הכניסה לישראל אסורה, אבל מטרות יש: זה החזון של משרד התיירות

הכניסה לתיירים אמנם אינה אפשרית במסגרת ההגבלות שהמשלה קבעה, אבל חזון יש. שר התיירות יואל רזבוזוב התארח בוועדת הכלכלה של הכנסת, והציג את המטרה שהציב לעצמו המשרד: להגיע להיקף של 10 מיליון תיירים בשנה. מדובר במספר הכפול מזה של שנת השיא של ישראל בכניסת תיירים, שנת 2019, במהלכה נכנסו כ-4.5 מיליון תיירים.

עוד לפני שהגיעה המגפה שטלטלה את הענף במשרד התיירות קיוו לשבור את השיא ב-2020 עם היקף של 5 מיליון תיירים, ואכן קצב הכניסה לישראל בחודשים הראשונים של השנה (עד לסגירת השערים בעקבות המגפה) הצביע על שבירת שיא מסתמנת. אלא ששיא לחוד ומציאות לחוד: 2020 הסתיימה עם כ-850 אלף תיירים בלבד. רזבוזוב אף אמר כי "אם יתברר שהזן החדש לא משפיע על התחלואה הקשה, צריך בתוך יממה לפתוח את השמים".

במצגת שהוצגה לחברי הוועדה התייחס רזבוזוב לתיירות כאל מנוע צמיחה כלכלי. על פי נתוני המשרד, תייר מוציא בממוצע בישראל כ-1,400 דולר בכל שהייה, כך שבסיכום 2019 דובר על הכנסות של 23 מיליארד שקל. עוד העריך המשרד כי בשנה זו תיירות הפנים הכניסה למשק כ-13 מיליארד שקל. הסכומים הללו צנחו ב-2020, ההכנסות מתיירות החוץ ירדו לכ-4 מיליארד שקל ומתיירות הפנים לכ-6.7 מיליארד שקל.

את החזון ל-10 מיליון תיירים שואב משרד התיירות ממדינות שדומות בגודלן לזה של ישראל. כך למשל יוון - בה ביקרו ב-20219 כ-31 מיליון תיירים, פורטוגל שביקרו בה 17 מיליון תיירים וגיאורגיה שכ-8 מיליון תיירים ביקרו בה ב-2019. בפורטוגל נזכיר כי גם קמה מחאה של תושבים נגד "אובר-טוריזם" בדומה לספרד ולאיטליה לנוכח טענות התושבים כי ריבוי התיירים מפריע לשגרת חייהם.

כך או כך, אם אכן יצליח המשרד להכפיל את מספר התיירים ל-10 מיליון הוא אומד את ההכנסות למשק בכ-60 מיליארד שקל לצד תעסוקה של 300 אלף מועסקים ישירים ומספר דומה במעגלים הסובבים.

מתדמית ועד ליוקר המחיה

לישראל אתגר משמעותי בהבאת תיירים. הוא מתחיל בתדמית שיש לישראל ונגמר ביוקר המחיה גם לתיירים, כשישראל היא יעד יקר לנופש. העובדה שתל אביב דורגה כעיר היקרה בעולם מכבידה על האתגר הקיים ממילא.

במשרד התיירות מונים נקודות למיקוד בהן שיפור חווית התייר בישראל, כמו עבודות שיווק, שמירה על תשתיות תיירותית ועוד. במסגרת שיווק מותגי ישראל לתיירים מונים את הנגב ואילת, את ירושלים ותל אביב שממתגות את עצמן מזה שנים, את התיירות הרפואית, הקולינרית, הדתית ועוד. במקביל, מוצע לפתח את תיירות הפנים דרך פיתוח תשתיות, קידום אירועים ונהלי תמיכה להסטת תיירי הפנים שמעדיפים להתמקד באילת גם לתיירות כפרית.  

יו"ר הוועדה, מיכאל ביטון (כחול לבן), קרא לסבסד אתרים לתיירות מקומית: "יוזילו את המחיר לישראלים ב-20% ממחירי 2019". עוד הציע כי מפעל הפיס יפעיל את מורי הדרך ‎ - והממשלה תשקיע בו כתמורה. הוא ביקש מהמשרד התמקדות בפיתוח התיירות בטבריה, והבטיח כי בעוד כחודש תקיים הוועדה דיון מעקב על השפעת הקורונה על התיירות.

מחירי החופשה בישראל כיכבו בדיון. רזבוזוב הלין על מחירה הגבוה של חופשה בישראל וציין כי תפקיד משרדו הוא להגדיל את היצע חדרי המלון, ואת ההכרח להגדלת כוח האדם במשרדו שיעסוק בהרחבת התשתיות ובפיקוח עליהם. עוד ציין כי המלונות, בעיקר בפריפריה, הניזונים מתיירות נכנסת, יפוצו בקרוב בכ-50 מיליון שקל מתוך כ-300 מיליון שקל הפיצוי שנקבע בממשלה לענף. יודגש כי פיצוי זה נקבע עוד לפני סגירת השמיים הנוכחית, שהסבה נזק נוסף למלונות ובעיקר בפריפריה לאור ביטולים רבים של תיירים שתכננו לבוא ארצה אולם התבשרו כי הדבר לא יתאפשר.