התעלומה הטורקית: האינפלציה משתוללת, אבל ארדואן רק ממשיך לחתוך את הריבית

הכלכלה הטורקית מתחילה להתפרק. הלירה בקריסה, אנשים עומדים בתור לקניית לחם מסובסד, משפחות מקצצות בצריכת הבשר והמונים מחפשים דרכים לברוח לאירופה, שם הם מקווים שיש סיכוי למצוא חיים טובים יותר.

המטבע הטורקי איבד 45% מערכו השנה - מה שהוביל מיליוני טורקים בני מעמד הביניים אל מתחת לקו העוני. אמנם בכל העולם הורגשו (ועדיין) עליות מחירים חדות בתקופת המגפה, וכלכלות רבות נפגעו, אבל בטורקיה נצפה אפקט מוגבר פי כמה - האינפלציה כבר עברה את ה-21% ועובדים רצים להחליף את המשכורות המתכווצות שלהם תמורת דולרים או זהב. אנשים אוכלים פחות בחוץ ומתקשים למצוא מוצרים מיובאים, בין היתר תרופות.

● האם זהו סוף שלטונו של ארדואן? | יואב קרני, פרשנות
● "השקעה של האמירויות בטורקיה תשפיע לטובה על ישראל"

המשבר נובע במידה רבה מהמדיניות הכלכלית שמנהיג הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן - כך אומרים כלכלנים, מחוץ לטורקיה וגם בתוכה. אחרי כמעט 20 שנה בשלטון, הנשיא פיטר כמעט את כל מי שהחזיק בעמדה בכירה במערכת הכלכלית הטורקית ולא הסכים עם עמדותיו הבלתי שגרתיות. בשנות שלטונו הצליח להחליש משמעותית את מוסדות המדינה וריכז אצלו עוד ועוד סמכויות וכוח, וכעת, אומרים בכירים טורקים, הגיע למצב שבו הוא שולט כמעט לחלוטין בכלכלה - ואין אף אחד בקואליציה שמתנגד לו.

במסגרת המדיניות הארדואנית, הפעיל הנשיא לחץ על הבנק המרכזי לקצץ בשיעורי הריבית על אף האינפלציה המהירה. בדרך כלל הפעולה היא הפוכה - במקרים של אינפלציה מהירה בנקים מרכזיים מעלים את שיעורי הריבית כדי לעודד אנשים לחסוך, לדכא את נטילת האשראי וכך לצנן את האינפלציה. אבל ארדואן דחף דווקא לשיעורי ריבית נמוכים, והאשים את עליות המחירים הדרמטיות באינטרסים זרים שמתערבים בעניינים הפנימיים של טורקיה.

"הוא לא מבין בכלכלה"

טורקיה היא חברה ב־G20 (פורום 20 הכלכלות הגדולות בעולם) ומדינה מובילה בין השווקים המתעוררים. היא גם חברה בברית נאט"ו ושותפה ביטחונית מרכזית של ארה"ב - כך שאי יציבות כלכלית וחברתית בה צפויה להדהד בכל רחבי המזרח התיכון (ראו מסגרת). מצב כזה עשוי גם לאיים על שאיפות הממשל באנקרה להפוך למעצמה המכריעה באזור - אחרי שפעלה כמשקולת נגד לרוסיה ובמקביל התערבה בקונפליקטים בלוב, בסוריה ובעיראק.

הצניחה הגדולה של הלירה מעוררת כעת חשש שהמשבר יעמיק ויהפוך לאי יציבות פיננסית משמעותית, וכלכלנים מזהירים גם מאפשרות של התנפלות המונים על הבנקים או של משבר אשראי. בנקאים ובכירים לשעבר במערכת הכלכלית טוענים שזהו האתגר הגדול ביותר שניצב בפני המוסדות הפיננסיים הטורקיים זה עשורים.

התיאוריה של ארדואן ושל תומכיו היא שהשינויים בשער הלירה הם זמניים, וכי הכל חלק מאסטרטגיה ארוכת טווח לעודד יצוא ולהפוך את הכלכלה הטורקית לכזאת שמבוססת על ייצור ותעשייה. במקביל האשים הנשיא את המשבר בכוחות זרים, אך לא פירט לגבי זהותם או טיב התערבותם בכלכלה המקומית, ובכירים במפלגת השלטון קראו לאזרחים לאכול פחות כקורבן אישי לטובת המדינה.

"מה שאתם מכנים שערי מטבע עולים היום ויורדים מחר", אמר ארדואן ב-1 בדצמבר. "מה שאתם מכנים אינפלציה עולה היום ויורדת מחר. הייצור והתעסוקה הם קבועים". ממשרדו של ארדואן לא הגיבו לפניות ה"וול סטריט ג'ורנל" לתגובה.

טורקיה סבלה בשנים האחרונות משורה של משברי חוב ומטבע, אבל המשבר הנוכחי שונה - פשוט כי לא נותר בקואליציה אף אחד שיתנגד למדיניותו של ארדואן, ובכלל זה קיצוץ הריבית למרות האינפלציה הגבוהה.

שר האוצר הקודם לוטפי אלבן, שבכירים ואנליסטים רבים ראו בו את הקול האחרון לכלכלה מתונה ושפויה בקבינט, התפטר בשבוע שעבר ובמקומו מונה מקורב לארדואן. "הוא לא מבין כלכלה, והאנשים שמקיפים אותו לא מבינים כלכלה", אמר ראש הממשלה לשעבר אהמט דבוטאולו, שהיה מקורב לארדואן בעצמו בעבר, בהתייחסו לנשיא. "הוא נמצא בעולם אחר, ביקום אחר".

טורקים ממעמד הפועלים וממעמד הביניים הם עמוד השדרה של תומכי ארדואן ומפלגת הצדק והפיתוח (APK) שהוא מוביל, אבל גם הם כבר חסרי סבלנות לאור צניחת המטבע. אחרי שנים שבהן הנהיג את טורקיה בזמני מלחמה ואי יציבות במזרח התיכון ואף שרד ניסיון להפיכה צבאית, כעת עומד הנשיא לראשונה מול סכנת מרד בתוך בסיס התמיכה הפוליטי שלו.

בסוף נובמבר יצאו אלפי אזרחים בערים הגדולות לרחובות, הפגינו וקראו להתפטרותו של ארדואן. שוטרים פרסו ציוד לפיזור הפגנות ברחובות איסטנבול, ולפחות שתי דמויות אופוזיציה בולטות, כולל דבוטאולו, האשימו אותו בבגידה. יותר מ-60 איש נעצרו, כך על פי עורכי דין מקומיים.

 הצניחה ממשיכה. שערי חליפין באיסטנבול בתחילת השבוע / צילום: Shutterstock

מפחית ריבית בכל מחיר

"נהגנו לאכול בשר כל יום, עכשיו זה פעם בשבוע", אמרה מרים אטלאי, עובדת בת 58 במסעדה בקאסימפאשה, השכונה באיסטנבול שבה גדל ארדואן. "תמיד הצבענו ל־AKP. כעת הגיע הזמן לנסות מישהו אחר".

בשלבים מוקדמים יותר בקריירה הפוליטית שלו, תרם ארדואן רבות להפיכה של כלכלת טורקיה לאחת הצומחות בעולם והרחיב משמעותית את מעמד הביניים במדינה. כראש עיריית איסטנבול בשנות ה־90, הביא מים זורמים ואיסוף אשפה לשכונות העוני של העיר ועזר לשקם את מעמדה כמרכז עולמי של תיירות ומסחר.

אחרי שנבחר לראשות הממשלה ב־2003, ארדואן ושורה של קואליציות בהובלת ה־AKP חיזקו את הכלכלה הטורקית בעזרת השקעה בכבישים, בנמלי תעופה ובתשתיות אחרות. אנקרה קיבלה מיליארדי דולרים מקרן המטבע הבינלאומית ועשתה מודרניזציה בכלכלה, מה שהניע פריחה שהביאה את טורקיה למקום ה־16 בין כלכלות העולם ב־2014.

בתוך עשור אחד, הפכה טורקיה למדינה של המעמד הבינוני. יותר טורקים קנו מכוניות ובתים ויצאו לחופשות בפריז וברומא. התיירות גדלה פי ארבעה. עד 2013, כלכלת טורקיה הייתה גדולה ביותר מפי ארבעה ממה שהייתה ב־2002.

ארדואן ביטא רצון להוריד את שיעור הריבית מאז שנכנס לתפקיד לפני כמעט 20 שנה, גם בגלל רצונו לעודד את הכלכלה וגם בגלל אמונתו הדתית. כמוסלמי אדוק וחסיד של הגדלת תפקיד הדת בחברה, ציין את האיסור האסלאמי על הלוואות בריבית כשטען שיש לקצץ את שיעורה.

במשך רוב זמנו של ארדואן בשלטון, הקבינט שלו, יועציו והבירוקרטיה הטורקית ריסנו את שאיפותיו. יותר מעשור היה ארדואן מוקף טכנוקרטים וחברים אחרים במפלגה, שהבינו שהבנקים המרכזיים מעלים את הריבית כדי להילחם באינפלציה ומורידים אותה כשהאינפלציה נמצאת בשליטה.

"זה היה די קל", נזכר סוריה סרדנג'קטי, שכיהן כנגיד הבנק המרכזי מ־2001 עד 2006. "הוא היה מוציא דרישה לשיעור ריבית נמוך יותר, אני לא הייתי אומר כלום, והיינו משאירים את הריבית כמו שהיא".

במהלך השנים הצטמצם מעגל היועצים שלו. מנהיגים במפלגה עזבו לאחר שחוו עמו התנגשויות בענייני כלכלה או בעניין ההרחבה הבלתי פוסקת של סמכויות הממשלה.
שליטתו הגוברת של ארדואן בכלכלה שיקפה את הכוח המתגבר שלו במדינה. הרשויות כלאו את מתנגדיו הפוליטיים, וב-2013 המשטרה הכתה וריססה מפגינים בגז מדמיע. התהליך האיץ לאחר שארדואן שרד ניסיון הפיכה צבאית ב־2016 וניצח במשאל עם ב־2017, שבעקבותיו הוחלפה המערכת הפרלמנטרית הטורקית בשיטה שבה למשרד הנשיא כוח רב יותר.

במשך שנים התנגדו מוסדות המדינה לרעיונות הכלכליים הלא שגרתיים של ארדואן. ב־2018, כשהתמוטט המטבע הטורקי בעיצומו של משבר ביחסים עם ממשל טראמפ בארה"ב, הבנק המרכזי התעלם מקריאותיו של ארדואן להוריד את שיעור הריבית, כפי שעשו נגידים בעבר.

אפילו השנה היה בטורקיה נגיד בנק מרכזי, נאסי אגבל, שהתנגד ללחצי הממשלה והעלה את שיעור הריבית בניסיון להשתלט על האינפלציה. במרץ פיטר אותו ארדואן ומינה במקומו בכיר ב־AKP שכתב באופן חיובי על המדיניות המוניטרית של הנשיא. זו הייתה הפעם השלישית בשנתיים שארדואן פיטר את נגיד הבנק המרכזי.

אפילו אחרי שאגבל פוטר, הבנק התנגד לקיצוץ שיעורי הריבית במשך חודשים, אבל נכנע בספטמבר והחל בקיצוץ. באוקטובר פיטר ארדואן שני חברים בוועדת המדיניות המוניטרית החזקה של הבנק, ובכך מוטט את השיירים האחרונים של הבירוקרטיה שחסמה את המדיניות שלו. ואז הגיע קיצוץ חריף יותר.

"הפעם אנשים רואים", אמר איברהים קנאקצ'י, לשעבר תת־מזכיר במשרד האוצר הטורקי שכיהן גם בקרן המטבע הבינלאומית ובבנק העולמי. "כל המוסדות, כל הבירוקרטים, כל המשרדים נמצאים בשליטתו. הוא לא יכול להאשים אף אחד אחר".

בנובמבר קיצץ הבנק המרכזי את שיעור הריבית בפעם השלישית, למרות שהאינפלציה עלתה באותו חודש ל־21%. בנאום שנשא כמה ימים אחר כך הגן ארדואן על המדיניות שלו, ואמר שטורקיה "נלחמת במלחמת העצמאות הכלכלית שלה". למחרת הנאום, ב-23 בנובמבר, נרשמה מכירה המונית של הלירה הטורקית בידי משקיעים, והתוצאה הייתה הנפילה השנייה בגודלה אי פעם של המטבע ביום אחד. עבור טורקים ממעמד הביניים, הקריסה החלישה עוד את כוח הקנייה החלש בלאו הכי שלהם. כמה סופרמרקטים הגבילו את מכירות הסוכר והקמח. נהגים עמדו בתור בתחנות דלק כדי למלא את המכלים לפני עליית המחיר.

סולימן גיראי, מלצר בן 45 בבית תה בשכונת קאסימפאשה באיסטנבול, אמר שהוא תמך בארדואן כשהיה ראש העיר והביא לאזור איסוף אשפה ושירותים אחרים. כעת, אמר, הפסיק לתת לשלושת ילדיו דמי כיס ולקנות להם ספרים נוספים שנעזרו בהם בלימודים בבית הספר. המשפחה הפסיקה לאכול בשר. המחיר שהוא משלם על תה עלה מ־120 לירות לקילו ל־190 לירות לקילו. המשכורת שלו לא השתנתה. "אנחנו כבר לא יכולים לעשות כלום. אין לנו יותר חיי חברה", אמר. "פעם השכונה הזאת היתה הבסיס של ארדואן. עכשיו כולם פה זועמים".

 השוק באנקרה. המחיר לצרכן בתורכיה עלה בכ-20% / צילום: Associated Press, Burhan Ozblici

גחמה או אסטרטגיה

וארדואן עצמו, בארמונו הנשיאותי? המשבר לא מזעזע אותו או את יועציו, אומרים מקורבים המצויים בשיח בארמון. כשהלירה צנחה ב־23 בנובמבר, והמונים יצאו לרחובות, נפגש ארדואן עם הצוות הכלכלי שלו. "לא היה מתח, לא הייתה בהלה", אמר בכיר טורקי שנכח בפגישה. "אמרנו לנשיא אותו דבר שאנחנו אומרים לך. אין סיבה לדאגה, טורקיה אינה נמצאת במשבר מטבע".

טמל קרמולאולו, מנהיג מפלגת האופוזיציה האסלאמיסטית, אמר שהעלה את נושא המאבק הכלכלי של הטורקים בזמן פגישה עם הנשיא לפני קיצוץ הריבית האחרון. "הוא מתעקש על כך שמבחינה כלכלית המצב בטורקיה לא חמור כפי שאנו חושבים", אמר. "אני אמרתי שיש לנו בעיה של אבטלה, אבל הוא לא חושב כך. אני אמרתי שעובדי מדינה ועובדי צווארון כחול לא יכולים לסגור את החודש. הוא לא חושב כך".

כלכלנים אומרים שהזינוק הגדול שעשתה טורקיה בשני העשורים האחרונים הכין אותה למבחן הזה, וכי ישנם סימנים לכך שמוסדותיה הפיננסיים יצליחו לעמוד בלחץ עוד זמן מה. העובדה שבעת האחרונה נרשמו עליות בתיירות ובייצוא נתנו גם תמיכה לכלכלה כולה, שעשויה לעת עתה למנוע משבר כלכלי מלא.

ארדואן ובכירים טורקים אחרים אמרו שהם מקבלים בברכה את הירידה בערך הלירה כדי לעודד כלכלה מבוססת־יצוא, בדומה לכלכלות של יפן וטייוואן. הנשיא הטורקי מסגר את האסטרטגיה הזו כחלק ממאבק נרחב יותר נגד מדינות מערביות, שהאשים בכך שהן רוצות להגביל את טורקיה. "לא משנה מה הן יעשו, הן לא יוכלו להסיט אותנו מהתוכנית הכלכלית שלנו, המבוססת על ייצור ועל תעסוקה", אמר ארדואן בנאום מ־26 בנובמבר.
היו מי שאמרו שהאסטרטגיה צפויה להיכשל בגלל שהאינפלציה מפעילה לחץ על יצואנים, שכעת צריכים לשלם יותר על אנרגיה ועל חומרי גלם. גם יצואנים טורקים התלוננו על כך שהתנודות הגדולות בלירה הופכות את מלאכת התמחור לבלתי אפשרית.

אם ארדואן רוצה לירה חלשה יותר על מנת לעודד יצוא, הרי שמדובר בשינוי אסטרטגיה לעומת זו שנקטה לאחרונה הממשלה - במסגרתה הוציא הבנק המרכזי יותר מ-165 מיליאדר דולר ברזרבות מט"ח בתוך פחות משנתיים כדי לייצב את הלירה. בשבוע שעבר אמרו בבנק המרכזי שהתערבו פעמיים בשלושה ימים על מנת לבלום את הירידה בערך הלירה, ומכרו מט"ח למרות רמות הרזרבה הנמוכות, שעשויות להוביל למאזן שלילי.

בינתיים הצליחו הבנקים הטורקיים לעמוד במשבר המטבע. אבל כלכלנים חוששים שקריסה נוספת של הלירה עשויה להביא להתנפלות עליהם, או שטורקיה עשויה להגיע לחדלות פירעון בחוב המט"ח שלה.

האזרחים הטורקים כבר משלמים על ההימור של ארדואן בחשבונות חשמל גבוהים יותר ובמחירי מזון ומוצרי צריכה יקרים יותר. בסקר שנערך באוקטובר על ידי החברה MetroPoll, חברת סקרים טורקית מובילה, יותר מ־80% נתנו לממשלה ציון גרוע בניהול הכלכלה.