חברת קרור אחזקות שוב אינה מצליחה לשים את ידה על החזקות המיעוט בחברת המשקאות הקלים יפאורה, כאשר במקביל היא פועלת לממש חלק מהחזקותיה בחברה האחרת שבה היא מחזיקה - יצרנית הצ'יפס הקפוא תעשיות תפוגן.
מהודעה שפרסמה קרור עולה כי תעשיות תפוגן הגישה לרשות ניירות ערך ולבורסה בת"א טיוטה ראשונה של תשקיף הצעת מכר, לפיו יוצעו לציבור מניות של תפוגן המוחזקות על-ידי בעלות המניות הנוכחיות בתפוגן, ובהן גם קרור עצמה.
קרור, שבשליטת שלמה רודב ורוני גת, מחזיקה בכ-70% ממניות יצרנית המשקאות הקלים יפאורה וב-37.74% ממניות תפוגן. יפאורה עצמה מחזיקה ב-50% ממניות חברת המים המינרלים עין גדי, וכן ב-30% מחברת מיחזור בקבוקי הפלסטיק גרין פט. שווי השוק של קרור אחזקות עומד על 1.26 מיליארד שקל (חלקם של רודב וגת כ-62%).
תפוגן עוסקת כאמור בייצור צ'יפס קפוא ומוצרי תפוחי אדמה קפואים, המיועדים לשווקים הקמעונאיים והמקצועיים. בשנת 2020 הציגה תפוגן צמיחה של 11.6% בהכנסות ל-165.9 מיליון שקל ומעבר לרווח נקי של 8.4 מיליון שקל. זאת בהשוואה להפסד של 4.2 מיליון שקל שהציגה תפוגן ב-2019.
ההון העצמי של תפוגן הסתכם ב-142.5 מיליון שקל בסוף 2020, לעומת 134.1 מיליון שקל בסוף 2019. בדוחות הרבעוניים של שנת 2021 לא מפרטת קרור את תוצאותיה הכספיות של תפוגן, אלא מציינת רק את חלקה ברווחי החברות המטופלות בשיטת השווי המאזני (נטו), שהסתכם ב-7.5 מיליון שקל, כאשר מדובר בסיכום רווחיהן של תפוגן ועין גדי (בנטרול גרין פט שהפסידה בתקופה זו 2.9 מיליון שקל).
בעלי המניות האחרים בתפוגן הם שוקי שרון וחברת תופאפ של קובי פורת. בתחילת 2015 הציע קרן ההשקעות קדמה לרכוש את החזקותיהם של שרון ופורת בתפוגן ולהפוך לבעלת השליטה בה לפי שווי חברה של 250 מיליון שקל. אולם התנגדות שהגישה קרור אחזקות מנעה לבסוף את השלמת העסקה והובילה לסכסוך ממושך בין השותפים, שנגע גם לדרישת שרון ופורת לחלוקת דיבידנד על-ידי תפוגן - שגם לה התנגדה קרור.
בתחילת 2019 החליטו קרור ושותפיה, בהמלצת ביהמ"ש, לסיים את חילוקי הדעות ביניהם וכעת מבקשים כאמור שלושת השותפים לממש חלקים מהחזקותיהם באמצעות הנפקה בבורסה. עם זאת, לדברי קרור מבנה הצעת המכר, עיתויה, היקפה ותנאיה, טרם נקבעו באופן סופי ואין כל ודאות כי ההנפקה המתוכננת אכן תצא לפועל.
כלל משקאות דוחה את הצעת קרור
בינתיים, הודיעה חברת כלל משקאות, כי היא דוחה את הצעת קרור אחזקות ולא תמכור לקרור את מניותיה (30.45%) בחברת יפאורה תמורת 450 מיליון שקל. בעקבות החלטת הדחייה ימשיכו כלל משקאות וקרור להחזיק יחדיו במניות יפאורה.
קרור, הגישה בחודש שעבר את ההצעה, ששיקפה ליפאורה שווי של כ-1.48 מיליארד שקל. הייתה זו הפעם השנייה בארבע השנים האחרונות שבה קרור מגישה הצעה לרכישת מניות המיעוט ביפאורה, אלא שכמו בפעם הראשונה, גם בפעם השניה נדחתה ההצעה.
לדברי כלל משקאות, הדירקטוריון שלה קיים הליך בחינה מעמיק של הצעת קרור, תוך הסתייעות בשורה של יועצים חיצוניים. במסגרת זו, הונחה בפני דירקטוריון כלל משקאות עבודה כלכלית של מעריך שווי חיצוני, אשר קבעה כי השווי ההוגן של החזקת כלל משקאות ביפאורה גבוה משמעותית מההצעה שהגישה קרור אחזקות, וזאת אף בהנחות מחמירות ובשינויים רגולטוריים אפשריים העלולים להשפיע לרעה על יפאורה ועל פעילותה.
עוד ציינה כלל משקאות בהודעה, כי התקבלו בחברה אינדיקציות ממספר גופים מוסדיים המחזיקים בנתח מהותי ממניותיה, ועל-פיהן התמורה המוצעת אינה משקפת את שווין ההוגן של החזקות החברה ביפאורה.
רשימת הגופים המוסדיים שמחזיקים בנתח מהותי ממניות כלל משקאות, כוללת כיום את אלטשולר שחם (19.06%), הראל השקעות (16.99%), כלל ביטוח (15.43%), הפניקס-אקסלנס (8.63%) וילין לפידות (6.22%).
בעקבות ההחלטה, התקיימה ישיבה בין נציגי כלל משקאות לנציגי קרור, ובמסגרתה הציגו נציגי כלל משקאות את עמדת החברה ביחס להצעה ולשווי ההוגן של ההחזקה ביפאורה. לאחר הישיבה לא העלתה קרור את הצעתה ומשכך הודיעה כלל משקאות על דחיית ההצעה.
כבר בחודש אפריל 2018 הגישה כאמור קרור הצעה לרכישת יתרת מניות יפאורה, שהוחזקו אז בידי כלל תעשיות של לן בלווטניק, תמורת 375 מיליון שקל ולפי שווי של 1.2 מיליארד שקל ליפאורה. עם זאת, בחברת כלל תעשיות דחו אז את ההצעה והובילו מהלך להנפקתה בבורסה של החזקת המיעוט ביפאורה.
במסגרת אותו מהלך, העבירה כלל תעשיות את מלוא ההחזקה ביפאורה לידי חברה בת בבעלות מלאה בשם כלל תעשיות ומשקאות, ובהמשך מכרה חלק ממניות כלל תעשיות ומשקאות למשקיעים בבורסה. ההנפקה ומכירת המניות בוצעו אז בדרך של הצעת מכר, שבמסגרתה מכרה אז כלל תעשיות כ-46% ממניות כלל תעשיות ומשקאות תמורת כ-230 מיליון שקל ולפי שווי חברה של כ-500 מיליון שקל.
כלל תעשיות, שנותרה לאחר ההנפקה עם 54% ממניות כלל משקאות, המשיכה מאז למכור נתחים מהחזקתה וכיום היא מחזיקה ב-13.9% בלבד ממניות כלל משקאות, שנסחרת כעת בבורסה לפי שווי של 393 מיליון שקל.
צמיחה והתאוששות ממשבר הקורונה
הכנסות יפאורה לתשעת החודשים הראשונים של השנה צמחו ב-10% ל-746 מיליון שקל. החברה, המייצרת ומשווקת בין היתר את מוצרי שוופס, ספרינג, קריסטל, תפוזינה ועוד, מייחסת את הצמיחה לעלייה בביקושים והתאוששות המשק ממשבר הקורונה.
הרווח התפעולי של יפאורה צמח בתשעת החודשים הראשונים של 2021 ב-5% ל-131 מיליון שקל ואילו הרווח התפעולי לפני פחת והפחתות (EBITDA) גדל ב-7% ל-177 מיליון שקל.
בשורה התחתונה רשמה יפאורה בתשעת החודשים הראשונים של 2021 צמיחה של 17% ברווח הנקי ל-104 מיליון שקל, אשר הושפעה לטובה גם מרווח בגין עליית ערך של ניירות ערך סחירים שבבעלותה בסך של 7 מיליון שקל. לשם השוואה בתשעת החודשים הראשונים של 2020 רשמה החברה הפסד בגין ירידת ערך של ניירות ערך סחירים בסך של 8.5 מיליון שקל, אשר פגע בתוצאותיה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.