החובות של החברות השייכת לתעשיינים שרגא ויריב ברוש עומדים על סכום של כ-248 מיליון שקל, בניכוי הלוואת בעלים בסך של כ-43 מיליון שקל. החוב למערכת הבנקאית עומד על 185 מיליון שקל. הכנסות החברות צנחו במהלך תקופת הקורונה בכ-50%. זאת מסכום כולל של כ-120 מיליון שקל בשנת 2019 ל- 58 מיליון שקל בשנת 2020 ונכון להיום הכנסותיה ב-2021 עומדות על 39 מיליון שקל. כך עולה מבקשה לעיכוב הליכים המוגשת היום לבית המשפט המחוזי בירושלים מטעמן של שתי חברות מקבוצת ברוש.
הירידה החדה בהכנסות נגרמה כתוצאה ממגפת הקורונה, והביאה את החברות למשבר תזרימי חריף. למרות שבעלי החברה הזרימו סכומי עתק, הן לא הצליחו לצלוח את המשבר התזרימי. בבקשה שהוגשה באמצעות עוה"ד גיל הירשמן ועדי בראונשטיין נטען כי השפעת המגפה התבטאה בירידה דרסטית בהזמנות לקוחות החברה בארץ ובחו"ל. זאת לאחר שמפעלי ייצור השטיחים בצפון אמריקה נסגרו לחלוטין לתקופה של 3 חודשים.
"ערב פרוץ המגפה הקבוצה הייתה בעלת רווח תפעולי והיקף הכנסות יציב. התפרצות מגפת הקורונה פגעה אנושות בפעילות הכלכלית, בעיקר מבחינה תזרימית - ולכן אין כיום מנוס לקבוצה אלא מלעתור בבקשה זו לבית המשפט הנכבד, לצורך שיקומה באמצעות גיבוש הסדר עם כלל נושיה", נכתב בבקשה.
החוב לנושים בדין קדימה עומד על 9.35 מיליון. לעובדים - 7.3 מיליון שקל, רשות המסים וביטוח לאומי כ-1.55 מיליון שקל, וארנונה כחצי מיליון. הנשייה הבלתי מובטחת עם ערובת אישית עומדת על 204 מיליון שקל בטרם מימוש הבטוחות. החוב הנושים הבלתי מובטחים עומד על כ-34 מיליון שקל.
החברות עוסקות בתחום תעשיית הפלסטיק ובפרט ייצור חוטים סינטטיים המשמשים בעיקר את תעשיית השטיחים. בחברות מועסקים 125 עובדים, רובם בתפקידי ייצור. יו"ר הדירקטוריון הוא שרגא ברוש, אשר כיהן כיו"ר מכון הייצוא הישראלי וכנשיא התאחדות התעשיינים. מנכ"ל הקבוצה הוא יריב ברוש, שכיהן כיו"ר איגוד המתכת בהתאחדות התעשיינים וכחבר בוועדת הכספים של התאחדות התעשיינים.
58 עובדים מאתר החברה בנוף הגליל, המיוצגים על ידי עו"ד אופיר רונן, הגישו בקשה דחופה לחייב את החברה לשלם להם תוך 48 שעות את המשכורות שלא שולמו מנובמבר 2021. הם מבקשים שתשלום המשכורות יהווה תנאי לכל עיכוב הליכים. "עובדי החברה נקלעו למצב כלכלי קשה ביותר", נכתב. הם מפנים למכירת קרקעות בשווי של 70 מיליון שקל על ידי שרגא ויריב ברוש שפורסמה בגלובס.
עו''ד אופיר רונן / צילום: נדיה פונכץ
לטענת החברות על מנת להקל על המצוקה התזרימית, הזרימו בעלי השליטה כספים משני מקורות עיקריים: הלוואות בעלים בסכום של כ- 43 מיליוני שקלים, שכלל שיעבוד דירות מגורים ודירות של בני משפחה לטובת נטילת אשראים מבנקים וממלווים חוץ בנקאיים. במקביל חזקו בעלי השליטה את הבטחונות שבידי הבנקים ושעבדו רכוש אישי נוסף לטובת האשראי שניתן ע"י המערכת הבנקאית לקבוצת ברוש. קבוצת ברוש גם קיבלה "הלוואות קורונה" מהמדינה בהיקף של 19 מיליון שקל.
בבקשה מתבקש ביהמ"ש להטיל צו עיכוב הליכים למשך חודשיים, למנוע פירעון חובות העבר של החברות ובעלי השליטה. בנוסף הם מבקשים למנות באופן זמני מנהל ההסדר שיהיה עו"ד אהוד גינדיס. עוד מבקשים לאשר לקבוצת ברוש לקבל מימון ביניים מקרן טנא, עד לסכום של 20 מיליון שקל, לצורך הפעלתן ושמירתן של החברות כ"עסק חי" בתקופת עיכוב ההליכים.
"החברות ניסו לשפר את מצבן במו"מ להכנסת משקיע שהוא גוף מוסדי מוכר. המו"מ התקדם לכדי החלפת טיוטות הסכמים והיה קרוב לחתימה - אך בסופו של יום לא הבשיל לכדי הסכם מחייב. אי הבשלת מו"מ זה, שהיה בידיעת המערכת הבנקאית, הביא ללחץ נוסף מצד חלק מהבנקים על קבוצת ברוש", נטען.
קרן טנא הסכימה להעמיד אשראי של 20 מיליון שקל לתקופת עיכוב ההליכים. זאת בכפוף להשגת הסדר נושים לחברות, שיכלול "ניקוי" החברות מחובותיהן - ומתן אפשרות לקבוצת ברוש להמשיך ולפעול בתעשייה הישראלית. לטענת החברות ההסדר יניב סכום של למעלה מ- 105 מיליוני שקל שחלקו יתקבל מההשקעה של קרן טנא והיתרה, מקבוצת ברוש וממימוש רכושם האישי של בעלי השליטה. לטענת החברות רק המשך פעילותה העסקית הסדירה של קבוצת ברוש יאפשר לה להציע הסדר לכלל נושיה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
