סער הציע ליועמ"ש להאריך את כהונתו. מנדלבליט: "אפילו לא יום אחד"

שר המשפטים גדעון סער הציע ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להאריך את כהונתו עד למינוי יועמ"ש שיבוא במקומו. סער עדכן את יו"ר ועדת האיתור, השופט אשר גרוניס בהצעה. מנדלבליט מצדו, סירב להצעה, וכעת שר המשפטים נערך לבחירת ממלא מקום לתפקיד.

ההצעה של סער הגיעה לאחר שהתברר שבעקבות עיכובים, ועדת האיתור לא תעמוד ביעד של בחירת יועץ עד תום כהונת מנדלבליט. בתגובה להצעה, מנדלבליט השיב בשלילה נחרצת: "אפילו לא יום אחד", כאזכור לביטוי של אובמה אודות דרישתו להקפאת הבניה ביהודה ושומרון ("אפילו לא לבנה אחת").

סער עדכן לאור זאת את גרוניס שהוא ערוך למינוי ממלא מקום שיחליף את מנדלבליט עד שוועדת האיתור תסיים את עבודתה ואישור המינוי ע"י הממשלה. יש לציין כי גם מילוי מקום לתפקיד היועמ"ש דורש היוועצות בוועדת האיתור.

הערכה: יועמ"ש חדש - רק בחודש מרץ

ועדת האיתור התכנסה לראשונה בתחילת השבוע לדיון אודות סדרי העבודה ולוחות הזמנים. לדברי גרוניס, עבודת הוועדה צפויה להימשך לכל הפחות לתוך פברואר, וזמן ריאלי לסיום הוא תחילת מרץ. גרוניס סבר כי על מנת למנות יועמ"ש עד סוף ינואר 2022, היה על סער לכנס את ועדת האיתור זמן משמעותי לפני כן.

כינוס ועדת האיתור התעכב, לאחר שנציג הממשלה, מאיר שטרית, הודיע על התפטרותו בעקבות הסערה שחוללה הבחירה בו. לסער נדרש עוד זמן עד שמינה במקומו את שר המשפטים לשעבר דן מרידור, על מנת שיחליפו בוועדה היוקרתית.

ע"פ החלטת גרוניס, המועד האחרון להגשת מועמדות לתפקיד היועמ"ש מטעם ראש הממשלה, שר המשפטים וחברי ועדת האיתור הוא ה-20 בדצמבר. ביום שני הודיע סער על שלושה מועמדים מטעמו לתפקיד. סער הוסיף כי הוא שומר על זכותו להוסיף בהמשך מועמדים נוספים מטעמו.

המועמדת המובילה: עו"ד גלי בהרב-מיארה

המועמדת הבולטת לתפקיד מצד סער היא עו""ד גלי בהרב-מיארה, לשעבר פרקליטת מחוז תל אביב (אזרחי) במשך 8 שנים. בשנת 2015 פרשה בהרב-מיארה מהפרקליטות, ובשנת 2016 הצטרפה למשרדו של דודי תדמור כיועצת במשרה מלאה.

בראיון לחן מענית בגלובס, עם הצטרפותה למשרד תדמור, התייחסה בהרב-מיארה לסערה דאז, סביב מאבק ארגון הפרקליטים בנציבת התלונות על הפרקליטות בראשות הילה גרסטל. "אני יכולה לומר, שרגשית אני מזדהה עם הפרקליטות, ואני מאוד מקווה שהפרקליטות תישאר איתי, כי היא חלק מאוד משמעותי מהחיים הבוגרים שלי", אמרה. "לגבי גוף הביקורת על הפרקליטות - הוא עובדה מוגמרת, ומאחר שזה נושא כל-כך רגיש, לא נראה לי נכון כרגע להתייחס אליו".

במענה לשאלה האם היא מרגישה שהביקורת על הפרקליטות מוגזמת, השיבה: "התקפות על הפרקליטות יש והיו כל הזמן. בתור פרקליטה של מחוז תל-אביב והמרכז, הגיעו אלינו תמיד כמויות גדולות של תלונות דרך מבקר המדינה, לשכת עורכי-הדין וגופים נוספים. למיטב זיכרוני, כל התלונות הללו נדחו".

"חלק גדול מהן היו תלונות של מה שאנחנו קוראים 'תלונות סדרתיות' וחלק מהן היו 'תלונות טקטיות', שהוגשו כדי להשפיע ולהפעיל לחץ על הפרקליטות", הוסיפה. "זה לא היה נעים, וזה לוקח הרבה מאוד משאבים - גם של הפרקליט הספציפי וגם של פרקליט המחוז - לענות לתלונה".

עם זאת, יש לציין שככלל, עמדותיה של בהרב-מיארה לא נחשפו במידה רבה לציבור, לאור היותה אשת עשייה שלא הרבתה להתבטא בעניינים ציבוריים. חריג לכך ניתן למצוא במכתב פומבי עליו חתמה, לצד שורת בכירים לשעבר במשרד המשפטים שיצא במאי 2019 נגד כוונת הליכוד ונתניהו לקדם חקיקת פסקת התגברות רחבה ולתקן את חוק החסינות, על רקע כתב האישום נגד נתניהו.

במכתב מצוין בין היתר כי "יש לבלום ולהתנגד לכל חקיקה שתפגע בעקרון השוויון בפני החוק ובעצמאותם של שומרי הסף ומערכת המשפט בכללותה". עוד נכתב כי "צעדי החקיקה המתוכננים יפגעו פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית, בעקרון השוויון בפני החוק ובזכויות האדם, בעצמאות ובחוסר התלות של שומרי הסף, מערכת אכיפת החוק ובתי המשפט". בכירי משרד המשפטים אף הוסיפו: "צעדים אלו יפתחו פתח לכוח בלתי מרוסן של הרשויות הפוליטיות בלי איזונים ובלמים החיוניים למשטר דמוקרטי".

אמנם בהרב-מיארה רצויה על ידי השר, אולם היא צפויה להיתקל בקושי משמעותי בוועדת האיתור - זאת לאור חוסר הניסיון שלה בתחום הפלילי ובתחום הייעוץ והחקיקה. סער התכונן לבעיה זו מראש והחליט לבקש מוועדת האיתור להמליץ על מספר מועמדים, מתוכם הממשלה תבחר את המועמד הרצוי והראוי בעיניה. כך התכוון סער להגדיל את סיכוייה.

הסמן השמרני: עו"ד רז נזרי

מועמד נוסף מטעמו של סער הוא עו"ד רז נזרי המכהן משנת 2011 כמשנה ליועמ"ש - בתחילה כמשנה לעניינים פליליים, ולאחר מכן כמשנה ציבורי חוקתי ובהמשך גם כמשנה לענייני ניהול ותפקידים מיוחדים. נזרי זוכה לתמיכה בקרב חברים בוועדת האיתור אולם נראה כי סער מעדיף את בהרב-מיארה על פניו. נזרי נחשב לסמן השמרני בלשכה בצלאח א-דין ומאמין בצורך לאפשר לדרג המדיני והפוליטי למשול, ולצמצם את היקף הביקורת השיפוטית בעילות של סבירות, ואף ממעט בחוות דעת הקובעות כי קיימת מניעה משפטית.

במספר אירועים פומביים אמר כי הכוח שנמצא בידי היועמ"ש הוא כמו פטיש 5 קילו. נזרי הזהיר שהוא צריך להישמר למקרי קיצון ואסור לערבב בין עמדות ערכיות של הדרג המשפטי לבין עמדות משפטיות וקביעות כי קיימת מניעה משפטית.

נזרי ליווה את חקיקת חוק הטרור, ואת חקיקת חוק יסוד הלאום. הוא התנגד לסעיף המקורי בהצעת החוק שקבעה כי מותר להפלות במגורים על בסיס לאום ותרבות. למרות זאת, השיב לחברי הכנסת משמאל ששאלו אותו האם מדובר בסעיף לא חוקתי, כי לדעתו בג"ץ לא יכול לפסול אותו, בשל העובדה כי מדובר בחוק יסוד, ובג"ץ יונק את סמכותו מחוק היסוד. מנגד, בנוגע לחוק ההסדרה התריע שמדובר בחוק שאיננו חוקתי.

בנוגע לתיקי ראש הממשלה, סבר נזרי כי יש להעמיד את נתניהו לדין בתיק 1,000 בגין מרמה והפרת אמונים. אולם סבר כי יש לסגור נגדו את תיק 2,000 ובתיק 4,000 סבר לאחר השימוע כי יש להוריד את סעיף השוחד מכתב האישום בכל הנוגע לנתניהו.
נזרי יצא לוויכוח חריף נגד פרקליט המדינה לשעבר משה לדור, סביב הקמת נציבות תלונות הציבור על הפרקליטות. את דרכו בשירות הציבורי החל כמתמחה של היועמ"ש אליקים רובינשטיין שמינה אותו לאחר מכן לעוזר המשפטי. בהמשך כיהן גם כעוזרם המשפטי הבכיר של מני מזוז ויהודה וינשטיין.

זכה לשבחים מנתניהו: עו"ד רועי שיינדרוף

המועמד השלישי שפרסם סער הוא המשנה ליועמ"ש (משפט בין לאומי), עו"ד רועי שיינדורף, שמכהן בתקפידו מאז שלהי 2013. במסגרת תפקידים קודמים היה ד"ר שיינדורף חבר במשלחות ישראל למשא-ומתן המדיני בין ישראל לבין שכנותיה, ובמשלחת ישראל למשא-ומתן לקראת הקמת בית הדין הפלילי הבינלאומי. טרם הצטרפותו למשרד המשפטים עבד שיינדורף כעורך דין במשרד מוביל בניו-יורק בתחום הליטיגציה הבינלאומית. שיינדורף הוא בעל תואר דוקטור במשפט בינלאומי מאוניברסיטת ניו-יורק. לפני שנה שיבח נתניהו את שיינדורף סביב חתימת ההסכם מול פייזר להבאת חיסוני הקורונה לישראל.