוחה".

האם המטוטלת עוברת משוק של יזמים לשוק של משקיעים?
"אני לא מכירה את זה. הכיף של החדר הזה, של התעשייה שלנו, הוא שישראל הפכה להיות מקוד משיכה להרבה מאוד כסף, ובעיקר לכסף מתוחכם. אני לא מכירה אף אחד מהקולגות הישראלים או האמריקנים שהוריד רגל מהגז. הקורונה עושה אמנם בעיות להגיע לפה פיזית אבל ה-24 מיליארד שגייסו הסארט-אפים הישראליים מראים שזה נמשך. בטח במקומות כמו עולם התוכנה, שיש לו שוק פוטנציאלי גדול, אני לא רואה שום האטה".

אנחנו בפתחה של 2022, כיצד תראה השנה הבאה?
"קשה לי להתנבא על היקף ההשקעות אבל בסופו של דבר כמות הכסף גדלה כל הזמן כי החברות מצליחות והן תופסות נתח יותר גדול מהעולם העסקי הכולל, לא רק בקטע הטכנולוגי, ונמשיך לראות את אותו הכסף. בגדול אנחנו במצב מצוין. נכנסים בהילוך חמישי ל-2022".

לאחרונה קראה אורון במאמר בגלובס לסטארט-אפים להשקיע בעצמם בחינוך של עובדים ושל הנוער, מה שעורר הדים ברשתות החברתיות. במהלך השיחה היא הסבירה מדוע היא חושבת כך. "היום יש יותר כסף לחברות ממה שהן מסוגלות לצרוך והצריכה ב-70% או ב-80% הולכת לכוח אדם. היום חסר מאוד כוח אדם, טאלנטים וההכשרות האלה אורכות הרבה שנים. לכן יש דיון מי צריך לפתור את תקרת הזכוכית של הטאלנט, כי כולנו רוצים שמרבית העובדים יהיו ישראלים ולא להישען על העולם. כך שהשאלה אם זה תפקיד של המדינה או של השוק הפרטי", היא אומרת.

"כולנו נסכים שהצלחת ההייטק היא פרויקט ולאורך כל השנים המדינה ידעה לתת את העזרה הנכונה. לגבי הגדלת כוח האדם, צריך להסתכל על זה כמו שמסתכלים על חברה. למי יש את יכולת הסקיילינג הכי גדולה. בסופו של דבר המקום הכי אפקטיבי הוא ההכשרות שמתבצעות בתוך החברות ולכן לא מופרך לחשוב שכל אחת מהחברות שנהנות מההכנסות תשקיע בהכשרות בתוך עצמה. בעולם מעגלי, בתעשייה שעדיין יש בה ערבות הדדית, כולם ייהנו מזה, וזאת לצד העזרה של המדינה".

עוד הוסיפה אורון כי בלאקסטון רוצה לעבוד עם השוק הישראלי ולא מתחרה בחברות שמתמחות בליווי בתחילת הדרך של הסטארט-אפים. "אנחנו מתמחים בשלבים המאוחרים יותר ויש לנו סבלנות לחכות להם. בסופו של דבר אנחנו משקיעים בכמה סוגי קרנות של בלקסטון בישראל. בעיקרון אנחנו משקיעים מקרן צמיחה של 4.5 מיליארד דולר, אשר תשקיע לכל היותר ב-20 חברות בכל העולם. אמנם נשקיע סכומי כסף גדולים, אבל במספר מצומצם של חברות, ואין סיכוי להמר כמה מתוך זה יהיה בישראל", היא סיכמה.

***גילוי מלא: האירוע נערך בשיתוף J.P. Morgan, מיקרוסופט ישראל ו-Merlin Ventures TLV.