סין עומדת לעקוף בקרוב את ארה"ב ותהפוך למובילת הטכנולוגיה העולמית

מנהל סוכנות הביון המרכזית (CIA) של ארה"ב ביל ברנס הודיע באוקטובר שהסוכנות מתכוונת להקים שני "מרכזי משימה" חדשים גדולים, אחד שיתמקד בסין והשני בטכנולוגיות קצה. הפעולה שלו משקפת את הדעה שסין היא "האיום הגיאופוליטי החשוב ביותר שאנו מתמודדים אתו במאה ה־21", וש"הזירה העיקרית לתחרות וליריבות" בין סין וארה"ב תהיה בתחום הטכנולוגיות המתקדמות. השאלה שאמריקאים צריכים לשאול היא: האם תוכל סין לנצח במירוץ הטכנולוגי?

דוח חדש על "היריבות הטכנולוגית הגדולה" שנכתב על ידי מרכז בלפר באוניברסיטת הארווארד עונה על השאלה הזו: כן. הדוח לא מתכוון לצלצל בפעמוני אזעקה אך עם זאת הוא קובע שסין עשתה קפיצות דרך כל כך גדולות שכיום היא יכולה בהחלט להתחרות בארה"ב.

בכל אחת מהטכנולוגיות היסודיות של המאה ה־21 - בינה מלאכותית, מעבדים, תקשורת סלולרית בדור חמישי, מדע המידע הקוונטי, ביוטכנולוגיה ואנרגיה ירוקה - יכולה סין בקרוב להיות המובילה העולמית. בתחומים מסוימים, היא כבר מס' 1.

בשנה שעברה ייצרה סין 50% מהמחשבים והטלפונים הניידים בעולם; ארה"ב ייצרה רק 6%. סין מייצרת 70 פאנלים סולריים על כל אחד המיוצר בארה"ב, מוכרת כמות גדולה פי ארבעה של מכוניות חשמליות ויש לה כמות גדולה פי תשעה של תחנות בסיס דור חמישי, עם מהירות רשתות גבוהה פי חמישה מהמקבילות האמריקאיות.

בטכנולוגיה המתקדמת שצפוי שתהיה לה ההשפעה הגדולה ביותר על הכלכלה והביטחון בעשור הקרוב - בינה מלאכותית - סין מובילה על פני ארה"ב בתחומים קריטיים. דוח מאביב 2021 של מועצת הביטחון הלאומי על אינטליגנציה מלאכותית הזהיר שסין צפויה לעקוף את ארה"ב כמובילה עולמית בתחום עד שנת 2030.

סטודנטים שנולדו בארה"ב מסיימים בערך אותה כמות דוקטורטים כל שנה בתחומים הקשורים לאינטליגנציה מלאכותית כפי שהיה ב־1990, בעוד שסין נמצאת בדרך לכך שייצאו ממנה כמות גדולה פי שניים של דוקטורטים במדעים, הנדסת טכנולוגיה ומתמטיקה כמו בארה"ב עד שנת 2025. הדוח של הארווארד מוסיף שכעת סין מובילה על פני ארה"ב באופן ברור ביישומים מעשיים של אינטליגנציה מלאכותית, כולל זיהוי פנים, זיהוי קולי וטכנולוגיה פיננסית.

מעבדים: לארה"ב יש עדיין יתרון

לארה"ב עדיין מעמד דומיננטי בתעשיית המעבדים, שבו היא מחזיקה כבר יותר מחצי מאה. אבל סין עשויה להדביק אותה בקרוב בשתי זירות חשובות: ייצור מעבדים ועיצוב שבבים. ייצור המעבדים בסין עקף את הייצור בארה"ב, והחלק שלה בייצור העולמי עלה ל־15% לעומת 1990 אז ייצרה פחות מ־1%, בעוד שהנתח של ארה"ב בייצור העולמי ירד מ־37% ל־12%.

בתחום הדור החמישי, דירקטוריון החדשנות הביטחונית של הפנטגון מדווח שסין נמצאת על המסלול להעתיק את היתרונות הכלכליים והצבאיים שהיו לארה"ב הודות למעמדה כמובילה עולמית בטכנולוגיית דור רביעי.

סין התקינה 950 אלף תחנות בסיס לעומת 100 אלף אמריקאיות שהותקנו. עד סוף השנה שעברה, 150 מיליון סינים השתמשו בטלפונים של דור חמישי עם מהירות ממוצעת של 300 מגה־ביט לשנייה, בעוד שרק ל־6 מיליון אמריקאים הייתה גישה לרשתות דור חמישי במהירות של 60 מגה־ביט לשנייה. החברות שנותנות שירות דור חמישי בארה"ב התמקדו יותר בפרסום יכולותיהן מאשר בבניית תשתיות סלולריות.

להימנע מהמלכודת של היתקעות במעמד של מדינה בהכנסה בינונית

המפלגה הקומוניסטית הסינית לא הסתירה את שאיפותיה: סין מתכוונת להפוך למובילה העולמית בטכנולוגיות שיעצבו את העשורים הבאים. תוכנית הרפורמה הכלכלית של המפלגה מ־2013 מדגישה חדשנות טכנולוגית כדרך להימנע מהמלכודת של היתקעות במעמד של מדינה בהכנסה בינונית. תוכנית "תוצרת סין 2025" שואפת להביא למדינה מעמד שליט בייצור 10 טכנולוגיות חדשות, כולל דור חמישי, בינה מלאכותית ומכוניות חשמליות.

סין מתכוונת גם להגדיל את המעמד המוביל שלה ברובוטיקה על מנת לשמור על מעמד כסדנת הייצור של העולם. במאי, שי ג'ינפינג הכריז באופן מוצהר על דעתו ש"חדשנות טכנולוגית הפכה לשדה העיקרי של מגרש המשחקים העולמי, והתחרות על דומיננטיות טכנולוגית תהפוך לקשוחה באופן חסר תקדים". מה שראוי לציון הוא מידת ההצלחה הגדולה של סין בהגשמת יעדי הטכנולוגיה השאפתניים שקבעה לעצמה.

לסיכום, למרות שארה"ב נותרה במעמד עולמי מוביל במרוצים רבים חשובים, כולל אווירונאוטיקה, רפואה וננוטכנולוגיה, סין צמחה כמתחרה משמעותית. למרבה המזל, ארה"ב מתחילה להתעורר בפני המציאות הזו. ביוני, הסנאט העביר את חוק החדשנות והתחרות בתמיכה דו־מפלגתית, במסגרתו אושרה השקעה בגובה 250 מיליארד דולר במדעים וטכנולוגיה בחמש השנים הקרובות. למרבה הצער, החוק הזה מתעכב בבית הנבחרים ועתידו כחלק מתקציב ההגנה לא ברור.

הצעות הוצאה כספית של הקונגרס, כגון הצעת החוק על תשתיות בעלות 1.2 טריליון דולר והצעת החוק על הוצאות חברתיות בגובה 1.7 טריליון דולר, כללו השקעות במחקר ופיתוח בתחומים כמו אנרגיה ירוקה ואחסון אנרגיה. בעוד שההשקעות האלה מאוד נחוצות, יהיה צורך ביותר תשומת לב והשקעה בטכנולוגיות אסטרטגיות על מנת להתחרות עם סין. אלא אם ארה"ב תצליח לארגן תגובה לאומית המקבילה למוביליזציה שהביאה לטכנולוגיות שניצחו את מלחמת העולם השנייה, סין עשויה בקרוב לשלוט בטכנולוגיות של העתיד ובהזדמנויות שייווצרו בעקבותיהן.

שמידט היה מנכ"ל גוגל בשנים 2001-2011 ויושב ראש פעיל בגוגל ובחברה שהחליפה אותה, אלפאבת בשנים 2011-2017 והוא מחבר שותף של הספר " The Age of AI: And Our Human Future " (2021). אליסון, פרופסור לממשל בהארווארד, הוא מחבר הספר " Destined for War: Can America and China Escape Thucydide’s Trap? " (2017).