בלי שום ניסיון קודם: הכירו את האיש שהשתלט על מרכז בדיקות הקורונה הגדול בישראל

קצת אחרי שלירון קרסין השתחרר מהצבא כקצין בחיל הצנחנים הוא החל לעבוד כמדריך פסיכומטרי ולהכין תלמידים לבגרות במתמטיקה. האהבה הגדולה למקצוע והעובדה שהוא כנראה מסוג הגאונים שחולמים על משוואות ואינטגרלים בלילות הביאו אליו עוד ועוד לקוחות וגרמו לו להפוך לעסק די מצליח כבר בגיל 23. אלא שקרסין, יזם מתוחכם שלא מפספס הזדמנויות (עוד תראו בהמשך), החליט לקחת את זה כמה צעדים קדימה.

"כשלא יכולתי לעמוד בביקוש החלטתי להקים חברה שתעניק שיעורים פרטיים במתמטיקה, וקראתי לה אומגה", הוא מספר. מהר מאוד התרחבה אומגה למקצועות נוספים שכללו יישומי מחשב, וההדרכות שלה שולבו בתוכניות לימוד נוספות (תל"ן) בבתי ספר. שנים ספורות לאחר מכן החברה קפצה מדרגה כשניגשה למכרז להענקת שירותי מחשוב לעיריית הרצליה - וזכתה בו. אליה הצטרפו רשויות כמו רעננה, רמת השרון ואום אל-פחם וכן משרד הביטחון, רשות האכיפה, מבקר המדינה, חברת החשמל ועוד - לאחר שהתמודדה בהצלחה במכרז אחר מכרז. "הפכנו לחברה שההתמקצעות שלה היא זכייה במכרזים. עבדנו עם מטה רזה, לא התעסקנו בשיווק ומכירות ולא בפרסום. ברגע שצברנו ניסיון הפכנו להיות גוף קומנדו יעיל וזריז שיודע לקחת משימה מורכבת בזמן קצר ולהצליח בה".

25 שנים סיפקה אומגה שירותי מחשוב והעסיקה מאות עובדים - ואז הגיעה המגפה. אך בניגוד להרבה חברות אחרות, לקרסין זה עשה רק טוב: כשהביקוש לעבודה מהבית גדל, רבים נזקקו לשירות שלו.

אלא שזה לא השינוי הגדול שעשתה המגפה לאומגה. בתחילת אוגוסט 2020, כשפורסם מכרז רשות שדות התעופה להקמת מעבדת בדיקות קורונה בנתב"ג, ולמרות שלקרסין לא היה ניסיון קלוש בתחום, היה לו ברור שהוא ניגש, ויותר מכך, שהוא הזוכה. "אם אני מחליט לגשת למכרז, אני יודע שיש לי סיכוי של 80%. לא מתוך יהירות, אלא מתוך הכנה מעמיקה ועמידה בתנאים הנדרשים. להקים משהו יש מאין ולגייס כוח אדם באפס זמן זה משהו שעשינו.

"כבר בתחילת אפריל הבנתי שהקורונה היא לא רק מחלה, היא מהפכה במובן הרחב של המילה. הוצאתי מייל לצוות שמתחולל פה משהו שעתיד לשנות את העולם. אני לא ממש יודע למה זה מה שהרגשתי, זה היה קשור לאופן והמהירות שבהם קרו הדברים. היה לי ברור שכעסק נידרש לשינוי. קראתי אז כתבה על הקמת מעבדה פרטית לבדיקות קורונה בארץ, וחשבתי שזה יהיה הצעד הבא שלנו. כחברת פרויקטים שנותנת שירותי מחשוב למשרדי ממשלה צברנו יכולת לאתר כוח אדם מדויק, כולל בתחומי הרפואה כי עבדנו עם קופות חולים ועם משרד הבריאות. הצענו גם להם וגם להם שיתופי פעולה והם גלגלו אותנו מכל המדרגות. אבל אנרגיית הסירוב מעודדת אותי להצליח בכל מחיר.

"המכרז של רש"ת פורסם ביום חמישי, וביום שישי כבר גיבשתי רשימה של 37 מעבדות ציבוריות בעלות רישיון לבדיקות קורונה כדי למצוא קבלן משנה ולעמוד בתנאי המכרז. גם הציפייה שהגוף שיזכה יקים מערך ב־45 ימים לא הרתיעה אותנו".

אומגה זכתה במכרז בשיתוף בית החולים רמב"ם (שיתוף פעולה שיפורט בהמשך) - הישג ששמט לסתות לא רק בגלל הקשר העמום בין חברה לשירותי מחשוב להקמת מערך בדיקות קורונה, אלא בעיקר בשל המחיר שעל בסיסו זכתה החברה, שהיה נמוך במאות אחוזים מהמחיר המשוער. "בתוך יומיים למדתי תחום שלא עסקתי בו קודם. נכנסתי למרתון של קריאת מאמרים בביולוגיה, והגעתי למסקנה ששיטת האיגום היא היחידה שצריכה להתאים למכרז ולציבור".

שיטת האיגום (pooling) מבוססת על בדיקת כמה דגימות יחד. אם כולן שליליות אין צורך בביצוע בדיקה נוספת, ואם יש ממצא חיובי, כל דגימה תיבחן פרטנית. מרכיב הסיכון שהביא קרסין בחשבון הוא שבקרב המתכננים לטוס לחו"ל שיעור החיוביים יהיה נמוך (בשונה מבדיקות בקופות החולים למשל). "הממריאים והנוחתים הם הקהל הקלאסי. אדם לא יטוס אם הוא חושש שהוא חולה. זה נכנס בתחשיב ניהול הסיכונים. לא הייתי מקים מעבדה לבדיקה לכלל הציבור. במבט לאחור כל מי שנכנס לתחום הבין שהשיטה הזאת היא המפתח להפחתה במחיר".

ההנחה הזאת הובילה אותו לתמחור שזיכה אותו בפער גדול משבע הקבוצות שניגשו למכרז: 44.88 שקל לבדיקה. המתמודדים הבאים הציעו תמחור בשווי של פי שלושה, ובמכונים פרטיים באותה התקופה המחיר היה לפחות 300 שקל. קרסין שבר את השוק והצליח להרגיז את המתחרים. "אומרים שהמחיר הנמוך שלנו שיגע את המתמודדים האחרים, אבל ניגשנו בלי ידיעה לרמות המחיר שהמתחרים יגישו ומתוך ידיעה שהתמחור התבסס על שיטת האיגום. חשבתי שאנחנו לא החכמים היחידים. המידע שהייתי חשוף אליו היה חשוף גם לאחרים וחשבתי שלפחות אחד או שניים יעשו שיעורי בית כמוני".

 בדיקות קורונה בנתב''ג כיום. בפסיקת בית משפט הוצאה אומגה לאחר שנה של פעילות / צילום: איל יצהר

"45 שקל לבדיקה זה לא הפסדי"

ב־15 בנובמבר התחילה חברת אומגה, במסגרת המותג Check2fly, להפעיל את מערך בדיקות הקורונה לטסים בנתב"ג בהשקה שלוותה בביקור של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו ושרת התחבורה לשעבר מירי רגב.

המתחרים, שלא היו מרוצים מהמצב, לא הפסיקו לחפש את הקץ' בהצעה של קרסין, וגם מצאו: אחד מהתנאים במכרז היה בעלות על רישיון של מרכז רפואי, אולם משום שלאומגה אין רישיון כזה, היא חברה לבית החולים רמב"ם, שיתוף הפעולה צלח - והמערך שהוקם היה תוצר של שני הגופים. "זיהיתי ברמב"ם רוח יזמית. פנו אליי מעוד שישה גופים, אבל הודעתי שהפנייה אינה אקטואלית. מרגע שרמב"ם נתנו לנו את ה'אוקיי' היה ברור לי שאנחנו זוכים. הקמנו יחד את המותג Check2fly, אומגה היא הבעלים שלו ועם רמב"ם יש לנו הסכם מסחרי".

אלא שיש מי שראה בזה פרצה. זמן קצר לאחר מכן חברת פנגיה, שהגיעה למקום השני במכרז, העלתה טענות על "טיב הקשר" שלה עם רמב"ם וציינה כי החבירה לבית החולים רמב"ם כקבלן משנה משמעה שימוש במשאב לאומי. עוד אמרה בנוגע למחיר הנמוך כי "מדובר בהצעה גירעונית ולא סבירה". טענות אלה הובילו למאבקים משפטיים ממושכים וטיפסו בערכאות על לבית המשפט העליון, שבינואר השנה קבע כי יש לפסול את הזכייה של אומגה במכרז כי היא "לא עמדה בתנאי הסף", שכן תפקידו של רמב"ם בשיתוף הפעולה ביניהם נותר עמום.

כך, בנובמבר האחרון, שנה אחרי שהחלה לפעול בנתב"ג, פינתה החברה את מערך הבדיקות לטובת פנגיה. "אומגה עמדה בכל המכרזים בזכות עצמה", אומר קרסין להגנתו. "רמב"ם הוא שותף אמת. המשכורות הראשונות ששילמנו לכל עובדי המערך היו מטעם אומגה, כך שטענה לשימוש במשאב לאומי אינה נכונה. המחוזי קבע שהכול תקין, העליון קבע אחרת - החלטה שגמרה את הסיפור גם כשלנו היה ברור שהיא שגויה".

אבל ההחלטה הזאת פגעה גם בציבור. היום מערך הבדיקות בנתב"ג התייקר פי שניים: מבדיקת מעבדה ב־45 שקל שהציעה אומגה עלה המחיר ל־89 שקל, שגובה היום פנגיה; ובמקום 135 שקל לבדיקה מהירה (שהתשובה עליה מתקבלת בתוך ארבע שעות) עלה המחיר ל־149 שקל.

טענו ש־45 שקל לבדיקה הוא מחיר הפסדי.
"אז אומרים. אני לא יכול להרשות לעצמי להפסיד אגורה, וזה לא מחיר הפסדי. אנחנו מנוסים במכרזים ואנחנו לא מתמחרים לפי מה שאנחנו מעריכים שהמתחרים יעשו, את זה אני רק יכול לנחש. השאלה שאני שואל את עצמי היא מה המחיר הנמוך ביותר שאוכל להיות שלם איתו. לא הופתענו גם מהסקפטיות שהביעו סביבנו, גם לזה התרגלנו ממכרזים אחרים. אנחנו מתורגלים בהרמת גבות. כשמכריזים עלינו כזוכים ותוהים מסביב 'מי זה הטיפוס הזה שלא שמענו עליו עד היום?' אני מוכיח שאנחנו רציניים ומסודרים. בסוף בלית ברירה מכילים אותנו".

ומה עם ההשקעה הכספית בהקמת מערך שלם שנאלצת לפנות אחרי שנה?
"זה חלק משבעת מדורי הגיהינום שהעבירו אותנו משרד התחבורה (רשות שדות התעופה - מר"ח) ומשרד הבריאות, אבל זה גם העמיד את המעבדה שלנו בסטנדרטים גבוהים וברמת דיוק. לא ויתרו לנו בפרומיל. שילמנו גם פרמיה כדי לעמוד בלוח הזמנים. זה עלה לנו מיליונים רבים. התנהלנו לפי תוכנית עסקית שהביאה בחשבון מקרי קיצון למעט דבר אחד: סגירת השמים. עם 2%-1% מתנועה של 70-60 אלף נוסעים עוד יכולתי להתמודד, אבל לא בניתי על מצב של 20 נוסעים ביום.

"כשסגרו את השמים הגענו למצב שבו נאלצנו למשכן את הבית שלנו כדי לעמוד בחובות לספקים. זו סיטואציה שלא חזיתי בתרחיש הכי קיצוני. היה ברור שזה זמני עד שיוחלט על הסרת ההגבלות.

"יצא לנו המיץ משני הרגולטורים. אבל שניהם ראו את טובת הציבור. בתקופה ההיא לטסים לא היו אלטרנטיבות להיבדק במקום אחר והמערך שהפעלנו תרם לפתיחת השמים, ואת זה לא יכולים לקחת מ-Check2fly".

אתה מצטער שנכנסת לכל ההרפתקה הזאת?
"אין דבר אחד שאני מצטער עליו מקטן ועד גדול. בתהליך הזה גיליתי שיש רמת עניין ציבורית גבוהה מאוד בכל הקשור לטיסות ולנתב"ג. נעשתה סביב פתיחת המעבדות הילולה פוליטית, ובכלל לא הבנתי למה. אמרו לי שיש סיכוי שנתניהו יבוא לפתיחת המעבדה, חשבתי שמתבדחים איתי, אמרתי שבטוח שיש לו דברים חשובים יותר בשיא המגפה. ואז הגיעו אנשי השב"כ להכין את השטח לביקור. היום אני יכול להגיד שהדבר הכי טוב שקרה לאומגה הוא הכניסה לנתב"ג, והדבר השני הוא היציאה מנתב"ג. אני צריך לשלוח פרחים לפנגיה שגרמו לזה לקרות".

קרסין לא מגזים עם הפרחים. למרות המאבק המשפטי שפסל את הזכייה שלהם במכרז והוציא אותם מנתב"ג, חברת אומגה ממשיכה לפעול בתחום בדיקות הקורונה - ונדמה שהמהלך רק היטיב עמה. "החלטנו להפוך את הלימון ללימונדה במקום לשקוע במרה שחורה. בזכות העזיבה את נתב"ג הקמנו מערך ארצי וכיום כמות הנבדקים שמגיעים אלינו גדולה יותר. בשימוע שנערך ברש"ת בהקשר לרמב"ם נשאלתי מה יקרה אם הנגיף ייעלם מחר בבוקר וכל ההשקעה תרד לטמיון. אמרתי שזה סיכון שאני לוקח על עצמי, אבל בתוכי ידעתי שלא הייתי ניגש לכל התהליך אם הייתי חושש שזה לחינם. ברור לי שהקורונה כאן כדי להישאר".

כיום מפעילה אומגה חמישה סניפים בתל אביב ובחיפה עם תוכנית להתרחב ל-11 גם בירושלים ובאר שבע. זאת במקביל לשירותי המחשוב שהיא מספקת למאות גופים. בעלת השליטה בה היא ד"ר אור קרסין, חוקרת מדיניות באוניברסיטה הפתוחה המתמחה בכלכלה מעגלית ואחריות תאגידית - ואשתו של לירון. "ביום שהתחתנו היא קיבלה 51% ממניות החברה, היא היו"ר ואת ההחלטות החשובות היא מקבלת". כמנכ"לית מכהנת לילי ננקין.

עד כה העניקה אומגה שירות ליותר מ־1.5 מיליון נבדקים. בתחשיב המינימלי שלפיו שילמו הנוסעים 45 שקל לבדיקה היא הכניסה לקופתה 67.5 מיליון שקל. אלא שרבים מהם שילמו כ־135 שקל לבדיקה מהירה, ועבור הנוחתים קיבלה החברה כ־120 שקל מהמדינה. כך שהסכום בתרחיש ריאלי מגיע לפחות ל־120 מיליון שקל.

 השקת מערך בדיקות הקורונה של אומגה בנתב''ג / צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות

"אין לנו מתווכים שגוזרים קופון"

קרסין אולי עבר הלאה מאותה הסאגה, לפחות בתיאוריה, אבל המאבקים בנתב"ג נמשכו גם אחרי הפסיקה על הוצאתו מנתב"ג. במאי השנה החליט משרד הבריאות לפצל את מערך בדיקות הקורונה בין הנוסעים היוצאים ובין הנכנסים: הבדיקות של היוצאים נותרו באחריות חברת פנגיה, ומערך הבדיקות לנכנסים יצא להליך תיחור, שבו נבחרה חברת פמי פרימיום. אז גם הגיעה תקנה חדשה, שתקפה עד היום, אשר מחייבת את כל הנוסעים להיבדק לאחר הנחיתה נוסף לבדיקה שעליהם לעשות לפני ההמראה לישראל.

עד כמה החובה הזאת קשורה בחשש מזיופי הבדיקות לפני ההמראה?
"זה קרה בסוף דצמבר. אנחנו פעלנו ועבדנו בהצלחה (כאמור, אומגה נשארה לפעול בנתב"ג, גם אחרי פסיקת בית המשפט, עד החודש שעבר - מר"ח). אני יכול להגיד שהחשש מזיופים היה אחת הסיבות להחלטה לחייב את כל הנוחתים להיבדק גם בארץ. הוציאו אותנו אחרי שהתבקשנו להאריך את מתן השירות כמה פעמים. אבל מה שעניין אותי היה האמינות האישית שלי ושל אומגה.

"לא השתתפנו בתיחור ואני לא צד בעניין. החלטה כזו משפיעה עליי רק בעקיפין. אחרי שיצאנו היו מקרים של בדיקות שאבדו ותורים שהשתרכו, אבל זה התאזן".

את הליך התיחור והבחירה של משרד הבריאות בפמי פרימיום ביטל בית המשפט המחוזי בירושלים באוגוסט האחרון "לנוכח חשש לניגוד עניינים" (ראש מערך השליטה להתמודדות עם נגיף הקורונה במשרד הבריאות דאז אלי גלעד קיבל הצעת עבודה מפמי פרימיום, אך לא השעה עצמו מהשתתפות בישיבות הנוגעות להליך התיחור - מר"ח). ההכרעה הוחזרה לוועדת המכרזים של משרד הבריאות. ממטה ההסברה למאבק בנגיף קורונה נמסר כי ב־7 בנובמבר התקבלה החלטת ממשלה מעודכנת הקובעת כי "בינוי המתחם יתבצע על ידי משרד הביטחון. בהמשך להחלטה נידרש לעדכן את נוסח המכרז הנמצא בימים אלה בהליך גיבוש וצפוי להתפרסם בקרוב".

מחברת פמי פרימיום נמסר: "פמי זכתה בהליך התיחור של משרד הבריאות כדין, כיוון שהגישה את הצעת המחיר המיטיבה ביותר עבור הנוסעים. כל מי שנחת בנתב"ג בחודשים האחרונים היה עד למתחם בדיקות יעיל, מקצועי ומהיר".

ואם כל זה לא מספיק: פנגיה, שנשארה רק עם מערך הבדיקות ליוצאים בזירה שבה התחרות ערה מתמיד - מול ענקיות כמו סופר פארם, שופרסל באמצעות Be ובקרוב גם גוד פארם של רמי לוי, וכן מד"א, ביקורופא ואומגה - הגישה במאי האחרון תביעה נגד משרד הבריאות. העילה לתביעה היא שבמקום לאפשר לה, הזוכה במכרז, להפעיל את מערך הנבדקים בשני הכיוונים, בחר משרד הבריאות לאתר ספק אחר להפעלת מערך הבדיקות לנוחתים, שפעילותו נרחבת יותר. "התנהלותו של משרד הבריאות מעוררת שאלות כבדות משקל באשר למנהל תקין וכיבוד שלטון החוק", כך טוענת פנגיה במכתב שהעבירה למשרד.

הנוסעים חווים על בשרם את הכאוס שבהחלפת הספקים, ומשלמים היום פי שניים על בדיקה.
"הציבור לא צריך לסבול ואין ספק שצריכים להיות סדר והתנהלות יעילה. התפתח מאבק שליטה בין רש"ת ומשרד הבריאות. המעבדה ממוקמת בשטח האווירי ולכן מבחינת רש"ת הם רצו, ובצדק, שהכול ינוהל תחת שליטתם. אבל אני יכול להבין את מכלול השיקולים של המשרד והרצון להיות מעורב בכל הנוגע לבדיקות. יושבים שם מקבלי החלטות שרואים את טובת הציבור".

איך ייתכן שבישראל גובים עבור בדיקות קורונה מחיר שנמוך בחצי מאירופה (60-40 יורו) או ארה"ב (150-100 דולר)?
"אני לא יודע להסביר את זה, ואני לא מצליח להבין איך לא לוקחים המודל הבסיסי שפיתחנו ומיישמים אותו במדינות אחרות".

ובכל זאת, כשיצאתם מנתב"ג המחיר שלכם לבדיקה עלה מ־45 שקל ל־75 שקל.
"זה המחיר הזול ביותר שנוכל לגבות באופן שבו אנחנו פועלים כיום. הפכנו למותג בתחום בדיקות הקורונה. אנשים בחרו לקבל שירות אצלנו ורבים מהם חוזרים למרות שיש אלטרנטיבות.

"מלבד זאת, ניגשנו למכרז משמעותי של משרד הבריאות להקמת חמש מעבדות שייתנו שירות לכלל המדינה נוסף לקופות החולים. הוא תקף לחמש שנים כך שהמדינה רואה במעבדות נכס חיוני שיש לשמר גם כשהקורונה תדעך. אם נזכה נהפוך לחברה שתיחשב משאב ציבורי, וזה פי כמה מכל מה שעשינו עד היום".

בסופו של דבר הקורונה גילתה לכם מכרה זהב, וגם לשופרסל, סופר פארם, רמי לוי.
"כל עוד יש קורונה הייעוד שלנו הוא לסייע כדי לעבור את התקופה ולהציע מחיר טוב ושירות טוב. יש פוטנציאל שלא נעצר רק בטסים לחו"ל, ואנחנו שמחים להתחרות גם בשחקנים כמו רמי לוי. תחרות היא דבר טוב, והיתרון שלנו הוא שאנחנו היחידים שאחראים על כל שרשרת הערך - הדיגום, הפענוח ומערכת המחשוב התומכת. המשמעות היא חיסכון בגוזרי קופונים שבדרך מתגלגל לצרכן, ולאחרים אין את המכלול הזה. אף פעם לא אהבתי לעבוד עם מתווכים, אלא אם כן אין ברירה.

"אנחנו בתנופה של התרחבות ב־11 מיקומים בארץ, ובפריפריה נוכל אפילו להציע מחירים נמוכים יותר. אומגה ממשיכה בפעילויות שלה, ובמקביל אנחנו בונים את עצמנו לחיים לצד הקורונה וגם ליום שאחרי. אנחנו בוחנים רכישות של חברות פעילות בתחום שירותי הרפואה. לא היינו בתחום הזה לפני, הקורונה זימנה לנו סיטואציה בלתי חוזרת. התחום הרפואי הוא תחום מתפתח, הפוקוס העולמי על תחום השירותים הרפואיים עבר מהפכה, היום כולם מבינים שצריך להיות צעד אחד לפני הדבר הבא, ואף אחד לא רוצה להיתפס לא מוכן, גם אם הפעם הבאה תהיה בעוד 100 שנה".