חוק הפייסבוק עובר בקריאה טרומית; סמוטריץ': "זה החוק לסתימת פיות הימין"

יו"ר השדולה למיגור האלימות ברשתות החברתיות, ח"כ מאיר יצחק הלוי, מקדם גרסה מסוימת של חוק הפייסבוק שנפל לפני מספר שנים. על פי ההצעה, שופט שיוסמך יהיה רשאי להוציא צו המחייב מפרסם תוכן להסיר תוכן מאתר האינטרנט שלו, אם נעברה עבירה פלילית או בפרסום התוכן אפשר לקבוע שיש פגיעה בשלומו הנפשי של אדם. כך למעשה, בעזרת הצו, יהיה אפשר להסיר תוכן פוגעני מהרשת.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק למניעת ביצוע עבירות באמצעות פרסום באינטרנט (הסרת תוכן). בהצבעה שמית תמכו בהצעה 58 ח"כים מול 46 שהתנגדו. החוק עובר כעת לוועדת חוקה להמשך דיונים.

בהצעה נכתב: "לצד יתרונות ההתפתחויות הטכנולוגיות שחלו בשנים האחרונות והשימוש הגובר ברשת האינטרנט ובכלל זה ברשתות החברתיות, אנו עדים לעלייה בשיעור המצוקות הנפשיות בקרב משתמשי הרשתות החברתיות - מבוגרים ובני נוער כאחד ולפגיעה בחיים כתוצאה מכך". בנוסף לכתב כי יש כאלו הנצלים את האינטרנט כדי לבצע עבירות, וגם "לאחרונה נחשפנו לכך שהרשתות החברתיות בעצמן משתפות פעולה במודע עם פגיעות ונזקים הנעשים במגרש הביתי שלהן וזאת משיקולים כלכליים ותחרות עם רשתות נוספות".

ח"כ מאיר יצחק הלוי: "לצערי הגדול הרשתות החברתיות הפכו לשמש כפלטפורמה קלה נוחה ומסוכנת לעידוד ויצירת אלימות, הסתה, סחיטה, איומים, הטרדות מיניות ויצירת דה-לגיטימציה, הפועלת נגד קורבנות מגיל צעיר ועד גיל שיבה. בעולם נורמלי תפקידן של רשתות חברתיות לשמש כפלטפורמה להעברת מידע, לחשיפת מידע, לביקורת לגיטימית, להפעלת לחץ ציבורי לגיטימי ואין ספק שתפקידם חשוב מאוד. אך לצערי המצב היום רחוק מלהיות מצב נורמלי ומלמד בעיניי על איבוד שליטה ועל כאוס מוחלט. אני רואה בתופעה חמורה זו את הלקונה החברתית הקשה ביותר שהחברה הישראלית עוברת בשנים האחרונות".

ח"כ בצלאל סמוטריץ' התנגד: "זה החוק לסתימת פיות הימין, אחרי זה השתלטתם על התקשורת הממוסדת ברובה במדינת ישראל. אתם רוצים להפוך את עצמכם לצנזורים גם של הרשתות החברתיות. המקום היחידי שהימין, שהמחנה הלאומי והציוני במדינת עוד ישראל יכול להתבטא בו ויש לו חופש ביטוי, גם את הפה הזה תסתמו. לכל דבר תקראו הסתה, לכל דבר תקרא קריאה לאלימות. אתם הולכים בהצעת חוק דיקטטורית להפוך היום לצנזורים של חופש הביטוי ברשתות החברתיות במדינת ישראל".

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחית למשפט וטכנולוגיה, תומכת בהרחבת הכלים למניעת תוכן פוגעני, אך יש פה פתח בעיניה לצנזורה: "הצעת החוק הנוכחית אינה טובה מכמה טעמים. ראשית, היא לא מגדירה באופן מספיק מדויק באיזה סוגי תוכן מדובר ("נזק נפשי" זו לא הגדרה מספיק טובה) והיא פותחת פתח בעייתי לצנזורה מטעם השלטון. לכן הצעת החוק פוגעת באופן לא מידתי בחופש הביטוי.

"שנית, הצעת החוק דורשת שתובע יפנה באישור היועמ"ש לבית משפט מחוזי בתהליך שיארך 24 שעות. זהו נצח במונחי אינטרנט, ולא ייתן בפועל את המענה הנדרש.

"שלישית, ההצעה אינה נותנת שום כלי משפטי לאזרחים לטובת פנייה ישירה לרשתות החברתיות עקב פגיעה מתכנים ותביעת הסרתם, מאחר ונדרשת לפי הנוסח הנוכחי מעורבות תובע מטעם המדינה. בפועל, התוצאה תהיה בהכרח תת אכיפה בדומה לחוק הסרטונים".

חשש שהממשלה תוכל להטיל צנזורה על הרשת

מבעד לשאלות של חופש הביטוי, צריך לשאול עד כמה זה יעיל לעשות חוק שכזה. בית המשפט, שיקבל אינספור פניות, יצטרך להוציא צו מחייב שיחליט על תוכן שהתפרסם ואמור למנוע את החשיפה שלו. יש להעריך שייקח לבית המשפט כ-24 שעות לעשות את זה, המון זמן שיאפשר לתוכן להפוך ויראלי. נוסף על כך, צריך לשאול עד כמה הרשתות החברתיות בעצמם יסכימו עם החלטות השופט להסרת התוכן המדובר.

בשנת 2018, שני שרים ניסו לקדם את חוק הפייסבוק: השר לביטחון פנים, גלעד ארדן ושרת המשפטים, איילת שקד. הצעת החוק הייתה מניעת ביצוע עבירות באמצעות פרסום באינטרנט - למעשה בעזרת צו של שופט מחוזי, המדינה יכולה להורות לרשתות החברתיות ולפלטפורמות תוכן השונות להסיר תוכן העבור על חוק פלילי או שיש בו סיכון ממשי לביטחון אדם, ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.

הביקורות על החוק היו מצד לצד, בעיקר הצנזורה שהממשלה תוכל להטיל על הרשת. נוסח החוק שהיה דאז אפשר לגורמים מסוימים לקבל כוח אדיר מדי, ופוגע בצדדים אחרים במהלך הזה.

ביולי באותה שנה, ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, הורה לשקד וארדן למשוך את הצעת החוק שלהם ולא להעלות אותה להמשך הצבעה במליאה. בנימוק ש"הנוסח הנוכחי של החוק מאפשר פרשנות מרחיבה, שעלולה לאפשר צנזורה של דעות ופגיעה קשה בחופש הביטוי במדינת ישראל".