נקמה או כסף? למה חיים סבן מנסה לעכב את מכירת פרטנר

סימני השאלה סביב מכירת מניות פרטנר אמורים לפחות חלקית להתפזר מחר. זה יקרה כאשר בית המשפט המחוזי בתל אביב ידון בהתנגדות קבוצת סבן לעסקה למכירת המניות המשועבדות של האצ'יסון בפרטנר, ואשר מוחזקות על ידי כונס הנכסים עו"ד אהוד סול לקבוצת רודב-גבאי.

נזכיר, 27% ממניות חברת התקשורת פרטנר שהוחזקו על ידי חברת האצ'יסון נמצאות בשעבוד מאז 2019. במשך השנתיים האחרונות ניסה הכונס למכור את המניות, אולם ללא הצלחה, וכעת מגיעה ההכרעה לבית המשפט שאמור להחליט באיזה אופן יוצעו המניות למכירה - מי יהיה רשאי לרכוש אותן ובאיזה תנאים.

מכירת של מניות פרטנר התעוררה לפני כחצי שנה לאחר שקרן אפולו גילתה עניין בעסקה. אלא שאז נכנסה לעניין קבוצת רודב-גבאי, שהותירה את אפולו מאחור, ונותרה הגורם הבלעדי בדרך להשלמת העסקה.

העסקה נדמה הייתה סלולה עבור קבוצת רודב-גבאי, שאותה מובילים שלמה רודב לשעבר יו"ר פרטנר ואבי גבאי לשעבר מנכ"ל סלקום. אלא שהיא נתקלת בהתנגדות של הרגע האחרון מצד קבוצת סבן, שבעבר החזיקה באותן מניות. למעשה, הדרישה של קבוצת סבן מהכונס היא לעשות מכרז על המניות.

אם בית המשפט יחליט להיענות לבקשה של קבוצת סבן, קשה להעריך מי יהיו השחקנים שיתמודדו במכרז שכזה, והאם קבוצת רודב-גבאי בכלל תישאר במשחק.

סיבה 1: אגו וכבוד

מדוע קבוצת סבן מתנגדת דווקא כעת למכירת המניות בזמן שידוע שהכונס מנסה כבר שנתיים למכור אותן? הטענה המרכזית היא שבסופו של דבר הכל מתרכז לענייני אגו.
את המניות העבירה קבוצת סבן בתמורה להלוואה בסך 300 מיליון דולר שקיבלה מקבוצת האצ'ינסון הסינית. ההלוואה הייתה אמורה להיפרע ב-2019. אלא שאז החליטה קבוצת סבן להחזיר את המניות לידיה ולא לשלם את הכסף. מרגע זה ואילך, הדעה הרווחת היא שכל הסיפור הפך להיות מונע ממשחקי כבוד. הרי קבוצת סבן בעצמה יכולה הייתה לערוך מכרז ולמכור את המניות שהוחזקו על ידה, או שלחילופין ייתכן שכעת היא מתכוונת להתמודד בעצמה על המניות ולהשתלט על פרטנר מחדש ולכן רוצה לערוך מכרז.

טענה נוספת היא שבקבוצת סבן סברו כי ייתכן שיוכלו לקבל פיצוי כספי על החזרת המניות להאצ'יסון, ולכן נכנסו למהלך של סיכול העסקה לקבוצת רודב-גבאי. אלא שטענה זו לא מחזיקה מים, בהתחשב בכך שבקבוצת סבן יודעים כי התמורה שהם עשויים לקבל בגינה היא אפסית. זאת מאחר שתמורה כספית כלשהי לקבוצת סבן תתקבל רק במידה ומכירת המניות תיעשה במחיר גבוה מאוד ולא ריאלי.

כך או כך, כדי למנוע את המהלך טענה קבוצת סבן בבית המשפט שהכונס היה צריך לשכור בנק השקעות ולנהל תהליך שקוף למכירת המניות. מנגד, הכונס טוען שהעובדה שהמניות מוצעות למכירה ידועה לכל והוא ניהל מגעים עם גורמים רבים, ואף טוען שקבוצת סבן הייתה מודעת לכך ולא הקימה קול זעקה בזמן.

סיבה 2: כסף? נראה שלא

מדוע השיקול הכספי בהחזרת מניות פרטנר הוא לא לב העניין? על פי הסיכום שכבר הושג, האצ'יסון הסינית תמכור את המניות של פרטנר שברשותה לקבות רודב-גבאי בתמורה ל-300 מיליון דולר. היא אמנם ניסתה לקבל סכום גבוה יותר עבור המניות, אולם לא נמצא שום גורם שיסכים לשלם. למעשה, האצ'יסון מוותרת על הריבית שהחוב נשא ואשר מוערך במאות מיליוני שקלים.

במלים אחרות, האצ'יסון אומרת שהיא מעוניינת לסיים עם פרטנר ולא רוצה להיות חלק משוק התקשורת בישראל. לכן היא מוכנה למכור את המניות, וכמה שיותר מהר, למי שהיא מאמינה שיכול לשים את הכסף ולקבל אישור.

החוב המובטח של קבוצת סבן, כולל הריבית, עומד על כ-1.3 מיליארד שקל להאצ'יסון. הכונס הסביר בתגובה שלו משבוע שעבר כי הוא מוכר לקבוצת רודב-גבאי את המניות ב-950 מיליון שקל, עם ערבות בנקאית מלאה על כל הסכום. הוא מסביר, שבהנחה וייפתח מכרז ומתמודדים למיניהם יגישו הצעות, הרי שקשה להאמין שמישהו יסכים לשלם מעל המחיר שהאצ'יסון ביקשה.

אבל גם בהנחה שמישהו יסכים לשלם עוד 100 מיליון שקל - המשמעות היא שהכסף הנוסף יילך גם הוא להאצ'יסון. ולכן, הסיכוי של סבן לראות שקל מהמהלך הוא נמוך מאוד.
כדי שקבוצת סבן תיראה כסף מהסיפור התמורה צריכה להיות מעל 1.3 מיליארד שקל. על פי כל ההערכות בשוק, מדובר בסכום שאין שום ראיה שאפשר להשיג אותו. ואת זה אומרת גם האצ'יסון בקולה, בעצם ההחלטה שלה להסתפק ב-950 מיליון שקל.

סיבה 3: לעכב ההליך

נקודה חשובה נוספת שבית המשפט המחוזי בתל אביב יידרש להתייחס אליה היא שאלת העיתוי. במידה וייקבע שיש לערוך מכרז למכירת המניות, המשמעות היא שקבוצות יצטרכו להיכנס לתהליך של בדיקת נאותות, להגיש הצעות בהרבה מאוד כסף ולהעמיד ערבויות לכך - כל אלו הם לא דברים שעושים תוך יום או יומיים.

תהליך כזה עשוי לעכב את העסקה שהאצ'יסון מוכנה לעשות מיידית עם רודב-דבאי, ולכן היא מבקשת ערבות לנזקים שעשויים להיגרם לה אם העסקה לא תמומש.