השקתו המחודשת של ערוץ 20 בתור ערוץ "עכשיו 14" לוותה במסע קידום לא שגרתי מצדו של ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, וח"כים אחרים בליכוד ברשתות החברתיות. "הורידו כעת את האפליקציה של ערוץ 14, ערוץ החדשות החדש של ישראל!", כתב נתניהו בעמוד הפייסבוק שלו ב-30 בנובמבר וצירף לינק להורדת האפליקציה. יומיים קודם לכן קידם את הערוץ גם בחשבון הטוויטר שלו.
מי שיצא נגד שיטת הקידום הזאת הוא ח"כ ולדימיר בליאק. "אם הייתה בכנסת ועדת אתיקה, היא ודאי הייתה נוזפת, ואולי גם קונסת את חברי הכנסת מהליכוד, שבניגוד לכל כללי האתיקה של חברי הכנסת, לוקחים חלק פעיל בקידום ערוץ מסחרי. זו כנראה גם אחת הסיבות לכך שחברי הכנסת מהליכוד מונעים את הקמת ועדת האתיקה", הוא כתב בטוויטר שלו.
ועדת האתיקה קיימת מכוח סעיף 13ד בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם. החוק קובע שהוועדה תכלול ארבעה חברי כנסת, שניים מהקואליציה ושניים מהאופוזיציה, והיא ממונה על-ידי יו"ר הכנסת. בכנסת הנוכחית אכן אין ועדת אתיקה בשל החרם המתמשך של האופוזיציה על ועדות הכנסת, על רקע מחלוקת על יחסי הכוחות בוועדות. אבל מה פסקו בנושא ועדות אתיקה בעבר?
ראשית, בהתאם לדבריו של בליאק, בעבר אכן נפסק כי לח"כים אסור לקדם גופים מסחריים. בהחלטה ממרץ 2016 נכתב באופן כללי כי "חל איסור על חברי הכנסת לסייע בקידומם של (גופים מסחריים) או לתת להם חסות". באותה שנה עסקה הוועדה גם במקרה קונקרטי שקשור לקידום כלי תקשורת. ח"כ תמר זנדברג פנתה לוועדה לאחר ששרת התרבות דאז, מירי רגב, עודדה את עוקביה בפייסבוק לצפות בתוכנית "אייל גולן קורא לך" ששודרה בערוץ 24. הוועדה אמנם פסקה נגד רגב, אך לא הטילה עליה סנקציות והודתה כי "ההבחנה בין שיתוף הציבור בחוויה אישית, ביקורת או דברי שבח על תוכנית... לבין עשיית פרסומת וקידומם היח"צני של אלה, אינה תמיד חדה וברורה", במיוחד בעידן הרשתות החברתיות.
ואכן, נראה שהגבול הדק הזה ימשיך ללוות את הדיונים בנושא גם בעתיד. דוגמה לכך אפשר היה לקבל כאשר לפני כחודשיים פנו באתר "שקוף" לייעוץ המשפטי של הכנסת לאחר שהח"כים שמחה רוטמן, עמיחי שיקלי ואמיר אוחנה השתתפו בסרטון פרסומת להוצאת שיבולת, המקדמת "השקפת עולם שמרנית". בייעוץ המשפטי השיבו לאתר כי "יש הבדל בין ביטוי של השקפת עולם שמרנית במסגרת סרטון של גוף עסקי לבין המלצה על קניית פיצה ברשת מסחרית מסוימת", ולכן לא נפל פגם בהשתתפות של שלושת הח"כים בסרטון.
זה מחזיר אותנו לערוץ 14. האם עידוד הצפייה בו הוא חלק ממעשה אסור של קידום ערוץ מסחרי או שאולי מדובר במתן ביטוי לאידיאולוגיה שאותה מעוניינים לקדם אותם ח"כים? נראה כי התשובה לשאלה ההיפותטית מה הייתה מחליטה ועדת האתיקה במקרה כזה אינה כה פשוטה.
ויש עוד עניין שהופך את הביקורת על נתניהו למעט אירונית. כפי שציינו גולשים ברשתות החברתיות, כאשר ראש הממשלה הנוכחי, נפתלי בנט, היה שר בממשלות נתניהו, גם הוא קידם גופי תקשורת. באוגוסט 2015, כשר החינוך, הוא קידם ממש את אותו ערוץ שכעת מקדם נתניהו. "יש טלוויזיה בישראל - ערוץ 20. תעשו לעצמכם טובה ותתחילו לצפות", הוא כתב בעמוד הפייסבוק שלו, והוסיף קישור לעמוד הפייסבוק של הערוץ. שנה קודם לכן, במאי 2014, כשהיה שר הכלכלה, הוא קידם את רדיו גלי ישראל, עוד כלי תקשורת שכעת חביב מאוד על נתניהו ותומכיו. "יש רדיו ציוני מעולה - גלי ישראל... בשקט בשקט קמה תחנת רדיו צעירה, נושכת, קצבית וציונית. ...יאללה, תקבעו ברדיו באוטו, ותתחילו להאזין. שתפו והפיצו". יתרה מכך, כשבנט נשאל בפייסבוק על הקידום שהוא עושה לתחנה הוא השיב: "לכל השואלים האם אני עושה פרסומת חינם וכו' - ברור! כל דבר שטוב לעם ישראל, אשמח לפרסם".
באותן שנים, בכנסות ה-19 וה-20, ועדת האתיקה דווקא כן תפקדה, והייתה יכולה להתייחס לפרסומים הללו של בנט ברשתות החברתיות. אלא שלפי רשימת ההחלטות של הוועדה משתי הכנסות, הפוסטים של בנט לא הובאו לידיעתה, וכך נותרנו לעת עתה עם שאלה בלתי פתורה.
בשורה התחתונה: דבריו של בליאק דורשים הקשר. ועדת האתיקה אכן קבעה בעבר שלח"כים אסור לפרסם גופים מסחריים, ואף ביקרה במיישרין קידום של תוכנית טלוויזיה ספציפית. יחד עם זאת, הייעוץ המשפטי של הכנסת קבע כי ניתן לקדם גוף עסקי כחלק מביטוי של השקפת העולם שבה תומך הח"כ. בעבר גם נפתלי בנט קידם את ערוץ 20, אך הדבר לא הגיע לכדי בדיקה של ועדת האתיקה, מאחר שלא הוגשה תלונה בעניין.
תחקיר: אוריה בר-מאיר
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: ולדימיר בליאק
מפלגה: יש עתיד
מקום: טוויטר
תאריך: 29.11.21
ציטוט: "אם הייתה בכנסת ועדת אתיקה, היא ודאי הייתה נוזפת בח"כים שקידמו (את ערוץ 14)"
ציון: דרוש הקשר
ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) קבל על כך שפוליטיקאים שונים קידמו את ערוץ 14 (לשעבר ערוץ 20) לקראת השקתו וקראו לצפות בו. הוא צייץ: "אם היתה בכנסת ועדת האתיקה, היא ודאי הייתה נוזפת, ואולי גם קונסת את חברי הכנסת מהליכוד, אשר, בניגוד לכל כללי האתיקה של חברי הכנסת, לוקחים חלק פעיל בקידום ערוץ מסחרי. זו כנראה גם אחת הסיבות לכך שחברי הכנסת מהליכוד מונעים את הקמת וועדת האתיקה".
ועדת האתיקה קיימת מכוח סעיף 13ד חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם. החוק קובע שהוועדה תכלול ארבעה חברי כנסת, שניים מהקואליציה ושניים מהאופוזיציה, והיא ממונה על-ידי יו"ר הכנסת. החוק מאפשר לוועדת האתיקה לבחון מקרים של עבירות על סעיפים אחרים בחוק זה, עבירה על כללי האתיקה לחברי הכנסת או היעדרויות מרובות ולא מוצדקות מעבודת הכנסת. סעיף קטן (ג)(3) קובע שהוועדה יכולה לכתוב חוות דעת מיוזמתה או לעסוק בקובלנות נגד חברי כנסת. לפי כללי האתיקה, כל אחד רשאי להגיש קובלנות נגד חברי כנסת. ההחלטה להעניש חבר כנסת צריכה להתקבל ברוב קולות של הוועדה. באופן רשמי יו"ר הכנסת מיקי לוי הודיע על הקמת הוועדה, אך אחד מהחברים - יעקב מרגי מש"ס - התפטר מהוועדה כך שאין באפשרותה להתכנס.
אין סעיף ספציפי שאוסר על קידום גוף עסקי או מסחרי. עם זאת, ישנם סעיפים מהם ניתן להסיק שאכן ישנו עיסוק כזה. סעיף 13א(א)(1) לחוק חסינות חברי הכנסת אוסר על חברי כנסת לעסוק ב"עיסוק נוסף על העיסוק כחבר הכנסת, לרבות עיסוק חד־פעמי, ייצוג של אדם אחר, מתן ייעוץ או קיום פעילות שדלנית למענו". סעיף 1א לכללי האתיקה מגדיר את "הערכים הכלליים" לאורם על חברי הכנסת לפעול, ביניהם "יימנע מאפשרות של ניגוד עניינים, ובכל מקרה של ניגוד בין טובת הכלל לבין עניין אישי יעדיף את טובת הכלל". סעיף 5 קובע ש"לא יהיה לחבר הכנסת במילוי תפקידו עניין אישי, ולא יהיה ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כחבר הכנסת לבין עניינו האישי". סעיף 13א קובע ש"חבר הכנסת לא יהיה חבר במועצת המנהלים של חברה עסקית ולא ישמש בתפקיד ניהולי בחברה עסקית, אף בלא תמורה, ואף אם אינו מחזיק במניותיה של החברה".
למרות שכללי האתיקה או החוק לא קובעים במפורש את הדין לגבי קידום גופים מסחריים, החלטות קודמות של ועדת האתיקה אכן קובעות איסור על פעילות מסוג זה. בהחלטה 14/20 נכתב "חל איסור על חברי הכנסת לסייע בקידומם של גורמים מסוג זה [גופים מסחריים] או לתת להם חסות". בהחלטה 23/20 נכתב "אסור לחברי הכנסת לתת חסות, לסייע או לקדם גורמים מסחריים, ובכלל זה אמצעי תקשורת". כלומר, לפי החלטות ועדת האתיקה אכן קידום ערוץ מסחרי אסור על חברי הכנסת.
אותה החלטה 23/20 ניתנה ב-2017 ודנה בקידומה של שרת התרבות והספורט דאז מירי רגב את התוכנית "אייל גולן קורא לך" ששודרה בערוץ 24. רגב פרסמה סרטון פייסבוק בו עודדה את עוקביה לצפות בתוכנית. ח"כ תמר זנדברג פנתה לוועדת האתיקה כדי ש"תחדד את הגבולות בעניין השתתפות חברי הכנסת בפעילות מסחרית, קידום ויח"צ בכלל, ושל תוכניות טלוויזיה בפרט". רגב הגיבה שהמטרה של הייתה "לעודד את המוזיקה המזרחית" ושהקידום היה "ללא רבב וללא כל כוונה פרסומית או כלכלית". היא גם ביקשה לעקוץ את זנדברג ואמרה לוועדה: "חוששתני שנשכחה מחה"כ זנדברג האבחנה הבסיסית שבין פעולה של חבר כנסת שנועדה לקדם מדיניות שהוא מאמין בה ופועל עבורה ובין עניין שכל כולו נועד ליחסי ציבור ופרסום של הגורם המסחרי".
ועדת האתיקה הסכימה שאכן "ההבחנה בין שיתוף הציבור בחוויה אישית, ביקורת או דברי שבח על תוכנית, אירוע תרבות או מופע וכיוצא באלה, לבין עשיית פרסומת וקידומם היח"צני של אלה, אינה תמיד חדה וברורה", במיוחד בעידן הרשתות החברתיות. עם זאת, הוועדה הגיעה למסקנה ש"אופיו של הסרטון ותוכנו עושים שירות לתוכנית מסוימת וזמר ספציפי, ונחזים כמעין 'פרומו' לתוכנית", ומשום כך "במקרה הזה נחצה הגבול שבין הבעת עמדה והצהרת מדיניות [...] לבין יח"צנות אסורה".
למרות שבמקרה הזה הוועדה קבעה שהפעולה של רגב הייתה אסורה, יש לשים לב שהיא הודתה בכך שלא תמיד קל להבחין בין פעולה מותרת לאסורה. כמו כן, החלטת הוועדה לא כללה כל ענישה כלפי רגב. כאשר פנו מאתר שקוף לייעוץ המשפטי של הכנסת לאחר שחברי הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית), עמיחי שיקלי (ימינה) ואמיר אוחנה (הליכוד) השתתפו בסרטון קידום להוצאת שיבולת (שלדבריה מבקשת לקדם "ארון ספרים משותף לציבור הלאומי והשמרני בישראל"), הייעוץ המשפטי ענה שאין בקידום הנ"ל פגם. הוסבר לשקוף ש"יש הבדל בין ביטוי של השקפת עולם שמרנית במסגרת סרטון של גוף עסקי לבין המלצה על קניית פיצה ברשת מסחרית מסוימת", ולכן לא נפל פגם בהשתתפות של שלושת הח"כים בסרטון.
בהתאם, אנחנו לא יכולים לקבוע באופן מפורש שאם וכאשר תקום ועדת אתיקה, היא אכן תקבע שמעשיהם של נתניהו ואחרים פסולים.
ראוי לציין, כפי שהעלו גולשים ברשתות החברתיות, שכאשר נפתלי בנט היה שר בממשלות נתניהו, גם הוא קידם גורמי תקשורת. ב-26 במאי 2014, כשהיה שר הכלכלה, בנט כתב בפייסבוק: "יש רדיו ציוני מעולה - גלי ישראל. שמעו, אנחנו מומחים בלקטר על התקשורת. אך בשקט בשקט קמה תחנת רדיו צעירה, נושכת, קצבית, ו..ציונית. [...] יאללה, תקבעו ברדיו באוטו, ותתחילו להאזין. שתפו והפיצו". בנט הגדיל לעשות, והוסיף תגובה לפוסט: "לכל השואלים האם אני עושה פרסומת חינם וכו--ברור! כל דבר שטוב לעם ישראל, אשמח לפרסם". ב-10 באוגוסט 2015, אז בנט כבר היה שר החינוך, הוא כתב בפייסבוק: "יש טלוויזיה בישראל - ערוץ 20. תעשו לעצמכם טובה ותתחילו לצפות". לכך הוא הוסיף קישור לעמוד הפייסבוק של הערוץ. לפי רשימת ההחלטות של ועדת האתיקה מהכנסת ה-19 ומהכנסת ה-20, הפוסטים של בנט לא הובאו לוועדת האתיקה. אין זה כמובן אומר בהכרח שמעשיו של בנט לא היו ראויים להתייחסות הוועדה, וייתכן שאיש לא טרח להגיש קובלנה נגד בנט.
פנינו לבליאק כדי לבקשת את תגובתו על כך שהיו כבר מקרים דומים שלא זכו להתייחסות ועדת האתיקה. בליאק השיב: "אני לא זוכר דבר כזה, אולי פשוט לא נתקלתי. באופן כללי ברור שלא ראוי שחברי הכנסת יקדמו גופים מסחריים, כולל גופי תקשורת, ובהחלט כל פעם שזה קורה - ראוי שוועדת האתיקה תתערב. כמובן שקודם צריך להקים אותה".
לסיכום, מהחלטות קודמות של ועדת האתיקה, שלא יכולה להתכנס עקב סירוב לשתף פעולה מצד האופוזיציה, אכן עולה שאסור לחברי כנסת לקדם גורמים מסחריים, כולל ערוצי תקשורת. עם זאת, מתשובות של הייעוץ המשפטי של הכנסת על מקרים אחרים של קידום מסחרי שהיה בו גם עניין אידיאולוגי עולה שלא כל קידום של גוף מסחרי הוא בהכרח פסול אוטומטית. כמו כן, היו מקרים דומים של קידום ערוצים מסחריים שלא זכו להתייחסות מוועדת האתיקה. לכן דבריו של בליאק דורשים הקשר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
